נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, נשאה היום דברים במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דוח בנק ישראל לשנת 2016. להלן עיקרי דבריה:
בשנת 2016 צמח התוצר בקצב נאה של 4 אחוזים--גבוה מזה שבמרבית המדינות המפותחות; הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה, בעוד שצמיחת היצוא הייתה מתונה יחסית, בדומה לקצב הצמיחה המתון של הסחר העולמי.
שוק העבודה חזק—המשק קרוב לתעסוקה מלאה והשכר הריאלי עלה, ובכך תמך בעליית הצריכה הפרטית.
האינפלציה נותרה נמוכה למרות התרחבות הביקושים, והושפעה מהאינפלציה העולמית הנמוכה ומהייסוף, שהשתקפו בהוזלת המוצרים המיובאים, ומשינוי בדפוסי הצרכנות והמעבר לייבוא באמצעות האינטרנט שהובילו להגברת התחרות במוצרי צריכה ולהוזלת מחירם.
למרות שהאינפלציה נותרה נמוכה מהיעד, הציפיות לאינפלציה בטווחים הארוכים מעוגנות בסביבות מרכז תחום היעד, כלומר, הפעילים בשווקים ממשיכים לתת אמון במשטר יעד האינפלציה.
המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה ותמכה בצמיחה—הריבית נותרה ברמה של 0.1% ובנק ישראל המשיך לרכוש מט"ח כדי לצמצם את ייסוף היתר.
גם המדיניות הפיסקלית המרחיבה תמכה בצמיחה - הגרעון התקציבי הסתכם בכ-2% מהתוצר, בדומה לרמתו בשנה הקודמת ונמוך מהתקרה. עם זאת, הגירעון מנוכה מחזור העסקים עלה.
משקל החוב בתוצר המשיך לרדת והגיע לרמה של 62 אחוזים, בזכות הצמיחה ורמת הגירעון, וגם בזכות גורמים זמניים ובהם העלייה המהירה של מחירי התוצר לצד ירידת המחירים לצרכן, ועלייה חריגה בתקבולי מיסים על יבוא כלי רכב ועיסקאות נדל"ן.
ההוצאה הממשלתית על השקעה בהון אנושי (הוצאה לתלמיד) ובהון פיסי, למרות עלייתן בשנתיים האחרונות, עדיין נמוכות בהשוואה בינלאומית, והרמה הנמוכה של המיומנויות הבסיסיות ושל התשתיות פוגעת הפוטנציאל הצמיחה של המשק.
נדרשים צעדי מדיניות כלכלית שאת פירותיהם ניתן יהיה לקטוף רק בטווח הארוך: השקעה ניכרת ויעילה בשיפור החינוך והתשתיות תאפשר להעלות את הפיריון ואת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובכך תתרום לעלייה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. השקעה כזאת היא המפתח לצמיחה בת קיימא ומכלילה. מצבו הטוב של המשק הוא בדיוק שעת הכושר לאמץ מדיניות כזו.