מושגים כלכליים

גירעון תקציבי - חלק שני

הגירעון הוא מקור אינפורמציה אדיר מימדים עבור אופי הממשל, עדיפויותיו, רצונו, ויכולתו להיות מותאם לדרישות גורמי החוץ המודדים את הכלכלה

משה שלום 01/02/2017 08:42

א+א-

בחלק הראשון ניסיתי להראות שגרעון תקציבי אינו בהכרח דבר שלילי. מטרת הוצאות הכספים, ובמיוחד התנאים שעל פיו הוא מנוהל, בהחלט יכולים להוות בסיס חיובי להתפתחות העתידית של כלכלת מדינה.

 

אבל מה עם הצד הפוליטי של הדברים? האם גירעון הוא גם צורה של הממשל להראות את כוונתו לגבי התחומים אותם הוא מעוניין לקדם? בהחלט כן.

 

כאשר האוצר בונה את התקציב, ובכך קובע את הגירעון הצפוי על ידי ההפרש שבין צפי ההכנסות ממיסים, וצפי ההוצאה הציבורית, הצד של ההוצאה הוא המעניין. למרות שמילים רבות נשפכו על טיב המערכת הפיסקאלית, דהיינו מערכת המיסוי הגובה חלק מכל מה שנעשה במשק, המדיניות ההוצאתית היא הצד המצביע על נטיות הממשלה.

 

אצלנו, למשל, אילוצי הבטחון קובעים את רוב חיינו התקציביים. אחרי החזר החובות, ותשלום ההוצאות הקשיחות הנובעות מן המנגנון הממשלתי עצמו, הביטחון הוא הראשון במעלה. אין ספק שיש הגיון בכך, במדינה הנמצאת באיומי חוץ גדולים, ובמצב של גבולות עדיין לא מוגדרים. אגב, אין כאן ניסיון ערכי לקבוע מסמרות, אלא להצביע על עובדה של העדפה תקציבית, כאשר מה שנשאר, מתחלק על כל הצרכים האזרחיים.

 

במקרה המקומי הזה, ובהתאם להצהרות פוליטיקאיים רבים, אנו נראה שגידול הגירעון יכוון להשלים את אותו חלק אזרחי חסר, וזאת בהתאם לאידיאולוגיה של מי שנבחר. אגב, יש לומר מייד שמן החלק התקציבי המושקע בביטחון, אנו מקבלים גם תוצרי לוואי די מכובדים, כמו תעשיות ייצוא, ורמה טכנולוגית גבוהה במיוחד, אבל כנראה שזו לא הכוונה העיקרית של קובעי תקציב הביטחון. וכך, נוכל לומר שגודל הגירעון הוא עניין גמיש ואידיאולוגי.

 

בגדול אנו נזהה את האנשים הרוצים להגדילו כאנשים הנוטים יותר לצרכים הסוציאלים של החברה. פחד חברות הדירוג אינו משפיע עליהם כמו על אלו הדוגלים במדיניות יותר קפיטליסטית, מכוונת אסכולת שיקגו. אלו האחרונים, רואים בנתוני המקרו מטרה בפני עצמה, חשובה הרבה יותר מאשר הענות למחאות, ובקשות. ברוב המקרים, ועל מנת להקטין את הגירעון, הם יעבירו כמה שיותר שירותים ציבוריים לסקטור הפרטי שאינו כלול בחשבונאות הממשלתית.

 

לסיכום שני הפרקים

 

הגירעון הוא מקור אינפורמציה אדיר מימדים עבור אופי הממשל, עדיפויותיו, רצונו, ויכולתו להיות מותאם לדרישות גורמי החוץ המודדים את הכלכלה.

 

כמו כן, הגירעון יכול לתרום לעתיד, אם הוא מיועד לדברים הנכונים, אך באותה מידה הוא יכול להחמיר מצב חוב קיים, וזאת לצרכים זמנייים חסרי חשיבות ארוכת טווח. במקרה האחרון הוא יהיה סיבה מתמשכת לקשיים של המדינה לתת מענה לצורכי האזרח.

 

לבסוף, נושאי הגרעון מצביעים על נטיותיהם של קובעי המדיניות. ועל זה אנו, האזרחים, נשלם מייד בחיינו היום-יומיים במידה והשרותים שלנו יוקרבו על מזבח מצגת הצטיינות בינלאומית.

 

***

 

משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

 

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה