"לפני שנתיים אמרתי שאין מצב שאחרי 6 שנים של עיכובים לא נתחיל לפתח את לוויתן ואת כריש תנין. ביקרתי אתמול בלוויתן ביחד עם שרי האנרגיה של מדינות אירופה, לכבוד קידוח לוויתן שהחל אתמול, ממש פיזית בשטח". כך אמר היום ד"ר יובל שטייניץ, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בוועידה הלאומית לאנרגיה.
שטיינית הוסיף כי מדובר בפעם הראשונה בתולדות ישראל שהגז הטבעי - ולא הפחם והסולר - יהיו מקורות החשמל העיקריים. "ייצור החשמל מפחם יירד מתחת לעשרה אחוז, הודעתי על ביטול התחנה החדשה – רוב התחנה הפחמית בחדרה תבוטל", הוסיף. "אנחנו לא יכולים להמשיך לרוץ קדימה במהפיכת הגז הטבעי אם אין לנו שלוש אסדות ומערכות נפרדות וגם שלוש מערכות גיבוי בתחום האנרגיה, שעל פיתוחן אנחנו אכן עובדים היום", אמר שר האנרגיה.
עוד ציין שטייניץ: "לקחנו בחשבון עד הכפלה של הצריכה – את העודפים נייצא – חייבים להסתכל קדימה. לאפשר ייצוא ולפתח נתיבי ייצוא, ולעודד גילוי וחשיפה של שדות חדשים. הצהרתי אינספור פעמים שמדינות מובילות בעולם מעוניינות בגיוון מקורות גז טבעי, כך שישראל עתידה להיות ייצואנית ושחקנית מובילה בשוק.
"אני רוצה להזכיר לכולם שמדיניות האנרגיה של ישראל נקבעת על ידי – ולא על ידי החברות. אני שומע וקשוב אבל לא כל האינטרסים חופפים תמיד. אני מסתכל לא רק על לויתן – נעשה הכל כדי לאפשר את פיתוח וייצוא העודפים.
"ישראל הופכת לגורם לגיטימי ושחקן משמעותי – לא רק בסביבה המיידית אלא גם מול אירופה והעולם – לא רק בתחום ההיי טק החשוב מאין כמותו. אנחנו על המפה הבינלאומית בתחום הגז הטבעי.
"להתקדמות במתווה הגז היה חלק בעידוד שני הצדדים ישראל וטורקיה לחדש את היחסים – מסתכלים קידמה גם באנרגיות המתחדשות עם מכרז בלתי רגיל במחירים מצוינים רק מהחודש האחרון. התחלנו לנוע קדימה במהירות ועכשיו צריכים להאיץ", הוסיף שר האנרגיה.
שאול מרידור, מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ציין כי "להחלטת הממשלה מיום ראשון לפתוח את התחרות במשק הגז – פיתוח כריש תנין – חיכה המשק הרבה זמן, ובצדק". לדברי מרידור, "חייבים לייצר גיבוי הדדי בין המאגרים, מכיוון שאנחנו לא משק עם יתירות מספיקה. חייבים לייצר מערכת שיודעת לתת בטחון למפעלים, לתחבורה ולצרכנים. היוזמות אולי קטנות אך הן משמעותיות".
"לייצר אנרגיה זה מזהם – התפקיד שלנו לעשות את זה במינימום זיהום האפשרי. מקווה שבעוד שנה נראה צעדים משמעותיים בתחבורה ובגז הטבעי בבתים", הוסיף מנכ"ל משרד האנרגיה.
סגן שר האנרגיה של טורקיה, Alparslan Bayraktar, השתתף גם הוא בוועידה ואמר כי "שוק האנרגיה הטורקי מאופיין בשני גורמים מרכזיים: צמיחה מהירה יותר מאשר מהצמיחה הכלכלית הכללית במדינה, ותלות בייצוא. מהרגע שהחלטנו לעבור משוק מונופוליסטי, היינו צריכים להתמקד בניצול המשאבים המקומיים לצד פתיחת וגיוון מקורות האספקה.
"גם אנחנו התמודדנו עם אותן בעיות, ואם תשאלו אותי מה האלמנט המרכזי האחד שאיפשר את הצמיחה הוא המחויבות הפוליטית לשינוי.
הבטחת האספקה היא לא נושא מקומי או אזורי, אלא בינלאומי – ועלינו לייצר איזון ארוך טווח לאינטרס המשותף, על מנת ששני הצדדים, ישראל וטורקיה, יוכלו ליהנו באופן דומה מההסכם המשותף, שיתרום לשלום אזורי ולצמיחה.
"האג’נדה היא משותפת, בייחוד לאור אי הוודאות בשוק – מה יהיו מחירי הנפט, מה תעשה ארה"ב והאם תלך בעקבות הסכם פריז? האם תהיה למדיניות ארה"ב השלכה גלובלית?", הוסיף.