במלאת 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם סין והודו הציגו אנשי משרד החוץ בפני שרי הממשלה סקירה על התפתחות היחסים בין ישראל לבין סין והודו. מארק סופר, סמנכ"ל אסיה והפסיפיק במשרד החוץ וחגי שגריר, סגן ראש אגף אסיה והפסיפיק במשרד החוץ הציגו בפני השרים את הנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק מול כל אחת מהמדינות.
חגי שגריר אמר כי הפלטפורמות הבין ממשלתיות בין ישראל לסין טובות מאוד וכי מהצד הסיני קיימת דחיפה לעשיית עסקים עם ישראל. עוד ציין חגי כי הסחר בין המדינות עומד היום על מעל 11 מיליארד $ ומתוכם כ- 3 מיליארד דולר ייצוא. רה"מ נתניהו ציין כי הייצוא הוא נמוך מאוד ואמר "אנחנו חייבים לפרוץ זאת. מכיוון שמדובר בשוק ענק זהו צעד אסטרטגי עבור כלכלת ישראל". הסכם סחר חופשי בין המדינות שנמצא כעת במו"מ, צפוי להגדיל משמעותית גם את המספרים הללו.
מארק סופר הדגיש כי "קיים חלון הזדמנויות גם מול סין וגם מול הודו. אנחנו חייבים לנצל אותו, הוא חיוני לנו. מדובר בשתי מדינות חשובות והרצון שלהם לשיתוף פעולה עם ישראל הוא אדיר". סופר פנה לשרים בבקשה שיפעלו לקידום הדבר.
רה"מ נתניהו הודה לאנשי משרד החוץ על העבודה הרבה שהם עושים לחיזוק היחסים בין המדינות וציין כי עבודתם חשובה מאוד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני רוצה לסכם בפרספקטיבה אחת יסודית. צריך להבין שלפני כמה עשרות שנים למדינת ישראל היה קשר רק עם ארה"ב ועם אירופה. אנחנו פרצנו למרחב במדיניות מאוד ברורה, שהיא לא רק בצד הדיפלומטי, אלא גם בצד הביטחוני ובצד הטכנולוגי שמשנה את העולם. הייתי אומר שהמינוף שיש לנו זה דיפלומטיה טכנולוגית. גם ההשקעות שלהם כאן וגם הסחר שלנו איתם מבוססים על מינוף היתרון הטכנולוגי. זה מה שהופך אותנו לגורם משמעותי בזירה הבינלאומית למרות גודלנו.
יש לנו יכולת למנף את הכוח שלנו עם המעצמות הללו (סין והודו) וגם עם מעצמות רבות אחרות בעולם – וזאת תודות ליכולות הטכנולוגית שלנו. זה מחייב אותנו במאמץ בינלאומי מתמיד, בעיקר לניצול הזדמנויות. המאמץ היחידי הוא איך לנצל הזדמנויות ולא איך לבלום התקפות – אין התקפות, יש חומות, בירוקרטיות, רגולטוריות – אבל ההזדמנויות הן שם ואנחנו חייבים לרדוף אחריהן.
זה מחייב אותנו להבין דבר נוסף, והוא המפתח, בסופו של דבר רוב הבריתות, להוציא את זו עם ארה"ב, מבוססות על אינטרסים. האינטרס העליון שלנו הוא היכולות הקונספטואלית של האוכלוסייה שלנו, שהיא גדולה הרבה יותר מאוכלוסיות אחרות באופן יחסי. זו עובדה. אם אנחנו לא נוכל להמשיך לייצר את החדשנות אנחנו נאבד את היתרון. וכדי להמשיך לייצר חדשנות אנחנו חייבים שוק חופשי. אם נסגור את השוק הזה אנחנו נהרוס ונקטול את הברווז שיש למדינת ישראל שמטיל ביצי זהב. אלה לא רק ביצי זהב כלכליים, אלא גם אסטרטגיים ובינלאומיים. לכן אנחנו צריכים להבטיח את המשך העבודה שלנו נגד עודפי הרגולציה ולשמור על השוק ועל תעשיית ההי-טק שלנו".
סין:
• GDP של סין ב-2016: 11 טריליון דולר (הכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב)
• סין שותפת הסחר השלישית של ישראל והגדולה ביותר באסיה
• הסחר בין ישראל וסין עמד בעת כינון היחסים על כ-50 מיליון $, וכיום הוא עומד על 11 מיליארד דולר, מתוכם 3 מיליארד דולר ייצוא.
• כשליש מההשקעות בהייטק הישראלי הן מסין והונג קונג
הודו:
• הודו מונה כ- 1.3 מיליארד תושבים (השנייה בגודלה בעולם אחרי סין)
• היקף הסחר בין ישראל להודו בשנת 1992 עמד על 200$ מיליון (בעיקר יהלומים), כיום הוא עומד על כ- 4$ מיליארד
• תל"ג,PPP (במונחי כוח קניה) - 8.721 טריליון דולר ארה"ב - קצב צמיחה בשנת 2016 7.6% (בעשור האחרון גידול של מעל 6% בשנה)
• בשנת 1992 היקף הסחר בין ישראל להודו עמד על 200$ מיליון (בעיקר יהלומים) וכיום הוא עומד על כ- 4$ מיליארד