בנק לאומי פרסם היום את סקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בבנק, בראשותו של ד"ר גיל בפמן.
שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, נותר בחודש פברואר השנה ללא שינוי בהשוואה לחודשיים הקודמים, ברמת שפל היסטורית של 4.3% (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר ברמה של 64.1% גם בפברואר. יש לציין שתוספת המועסקים בחודש פברואר בכלל המשק הייתה מתונה ועמדה על כ-2.4 אלף מועסקים בלבד לאחר קליטה של כ-11.5 אלף מועסקים בינואר. כמו כן, חלה ירידה בהיקף המשרות המלאות בפברואר ועלייה במשרות החלקיות, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים.
תמונה חיובית יותר מתקבלת מבחינה של קבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64). מדובר בקבוצת המועסקים העיקרית במשק, שמתאפיינת בשכר גבוה מזה של מועסקים בגילאים צעירים יותר, אשר לה ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק ולכן זהו פלח שוק העבודה בו ראוי להתמקד בניתוחו. בחודש פברואר שיעור האבטלה בקבוצה זו נותר ברמת שפל של 3.7%, ללא שינוי מהחודש הקודם. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר ברמה של 80.1%, זאת בדומה לחודשיים שקדמו. בנוסף, יש לציין כי חלה האצה בקצב קליטת המועסקים בחודש פברואר לאחר מגמה של האטה בקצב בחודשים הקודמים. התפתחות זו, עשויה ללמד על המשך צמיחה מהירה יחסית בפעילות הכלכלית גם ברביע הראשון של 2017. בשלושת החודשים שהסתיימו בפברואר השנה מספר המועסקים גדל בממוצע בכ-2.1% (במונחים שנתיים) לעומת קצב של 1.0% ו-1.7% בשתי התקופות הקודמות.
במבט כולל, הנתונים מלמדים על המשך השיפור בשוק העבודה בישראל, בדגש על קבוצת גילאי העבודה העיקריים (25-64), שכן כל המועסקים שנוספו בחודש פברואר היו מקבוצה זו. התפתחות זו, תומכת בהמשך התרחבות הביקושים המקומיים גם בתקופה הקרובה. עם זאת, הירידה בהיקף המשרות המלאות עלולה להכביד מעט על ההתרחבות. בנוסף, שיעור האבטלה נותר ברמת שפל היסטורית, ומצביע על חוסנו של שוק העבודה בישראל, גורם אשר צפוי לתמוך בפעילות הצריכה הפרטית בהמשך השנה. להערכתנו, שיעור האבטלה בשנת 2017 צפוי להישאר ברמה דומה לזו של 2016, בה עמד שיעור האבטלה הממוצע על 4.6%.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש פברואר השנה ב-0.30% (לעומת החודש הקודם). מדובר בקצב צמיחה חודשי דומה לזה של ינואר, אולם נמוך ביחס לממוצע החודשי בשנת 2016, שעמד על 0.40%.
עליית המדד המשולב בחודש פברואר נתמכה בעיקר בעלייה ביבוא של מוצרי צריכה ובפדיון של ענפי המסחר והשירותים (בחודש ינואר), שמצביעים על גידול בצריכה הפרטית בתחילת 2017, זאת לצד עלייה ביבוא של תשומות לייצור. מנגד, ירידה בשיעור המשרות הפנויות וביצוא הסחורות קיזזו את עליית המדד המשולב בפברואר.
בחינה של רכיבי הפעילות התעשייתית במדד המשולב מצביעה על שיפור מסוים בחודשים האחרונים בהשוואה לחודשים שקדמו. כך, בין החודשים נובמבר 2016 – ינואר 2017 מדד הייצור התעשייתי, בממוצע, היה גבוה בכ-2.3% לעומת רמתו הממוצעת בחודשים ינואר-אוקטובר 2016. כמו כן, בחודשיים הראשונים של 2017 יבוא תשומות לייצור, בממוצע, היה גבוה בכ-2.0% מרמתו הממוצעת בחמשת החודשים שקדמו (אוגוסט-דצמבר 2016). התפתחות זו, מעידה על כך שהשיפור בייצור התעשייתי עשוי להימשך גם בחודשים הבאים.
במקביל, מדד יצוא הסחורות הצביע על עלייה משמעותית בפעילות בין החודשים נובמבר 2016 – ינואר 2017, אם כי, בפברואר נרשמה ירידה חדה יחסית בפעילות. בהקשר זה, נציין כי מדדי סחר החוץ במדד המשולב הינם כמותיים בשונה מנתוני סחר החוץ החודשיים שמתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). השיפור בפעילות התעשייתית במשק חל במקביל לעלייה המתמשכת במדד מנהלי הרכש בישראל שמצוי ברמה גבוהה זה מספר חודשים. בחודש פברואר עמד מדד מנהלי הרכש על 61.2, וסיכם 8 חודשים רצופים של התרחבות (מעל לקו ה-50 נקודות). בנוסף, מדד מנהלי הרכש מצביע על שיפור בציפיות לפעילות היצוא, זאת במקביל לעליית המדדים המקבילים ברחבי העולם, בדגש על שותפות הסחר המרכזיות של ישראל.
כמו כן, בבנק מציינים כי בימים האחרונים פרסמה הלמ"ס סיכום של נתוני ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק לשנת 2016. מהפרסום עולה כי הנתח המשמעותי של ההשקעה במכונות וציוד במשק מופנה עדיין לענפי התעשייה. נכון לשנת 2016, נתח זה עומד על כ-43%, זאת בדומה לממוצע בעשור האחרון. עוד עולה מהפרסום כי היקף ההשקעות בענפי המשק אשתקד, הושפע בעיקר מהפעילות החריגה של יבוא כלי רכב לצד פרויקט ההשקעה של אינטל. כך, סך ההשקעה הגולמית המקומית בנכסים קבועים עלתה בשנת 2016 בכ-12.8% (במחירי 2010), עקב עלייה של כ-30.3% בהשקעות בענפי התעשייה ועלייה של כ-56.6% בהשקעות בכלי תחבורה. בנוסף, יש לציין את היקף ההשקעה בענף הבינוי, שעלה בכ-18.3%, על רקע רמת שיא של דירות בבנייה פעילה.
בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב מצוי במגמת עלייה מתמשכת מאז חודש ספטמבר 2014, עם סיום מבצע "צוק איתן". באותה תקופה, קצב הגידול עמד על כ-2.5%, ובחודשים האחרונים עלה קצב הצמיחה השנתי לסביבה של כ-5.0%. כלכלני הבנק מציינים כי מדובר אף בקצב צמיחה גבוה מהממוצע מתחילת 2011 שעומד על כ-3.7%. נתונים אלה, משקפים את העלייה היחסית בסביבת הצמיחה בישראל בשנה האחרונה, אשר, כפי שצוין בפסקה הקודמת, הסתמכה בחלקה על גורמים חד-פעמיים.
במבט קדימה, מנתוני המדד המשולב עולה כי בחודשיים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה של כ-3.8% (במונחים שנתיים) בממוצע ביחס לרביע הרביעי אשתקד. מדובר אמנם בצמיחה איטית יותר בהשוואה לחמשת הרביעים האחרונים, אולם דומה לממוצע ארוך הטווח (מתחילת 2011).
נתונים אלה, עקביים עם הערכותינו לגבי הצמיחה במהלך השנה, שצפויה להסתכם, להערכתנו, ב-3.4% לעומת 4.0% בשנת 2016, בעיקר על רקע חזרתה של הצריכה הפרטית לקצב צמיחה "נורמאלי" של כ-4.0% לאחר שהתרחבה אשתקד בקצב חריג של 6.3%. בהקשר זה נציין כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה בימים האחרונים את הדו"ח השנתי שלה על ישראל, במסגרתו מדווח כי תחזית הצמיחה שלה לישראל עומדת על כ-3.0% בשנים 2017-2019, וזהו גם פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, לדעת הקרן. יש לציין כי תחזית זו מעט נמוכה מהתחזית של כלכלני לאומי.
פוטנציאל הצמיחה בשנים הבאות, בשיעור של 3% על פי הערכת קרן המטבע, הינו נמוך יחסית במונחי צמיחה לנפש, אך איננו מהווה "גזרת גורל". פוטנציאל הצמיחה יכול לעלות כתוצאה מתכנון ויישום של מדיניות כלכלית אקטיבית ורצוי שמדיניות כזו תפעל בתחומים הבאים: האצת הקידום של תהליכי השקעה בתשתית בישראל, כמו האצת פיתוח מערכת ההולכה הפנים ארצית של גז טבעי; הרחבת ההשקעה בהשכלה והכשרה מקצועית; יצירת תנאי מיסוי ותנאים לעשיית עסקים שיעודדו השקעה במכונות וציוד מודרניים, שיתרמו גם כן לפריון ולמידת התחרותיות של המשק הישראלי.