מאור וקסלר, עובד לשעבר בחברת פסגות, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בהמשך לחקירת הרשות לניירות ערך. וקסלר חשוד בביצוע עבירות תרמית בניירות ערך לפי חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968, עבירות על חוק העונשין התשל"ז- 1977 ובהן קבלת דבר במרמה ועבירות מרמה והפרת אמונים, וכן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000.
במהלך השנים 2010 - 2016 עבד וקסלר כסוחר בדסק חו"ל בחברת פסגות תעודות סל. על פי ממצאי חקירת הרשות לניירות ערך, במהלך התקופה שבין יוני 2013 ועד נובמבר 2016, ניצל וקסלר את תפקידו כעושה שוק בפסגות ופעל על מנת להשיא לעצמו רווחים באמצעות ביצוע עסקאות עצמיות בתעודות סל ואופציות על הדולר בין חשבונות השייכים לפסגות לבין חשבון בנק בשליטתו וזאת, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, על חשבון חברת פסגות.
על פי ממצאי החקירה, במהלך התקופה הרלוונטית לחקירה, ביצע וקסלר מאות עסקאות עצמיות מכוונות שער, בהן פעל הן מטעם פסגות, תוך ניצול מעמדו, חופש הפעולה ושיקול הדעת בקבלת החלטות בנוגע לביצוע רכישות ומכירות של תעודות סל ואופציות, והן בחשבון פרטי שבשליטתו, וזאת במטרה ליצור רווחים בחשבון הפרטי.
דפוס פעילותו התרמיתי של וקסלר התאפיין בביצוען של עסקאות עצמיות בהן רכש החשבון הפרטי שבשליטתו תעודות סל מידי חשבון פסגות ומכרן חזרה אליו, תוך יצירת פער מובנה בין שערי הקניה ושערי המכירה של ניירות הערך, לטובת חשבונו הפרטי על חשבון פסגות.
כמו כן, רכש וקסלר, באמצעות החשבון הפרטי שבשליטתו, אופציות על שער הדולר מחשבון פסגות, בשער נמוך משער האופציה בעת הקניה, בעיקר בימים בהם היה המסחר דליל תוך השפעה על שער נייר הערך. לאחר מכן מכר אותן הן לפסגות והן למשקיעים אחרים, במחיר שוק.
במהלך נובמבר 2016, ביצע וקסלר עיסקה מול צדי ג’, אשר הסבה הפסד כספי בהיקף מאות אלפי שקלים לפסגות תוך שהוא מסתיר במשך זמן ממושך את דבר ההפסד ממנהליו ותוך פגיעה מכוונת במערכות הבקרה. לאחר שעסקה מפסידה זו נחשפה, טען בפניהם וקסלר כי מדובר בטעות אנוש. מממצאי החקירה עולה כי גם בסמוך ובמקביל לפעילות זו פעל וקסלר על מנת להשיא רווחים לחשבון הפרטי שבשליטתו.
כתוצאה מפעילותו התרמיתית במהלך התקופה הרלוונטית לחקירה גרף וקסלר רווחים אסורים בסך של למעלה מ-700,000 ש"ח.
כאמור, בית המשפט אישר את שחרורו של וקסלר בתנאים מגבילים, ביניהם הפקדת ערבות בסך 100 אלף ש"ח.