מושגים כלכליים

מאזן-סחר

מאזן הסחר מייצג את ההפרש בין ההכנסות מיצוא, להוצאות שנבעו מן היבוא

משה שלום 01/02/2017 08:31

א+א-

מאזן הסחר מייצג את ההפרש בין ההכנסות מיצוא, להוצאות שנבעו מן היבוא. עד כאן פשוט מאוד, וזה באמת מהווה סוג של נתון שקשה להעמיק בו הרבה. דא עקא, שקיים בנתון מוקש לא קטן, וזה מוקש שאיננו מוזכר כל כך במדיה הכלכלית ההמונית.

 

פשטותו של המושג מטעה, ויכולה למנוע מן העוקב להבין שמאזן הסחר מהווה את אחד הנתונים המגלים טפחיים, ממש "אחורי הקלעים", של הכלכלה האמיתית של מדינה. אותו הפרש פשטני מחייב, כן מחייב ב-מ גדולה, התייחסות נפרדת ומעמיקה לשני החלקים של המשוואה.

 

חלק היצוא, אשר ההצלחה בו היא שאיפתם של כל הפוליטיקאים, הוא הצד הטוב לכאורה, אבל חשוב לראות מה בעצם גרם לעלייה אפשרית בו? האם המדינה יצרה יותר, הצליחה לכבוש שווקים חדשים למוצריה, ובכך השלימה את המעגל של הפקת עושר חדש? או האם מדובר בתרגיל חשבונאי של מטבעות, הקדמת הזמנות, והצגת יצוא קבוע מראש כיצוא חדש.

 

ניתן להביא כמה דוגמאות בולטות לכל סוג של יצוא "מדומה", אך מקוצר היריעה, אדגים רק את "הייצוא הנקבע מראש": ידוע שחלק מן הייצוא הבטחוני מחויב כנגד רכישות מצידנו הנעשות במסגרת הסיוע הבטחוני האמריקאי. זה אינו יצוא איכותי אלא כזה הנכנס לחשבונאות. יש לזכור: מהותו של היצוא חשובה מאוד, וזאת על מנת להפיק ממנו את ההשפעה החיובית הגדולה ככל האפשר. זאת כחלק המעשיר במדיניות הכלכלית הננקטת במשק.

 

הבעיה ביבוא גדולה עוד יותר: האם טוב שהוא קטן? או דווקא רצוי שהוא יגדל גם הוא, אבל פחות מן הגידול בייצוא? מן השאלה ברורה התשובה: בהחלט עדיפה האופציה השניה. במקרה של קיטון, האם הוא קטן עקב יכולת המשק לייצר תחליפים אליו, האם ערכו ירד עקב חשבונאות מונטארית, או שהוא הצטמצם עקב דחייה זמנית מכוונת על מנת שהמצב ייראה טוב יותר מול חברות הדירוג.

 

במקרה של גידול ביבוא, האם זה נובע מגידול של תשומות יצרניות, המשפרות את יכולות המשק לצמיחה, יזמות, והליכה קדימה, או שהגידול מייצג צריכה פרטית שאינה תורמת כל כך לגידול בעושר האמיתי?

 

כאמור, המצב האידיאלי הוא גידול של שני צידי המשוואה, כאשר שניהם מראים על תזרים צמיחה ויצירה חדשים. גם מאזן סחר חיובי, הנובע מירידה של ייבוא, כאשר ממשיך לגדול הייצוא, ייחשב לטוב בעיני הכלכלנים.

 

אבל, לא תתפלאו לשמוע שיש מצבים נוספים: מצב של מאזן סחר משתפר כאשר שניהם, הייצוא וייבוא יורדים דווקא! זה כמובן מצב ממש לא טוב, למרות המספר ה"חיובי" שהתקבל בסטיסטיסקה. מצב כזה מראה בעליל על האטה במשק, הן בייצור, והן בצריכה!

 

כמו כן, קיים בהחלט מצב של מספר שלילי במאזן הסחר, כאשר הייבוא יגדל הרבה יותר מאשר הגידול בייצוא, עקב עלייה דרמטית במחיר אחד מחומרי הגלם החיוניים למשק, למשל בתחום האנרגיה. מצב כזה אינו "רע" מוחלט, כי מייחסים לכך אופי זמני שאינו משנה את ההתייחסות ארוכת הטווח למגמות המקרו.

 

כמו שאמרתי, הנתון ה"פשוט", והיבש, דורש העמקה מעבר לכותרת המשוכפלת במדיה. הצרכן הרציני של נתונים ממשלתיים, וספציפית של הנתון הזה, חייב לקחת את הזמן להבין את שני צידי המשוואה, ומה כל אחד מהם בנפרד אומר על המשק, מעבר למה שמאכילים אותנו קובעי המדינות.

 

אגב, מאזן סחר חיובי אמיתי הוא באמת פנינה שקשה למוצאה, ומדינה אשר יכולה להתגאות בו, לאורך זמן, היא מדינה שכלכלתה האמיתית בריאה ומשגשגת באמת.

 

***

 

משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

 

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה