מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפורום אנשי עסקים ישראלים-סינים: "שינוי דרמטי התחולל מאז ביקורי הראשון בסין לפני למעלה מ-20 שנה, כשהגעתי לראשונה כראש ממשלה. הרחובות היו מלאים באופניים, אופניים רבים. היו מעט מאוד מכוניות, כמה מבנים חדשים, אבל בעיקר מבנים ישנים, ואני חייב לומר, פחות ערפיח. ואתם רואים את העוצמה, את הקדמה האדירה שעשתה סין ואת נסיקתה של סין, עם כל אתגריה וכל בעיותיה. רואים אותה תופסת את מקומה על בימת העולם באחת ההתפתחויות המרגשות בדברי ימי העולם. כל האומות שואפות לקחת בכך חלק, להיות שותפות של סין, לסייע לסין ובכך לסייע לעצמן.
במהלך התקופה הזאת, במהלך העשורים הללו, ישראל אף היא לא קפאה על שמריה. ישראל התקדמה והפכה לאחד המרכזים המובילים של חדשנות עולמית, מעצמה טכנולוגית גלובלית. נכון שגם תיקנו את הכלכלה שלנו, שינינו את פניה, הפכנו אותה לכלכלה חופשית וליברלית הרבה יותר – כלכלה העולה בקנה אחד עם עקרונות סחר חופשי, עקרונות שוק חופשי, והשילוב של הטכנולוגיה המובנת שהייתה לנו וכלכלת השוק שבנינו יצר מעין "פיצוץ" מאוד עוצמתי של חברות סטארט-אפ בתחומים שונים הנבנים על יכולות צבאיות, בייחוד בתחום ה-IT, אבל מתרחבים במהירות לתחומים אחרים. כתוצאה מכך ומסיבות אחרות שלא אפרט כאן, הפכה ישראל לחממה של חדשנות.
לא רק חממה של חדשנות, אולי החממה השנייה של חדשנות, חדשנות הבנויה על מה שאני מכנה "הפרייה הדדית". זה אחד היתרונות בלהיות (מקום) קטן, אנשים נפגשים ומשוחחים אחד עם השני. אם אתה כימאי וסיימת זה עתה עבודה כלשהי בשירותי המודיעין ואתה פוגש טייס שזה עתה השתחרר מחיל האוויר הישראלי שיש לו רעיון כיצד להשתמש בקסדה לצורך ניתוחים ולך יש את החומר הכימי הנדרש לאותו ניתוח, אתם משלבים כוחות כדי ליצור משהו מהפכני בכירורגיה. וזה אכן קורה.
וכך זה נמשך ונמשך כל הזמן. באותה מדינה קטנה, ישראל, אתם רואים זינוקים עצומים קדימה בחדשנות, יחד עם מבנה של קרנות הון סיכון המממנות את זה. אז אנשים מסיימים את שירותם הצבאי ובאופן טבעי מאוד הם עוברים לתחומי יזמות בהי-טק. יש לנו כמובן את התופעה שמייצרת את מה שאני מכנה "פטריות אחר הגשם". אז יש לנו פטריות רבות, כיוון שהאקלים שלנו נוח מאוד לצמיחת פטריות מסוג זה, חברות סטארט-אפ המתחילות לצמוח ואז נקטפות, נקטפות על ידי חברות אמריקניות, נקטפות על ידי חברות סיניות או חברות גרמניות. הן מייצרות את הטכנולוגיה הבסיסית ואז מעבירות אותה למישהו אחר. וזה טוב, אבל הנה דבר נוסף טוב אף יותר.
הנה משהו אחר שקרה בשבוע שעבר. חיכיתי לזה זמן רב מאוד, וזה חשוב מאוד עבורנו וזה חשוב מאוד לסין. בשבוע שעבר, אינטל, חברה בינלאומית גדולה מאוד, רכשה חברה ישראלית לטכנולוגיית רכב אוטונומי, גל העתיד. היא קנתה אותה בירושלים עבור סכום של 150 מיליארד דולר. סכום נכבד לכל הדעות. אבל הדבר המעניין בעסקה הזאת הוא שהם לא רק קנו אותה ואמרו: בסדר, חלקכם יעברו לפאלו-אלטו. הם אמרו: איש מכם לא יעבור לפאלו-אלטו. למעשה, יש לנו שלושים ומשהו חברות אחרות לטכנולוגיית רכב אוטונומי ברחבי העולם, ואנחנו מכפיפים את כולן לכם, מובילאיי. אתם תנהלו אותה עבורנו. אז כעת הפכה ישראל, באבחה אחת, למרכז של תעשייה גלובלית אדירה, טכנולוגיה של רכבים אוטונומיים. מדובר בתעשייה אדירה.
דברים דומים קורים במקומות אחרים. אותו דבר בדיוק קורה לנו, לדוגמה, בפיתוח בתחום ביטחון סייבר. יש לנו השקעה גדולה בביטחון סייבר בצבא. אני מעודד מאוד את התפתחותו של שוק פרטי לביטחון סייבר, וב-2016, 20% מההשקעה הפרטית הגלובלית בביטחון סייבר היו בישראל. זה פי 200 ביחס לגודלנו באוכלוסיית העולם. ישנן 500 חברות סטארט-אפ בביטחון סייבר בישראל, ישנן 500 חברות סטארט-אפ בטכנולוגיית הרכבים האוטונומיים בישראל.
כעת ישנו תחום שלישי שמתפתח, והוא נקרא "רפואה דיגיטלית". כיוון שיש לנו נתוני עתק, נתונים ממוחשבים על כל אדם בישראל, אנחנו יכולים לשלב את הנתונים הללו וליצור רפואה מניעתית. אנחנו יכולים לעשות זאת עם פחות רופאים כיוון שאפשר לעשות זאת באמצעות טלרפואה, וכמו כן יכולה להיות לנו רפואה אישית, ממוקדת, כיוון שהנתונים טובים פי כמה. הדבר יאריך את תוחלת החיים ויפחית מחלות. אלה הן תעשיות אדירות, ואני אומר לכן שיהיו עוד רבות נוספות.
דבר אחד שלמדתי, לפחות מהרקע שלי, הוא שאינני יודע. אינני יודע מאיפה יבואו פריצות הגאונות הגדולות הבאות, אבל ברור כשמש, ברור לישראל וברור לסין, ברור לכל אחד בעולם, שמה שקורה עכשיו בכל תחום אנושי הוא שהכל הופך טכנולוגי. האבחנה בין טכנולוגיה גבוהה (היי-טק) לטכנולוגיה נמוכה (לו-טק) אינה תקפה יותר. הכל הופך להיי טק – החקלאות הפכה היי-טק, מים הפכו היי-טק, טיהור אוויר הפך היי-טק, IT זה כמובן היי-טק, רפואה – היי טק, תחבורה – היי טק, ועוד ועוד. העתיד כעת שייך לאותן מדינות שיכולות לחדש ויכולות לשדרג את המוצרים והשירותים שהן מספקות למען שיפור חיי אזרחיהן באמצעות הטכנולוגיות החדשות הללו.
להלן המיזוג הייחודי שאני רואה בין ישראל וסין. אני חושב שיש לסין יכולת אדירה לתפוס את המקום המגיע לה, כפי שהיא אכן עושה, על בימת העולם. היא תלויה ביכולת המתמשכת לשדרג את איכות החיים באמצעות ערך מוסף שרק הטכנולוגיה יכולה לספק אותו. כיוון שבנקודה מסוימת, ברגע שיש לכם כבישים, מסילות רכבת, צמתי דרכים, בניינים, ברגע שיש לכם את התשתיות הבסיסיות של פיתוח ראשוני ושניוני – שדות תעופה, קווי ביוב, מים – ברגע שיש לכם את זה, הדרך לעלות מעלה היא לשפר כל הזמן את המוצרים והשירותים שלכם באמצעות טכנולוגיה.
אנחנו השותף הקטן המושלם עבורכם למאמץ זה. אנחנו חושבים שישנם כיום רק שני ריכוזים כאלה של טכנולוגיה בעולם ואנחנו אחד מהם. אנחנו להוטים לעבוד איתכם. בימים הקרובים נחתום עם הממשלה על סדרה של הסכמים במטרה לקדם את שיתוף הפעולה בינינו ולבחון כיצד נוכל לסייע לסין בתכניותיה וכיצד סין תוכל כמובן לאפשר לנו להשתתף בפרויקטים הגדולים שלה. אבל אני מאמין שמדובר בזיווג משמיים".