ביום ראשון הקרוב מתוכננת לדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק פ/3065 - הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו-2016, של ח"כ איציק שמולי וח"כים נוספים.
ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר, סא"ל (במיל’) ערן רמות, פנה היום (חמישי) לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה לקראת הישיבה ושלח לעיונם את נייר העמדה המלא של מכון פישר, להצגת העמדות של המכון, כפי שהוכן ופורסם השנה.
מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, הפועל לשימור, פיתוח וקידום התעופה במדינת ישראל כגוף מחקרי בלתי-תלוי, הציג השנה נייר עמדה אודות תחום התשתיות התעופתיות במדינת ישראל, האוויריות והקרקעיות, תוך בחינת התאמתן של המגמות ברחבי העולם לנעשה בישראל והשפעתן על התעופה במדינת ישראל.
נייר העמדה נשלח עם סיום הכנתו לפני מספר חודשים לבכירי ענף התעופה במדינת ישראל במשרד התחבורה, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, ראשי עיריות, מנהלי חברות התעופה ועוד. המסמך הינו תוצאה של איסוף ועיבוד מידע קיים בעולם שעזר לראש המרכז למחקר תעופתי, סא"ל (במיל’) ערן רמות, להסיק מסקנות ולקבוע עמדה על עתיד התעופה האזרחית בארץ, כפי שמסתמן מהתכנונים הקיימים.
בחלק הרלוונטי לשדה דב עמדת מכון פישר ברורה ונחרצת: "הפסקת הפעילות האווירית-אזרחית בשדה דב, שמתוכננת לעתיד הקרוב, תפגע לדעת המכון פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל שתשפיע על מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית. ארקיע וישראייר פועלות כיום בשדה דב בשעות נוחות תוך הפעלת מטוסים מודרניים ושקטים בזמינות גבוהה ובגמישות תפעולית משמעותית, במחירים זולים ובנוחות גדולה לנוסעים שטסים במגוון רחב של שעות, בסבבים קצרים ללא נסיעה ארוכה לנתב"ג, עמידה בתורים ארוכים ובפקקים.
"עם המעבר לנתב"ג הן עלולות לספוג מכה קשה שלא בטוח שיוכלו להתמודד עימה: מכירת המטוסים הקטנים עקב חוסר היעילות שבהפעלתם משדה גדול: הגבלה בשעות הטיסה, בעיקר בבקרים ואחה"צ עקב עדיפות לחלונות טיסה קבועים והיסטוריים של חברות התעופה הבינלאומיות לחו"ל; זמני סבב קרקעי ארוכים של הסעה בין הטרמינל למסלול ההמראה; ירידה בכמות הנוסעים עקב חוסר הנוחות שבנסיעה עד נתב"ג; עמידה בפקקים ובתורים שלא יחסכו בזמן המצטבר בהגעה לאילת בהשוואה לתחבורה יבשתית, ועוד.
"גם העיר אילת תסבול מירידה דרמטית של תעבורת הנוסעים אליה וממנה ותושבי העיר שנזקקים לטיפול רפואי במרכז הארץ, לביקור קרובי משפחה או חברים פשוט יאלצו להיטלטל שעות רבות בדרכים חלופיות או לוותר על הנסיעה למרכז, מה שיחמיר למעשה עוד יותר את הקשר בין המרכז לפריפריה. סגירת השדה תפגע בחברות מסחריות ובבתי הספר להכשרת טייסים בתעופה הקלה שמפעילות קווי תעופה מהירים לראש פינה ועין יהב ותפגע בפעילות המסחרית היוצאת ממנו: טיסות צילום לצרכים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים טיסות מסחריות כמו טיסות רומנטיות או טיסות חוויה, בסיס יציאה לטיסות אימון בלילה ולטיסות מכשירים ועוד".
מכון פישר גורס, כי אין לסגור שדות תעופה ללא מתן חלופה קיימת ומתאימה לפעילותם, באותו אזור בו הוא מפונה. התעופה הספורטיבית, הקלה והכבדה כרוכות זו בזו וללא בסיס איתן ורחב של בעלי רישיונות טיס המוכשרים ושומרים על כשירות טיסתם בצורה סדורה, ואשר חלקם מתקדמים ברישיונות הטיס וההגדרים עד האפשרות להגיש מועמדות לחברות התעופה, יתקשו בעתיד חברות התעופה למלא את שורותיהן בטייסים איכותיים העומדים בדרישות הקבלה והמיון ובסטנדרטים של התעופה העולמית.
מדינת ישראל צועדת במדרון חלקלק בנושא התעופה. בכל העולם מגדילים ומפתחים תשתיות בענף ואצלנו מצמצמים ומגבילים המדינה לא מציגה אסטרטגיה ותכנון ארוך-טווח ומעדיפה שיקולים זרים על פני תשתיות התעופה האסטרטגיות שלה. כיום, קיימים מקרים בהם ראשי הערים והמועצות המקומיות מנהלים את ההווה והעתיד של שדות התעופה שבשטחם כנכס עירוני שנתון לצרכיהם. מדינת ישראל זקוקה לתכנון ורישיון מקיף של שדות התעופה, המנחתים וההליפורטים, כחלק מתוכנית תמ"א 15, ובשילוב ידיים של כלל הגורמים האמונים על הנושא.