הרשות לניירות ערך הודיעה הערב כי היא עצרה וחקרה את שמואל הכהן בחשד למעורבותו בביצוע עבירות לפי חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 ובהן עבירות דיווח, אי קיום דרישות הרשות לניירות ערך ועבירות של שימוש במידע פנים, וכן עבירות על חוק העונשין התשל"ז- 1977 ובהן עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים.
שמואל הכהן שימש מיוני 2013 ועד ליוני 2015 כיו"ר הדירקטוריון של חברת ג’רוזלם השקעות בטכנולוגיות. החל מינואר 2014 ועד אפריל 2016 דווח הכהן כבעל השליטה בחברה. על פי החשד, בתקופה שבין ינואר 2014 ועד דצמבר 2016 ביצע הכהן עבירות דיווח במטרה להטעות את ציבור המשקיעים.
על פי ממצאי החקירה, במהלך השנים 2016-2014, ביצע הכהן שינויים משמעותיים בהיקף אחזקותיו בחברה, תוך נמנע מלדווח על כך לציבור המשקיעים ובכך גרם להכללת פרטים מטעים בדו"חות החברה.
בנוסף, על פי החשד, הטעה את סגל רשות ניירות ערך בנוגע לשיעור אחזקותיו בחברה.
חשד נוסף שנחקר נוגע לשימוש במידע פנים שעשה הכהן מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע למכירת החזקות החברה במניות חברה אחרת.
על פי החשד הכהן רכש ,במשך מספר ימים טרם הדיווח המידי, את מניות החברה בהיקף של מאות אלפי שקלים. רכישותיו היוו גורם משמעותי במחזור המסחר באותם ימים. בעקבות הדיווח המידי של החברה על עסקת המכירה, עלה שער המנייה ב-7.7%.
במסגרת אירוע אחר שנחקר, עולה החשד כי הכהן מכר את אחזקותיו, תוך ניצול מידע שלילי אודות התפתחות בחברה. לאור האמור, הממצאים מחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו של החשוד בביצוען של העבירות הבאות:
•עבירות אי דיווח על אחזקות בעל עניין והכללת פרטים מטעים בדוחות מידיים ותקופתיים לפי סעיף 53(א)(4) יחד עם סעיף 37 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
• עבירות אי קיום דרישות הרשות לניירות ערך לפי סעיף 53(ב)(10) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
• עבירות שימוש במידע פנים לפי סעיף 52(ג) לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968.
• עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
• עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
החשוד ומעורבים נוספים נחקרו בקשר לחשדות לעיל, אך לנוכח מורכבות החקירה לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות - מודיעין - בקרת מסחר של רשות ניירות ערך לסיימה. לצורך סיום החקירה יידרשו פעולות חקירה נוספות.
לאור חומרת העבירות, אופן ביצוען והסנקציה החמורה הקבועה בגינן וההיכרות הקרובה הקיימת בין החשודים, מתקיים במקרה דנן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין ושיבוש הליכי חקירה. לפיכך,ביקשו ברשות לני"ע מבית המשפט לעצור את החשוד ולחילופין, להטיל עליו תנאים מגבילים.