במיטב מעריכים כי שורה של גורמים שמשפיעים כיום על התנהגות שוק המניות בת"א, וביניהם – הריבית הנמוכה שתמשיך להיות נמוכה, הדו"חות הכספיים הטובים, אבל לדעתם הגורם המרכזי שיכתיב את התנהגות השוק יהיה התוואי שבו תלך הכלכלה האמריקאית.
בשיחה עם יועצי השקעות, אמר צבי סטפק כי תסריט של התאוששות כלכלית, גם איטית, נניח צמיחה שנתית של 2%, מבשר טובות לשוק המניות בישראל ובעולם. תסריט של חזרה למיתון, שהוא פחות סביר, יבשר רעות לשוקי המניות. להערכתו, התנהגות שוק איגרות החוב הממשלתיות תהיה במגמה הפוכה, כלומר, במתאם שלילי לשוק המניות. אם שוק המניות יפנה ימינה, שוק האג"ח הממשלתיות + הקונצרניות בדירוגים גבוהים יפנה שמאלה, ולהיפך בתסריט של מיתון.
הגישה שלו לשוק המניות ממשיכה להיות חיובית, קודם כל משום שרמת השערים היא בהחלט סבירה. על רצף שבין 0 (זול ביותר) ל-100 (בועה), השוק עומד על 48 נקודות. לדבריו, מובן שיכול להיות גם מימוש רווחים טכני בסדר גודל של כ-5% אחרי עלייה של יותר מחודשיים, וזה לא צריך להטריד. אבל כן צריך להיות מוכן גם לתפנית גדולה יותר במגמה, אם יתברר שהמשק האמריקאי חוזר למיתון. זה אמנם בהסתברות נמוכה, אך הסיכון קיים. ולכן, צריך לעשות "ביטוח קטסטרופה" – רכישת פוטים על מדד בסיס שנמוך, נניח, ב-10% מהבסיס הנוכחי ולהיות מוכן להקריב כמה "פיפסים".
לשאלה מהם הסקטורים והמניות המומלצות בישראל? השיב סטפק: "מבחינת ענפים אנחנו מעדיפים ומחזיקים יותר מהבנצ’מארק את מניות הבנקים ואת חברות הביטוח וכן מניות שנותנות תשואת דיבידנד נאה. אבל, בעיקר ההסתכלות שלנו היא ברמת המניות הספציפיות בלי קשר לענף.
את עולם המניות אנחנו מחלקים למניות שמתאימות למשקיע השמרן ומניות שמתאימות למשקיע האגרסיבי. בין המניות למשקיע השמרן (לפי סדר א"ב): אלוני חץ, אלקו, בזק, החברה לישראל, הראל, טבע, לאומי, מזרחי-טפחות, פועלים וקסטרו."
בין המניות למשקיע האגרסיבי (לפי סדר א"ב) הוא מונה את: איתוראן, בינלאומי, גילת, יואל, ישראמקו, כלל ביטוח, נטוויז’ן, קמהדע, שלאג, שלמה החזקות רכב. אני מדגיש, שזו רשימה חלקית.
בנוגע לשוק אגרות החוב אומר סטפק כי הסיכון (וגם הסיכוי) העיקרי לשוק איגרות החוב לא קשור כרגע לא בגרעון וגם לא בהעלאת הריבית ע"י בנק ישראל, אלא במה שיקרה בארה"ב. "כרגע אנחנו נמצאים בנקודת זמן רגישה, שכן העליות האחרונות שנרשמו במחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל נבעו בעיקר מהרמזים שניתנו מכיוון ה"פד" על תוכנית לרכישת אג"ח ממשלת ארה"ב כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. היום הבחירות בארה"ב, וביום רביעי צפוי אולי ה"פד" להודיע על התוכנית, ומה שחשוב על היקפה. זה באשר לטווח הקצר."
הוא מעריך כי בטווח היותר ארוך של שנה מהיום, יש חילוקי דעות חריפים בין שתי גישות בארה"ב עצמה. גישה אחת מדברת על כך שהתשואה לפדיון על אג"ח ל-10 שנים, שעומדת כיום על 2.6% לשנה, תעמוד בעוד שנה על 1% בלבד. זאת, מכיוון שארה"ב, לדעת אותם כלכלנים, תיכנס לתחתית כפולה, למיתון, שבו תהיה דיפלציה = ירידת מחירים, ואז גם 1% ייצג תשואה ריאלית נאה. הגישה השנייה, שחסידיה לא פחות מומחים מחסידי הגישה הראשונה, גורסת שההתאוששות הכלכלית הצנועה בארה"ב תימשך והתשואה לפדיון בעוד שנה תגיע ל-4%. עד כדי כך הדעות מנוגדות ובאופן קיצוני מאוד.
אג"ח ממשלת ישראל יתנהגו במתווה דומה לאמריקאיות, גם אם העוצמה תהיה שונה. לכן, הפתרון הוא לקצר מח"מ. הוא ממליץ על מח"מ של פחות מ-3 שנים באג"ח קונצרניות ומח"מ של כ-4 שנים באג"ח ממשלתיות. מבחינת שקלי מול מדדי הם מעדיפים את השחרים על הגלילים כשהפער בתשואה הוא 3% לשנה, כי הנחת האינפלציה הממוצעת שלנו היא 2% לשנה בשנים הבאות. מבחינת ריבית קבועה מול משתנה: בנתונים הקיימים יש עדיפות ברורה לשחר בהשוואה לגילון.