אינני משתמש ב-Snapchat. זה בהחלט יכול להיות חסרון כאשר צריך לחשוב פונדמנטלית על אפליקציה זו מול מתחריה. אבל אין אנו חיים בתקופה של מחקר, והגיון כלכלי כל כך, כאשר מדובר בהנפקות חדשות בתחום הרשתות החברתיות. התחושה הכללית לגבי המניות בכלל, מניות הטכנולוגיה בפרט, ואלו של הרשתות החברתיות בעיקר היא, שאנו נסענו במכונת הזמן.
השנים שבין 1990-2000 הייתה תקופה שבה כמות הקליקים, העיניים המסתכלות, העתיד המזהיר, והאפשרויות המובנות ביכולת הדמיון האנושי, כל אלו היו התחליף להגיון הכלכלי, ולשורה התחתונה. וכך, מכונת הזמן עובדת שעות נוספות להחזיר אותנו לשם.
הנפקתה של Snapchat היתה דוגמה מצוינת לכך. מחיר הנפקה של 17$, פתיחה סביב 24$, שיא סביב 29$, וכל זה כאשר אנו מדברים על עוד אפליקציה להעביר תמונות, וידאו, וטקסט דרך מכשיר הקישור שלנו לעולם החברתי החדש. הנה גרף (שתי דקות), להמחשה של התנהגות המניה ביומה הראשון:
מקור: zerohedge.com
מה שמעניין כאן היא ההתלהבות האחרונה. זו המביאה את המחיר לנסוק בצורה ברורה של חוסר רציונליות, והייתי אומר של פחד. פחד גדול לאבד הזדמנות להיות על העגלה הזו. כאשר חושבים על גוגול, פייסבוק, אפל, ואפילו מייקרוסופט ואינטל, קשה שלא להאשים את המתלהבים.
אבל יש לזכור שאלו היו בודדים שבלטו מאוסף של שמות אשר אנו כבר איננו זוכרים, ואשר בלעו לתוך הריק הפיננסי את ממונם של גדולים, טובים, ובמיוחד רבים. המהומה שהייתה סביב הנפקת Snapchat, יותר מאשר היא מייצגת את טיב החברה, אופי מנהליה, עתיד מוצריה, והיתרון היחסי שיש לה, היא מייצגת את אהבת הסיכון, אשר גברה לממדים של קיצוניות גדולה.
אין ספק שהדיכאון הגדול של 2007-9 נעלם כלא היה, והזהירות של 2011-12 אף היא עברה מן העולם. השיאים החדשים בנסד"ק, וההובלה של סקטור ה"רשתות החברתיות" במיוחד, כבר מהווה עיקר במחשבה של המשקיעים אשר לא "ידעו את יוסף". שנים עברו מאז בועת ה-Dot.Com ומי זוכר את הכללים של ה-"השקעות הערך"? חוץ מ-וורן ו-צ"ארלי...
אגב, טכנית גרידא, יש הרבה הגיון להמשיך להאמין ביכולת המניות מסוג Snapchat לדהור עוד כברת דרך קדימה. מדוע? כי כטכנאים אנו מחויבים להאמין במגמה הקיימת כל עוד לא הוכח אחרת, ועדיין ממש לא הוכח אחרת. הנפקת Snapchat היא מיקרו-קוסמוס של מה שאנו כבר חשים זמן רב כלפי המדדים בכלל: הכסף ממשיך להיות מיוצר ללא הבחנה (אגב, בקצב של כ-190 מיליארד דולר בחודש – הרחבות מבנקים מרכזיים שאנו יודעים עליהן) וממשיך לחפש מקום חניה.
פעם, רוב רובו של אותו כסף היה נוחת על ברכיהן של הממשלות, אשר מכרו אג"ח מדינתי למימון הגירעונות שלהן. משם, שוק המניות הסולידי הפך להיות העיקר. האם לפנינו השלב שבו שוק המניות הסופר-ספקולנטי מהווה את היעד המועדף לכסף הנע ונד בחיפוש מקום לגור בו? ואם התשובה חיובית כולנו יודעים מה קורה אחרי שלב מאוחר זה של אופטימיות סהרורית
ניתן למצוא את משה שלום גם בפייסבוק
משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.