הלמ"ס פרסמה בצהריים דיווח שנתי על מערכת החינוך המציג ממצאים ראשוניים על היקף ההוראה לשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) ומגמות רב-שנתיות על היקף ההוראה ומאפיינים נבחרים של עובדי הוראה.
בשנת הלימודים תשע"ז, מספרם של עובדי ההוראה בכלל המערכת היה כ-170 אלף (מהם כ- 12,000 עובדי הוראה חדשים), לעומת כ-164 אלף בשנת הלימודים תשע"ו (גידול של (3.6%. מספר שעות העבודה השבועיות היה כ-5.1 מיליון שעות לעומת כ-4.8 מיליון שעות בתשע"ו (גידול של 7.1%).
במהלך השנים תשע"א-תשע"ז, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-31,000 עובדי הוראה ויותר מ-1.5 מיליון שעות עבודה שבועיות. מספרם של עובדי הוראה חדשים במערכת נמצא במגמת גידול בעשור האחרון, מכ-8,000 בממוצע בשנים 2010-2007 לכ-10,000 בממוצע בשנים 2016-2011.
במהלך השנים 2017-1998, חלה ירידה בממוצע התלמידים לעובד הוראה, בחינוך הערבי מ-14.7 ל-11.2 ובחינוך העברי מ-10.8 ל-9.5 תלמידים למורה. במקביל חלה עלייה בממוצע שעות העבודה השבועיות לכיתה, בחינוך העברי מ-48.9 ל-66.4 ובחינוך הערבי מ-46.8 ל-67.6 שעות לכיתה. בשנת 2017, ממוצע שעות העבודה השבועיות לתלמיד, זהה בשני המגזרים, 2.7 שעות לתלמיד וממוצע שעות העבודה למורה גבוה יותר בחינוך הערבי 29.8 לעומת 25.7 בחינוך העברי.
שיעורם של עובדי ההוראה שהצטרפו לרפורמות נמצא בעלייה לאורך השנים, והגיע בתשע"ז לכ-90% ומעלה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולכ-75% בחטיבות העליונות.
שיעורם של האקדמאים שעברו הסבה להוראה, נמצא בעלייה לאורך השנים. בשנים 2017-2013, כרבע בממוצע מבין עובדי הוראה החדשים היו אקדמאים שעברו הסבה להוראה. מרבית עובדי ההוראה החדשים שנכנסו למערכת בשנים האחרונות, עברו התמחות בהוראה. בשנים 2017-2013, כ-68% בממוצע מבין עובדי הוראה החדשים בכלל המערכת עברו התמחות בהוראה.