לפניכם שלוש סקירות על כלים. כלים הנמצאים תחת ידם של קובעי המדיניות החשובים מאז משבר 2008, דהיינו הבנקאים המרכזיים. בשלושת השבועות הקרובים, נעבור על כמה מן הכלים האלו, נראה אם יש משהו שעוד לא נוסה, ואיך הם הצליחו עד כה לצמצם נזקים.
לפני שניכנס לרשימה המפורטת של אותם צעדי מדיניות, יש לציין עובדה אחת ברורה: כוחם הרב של אותם בנקאים מרכזים היא תופעה חדשה יחסית. היסטורית, קובעי המדיניות הנבחרים, או הדיקטאטורים, היו אלה בעלי הזרוע מבין כל מי שיכול היה להשפיע. והנה, מאז משבר הסאב-פריים, ראינו את הסתמכות הכלכלה הגלובלית דווקא על אלו מן הצד המוניטארי.
מדוע? כי הם היחידים שיכלו לספק את המצרך שראו בו כפתרון לכול: נזילות, או בשפה פשוטה יותר: כסף יש מאין. רק להם הברז הזה. וכך, עם הזמן, או ליתר דיוק מחוסר זמן לדיונים מעמיקים מדי, ניתנה האחריות לשיקום הכלכלה הגלובלית לאותם מנהלי בנקים מרכזיים. מאז, משקלם היחסי עולה עוד ועוד.
תחילה היה זה הפדרל רזרב, והבנק המרכזי היפני, עקב החופש המוחלט שבידם, ולאחר מכן הבנק המרכזי האירופי עקב הדרור החדש שניתן בידי מריו דרגי הקוסם על ידי ההנהגה הגרמנית. זהו הרקע, ועכשיו לכלים.
כסף מהליקופטרים...
כלי זה עדיין לא נוסה אבל, לדעתי, היה צריך להיות אחד הראשונים לביצוע במקום מה שבוצע בפועל. הביטוי היפה הזה, שנלקח מנאום של בן ברננקי ואשר קדם בהרבה שנים למשבר עצמו, מציין אפשרות של מתן מזומנים לעם כולו. מעין מתנה משמים, המיועדת להביא לטריגר של צמיחה המונית, ובכך להתחלה של צמיחה כלכלית אמיתית של הטווח הארוך.
הרעיון הקיינסיני הזה נראה תמיד כצעד של ייאוש אחרון, אבל עם פוטנציאל גדול של הצלחה בחברות הצרכניות המערביות. למה הוא לא בוצע? כי החליטו על מסלול הרבה יותר עקיף, מסובך, ועם פחות סיכוי של הצלחה, אבל עם אלמנט חיובי בולט והוא שהוא מיטיב עם המערכת הבנקאית.
האם עוד ייזרק כסף מהליקופטרים? כאשר הצעד הזה הוזכר לאחרונה ביפן הוא מיד הוכחש. גם במערב, כלי מוניטארי זה נחשב עדיין כטאבו. מה גם שלפנינו פדרל רזרב הנמצא בתהליך של עליית ריבית, דהיינו במחשבה שאין כבר צורך להיות מרחיבים קיצוניים כבעבר.
הרחבות כמותיות ומדיניות ריבית ה-0
במקום כסף מהליקופטרים בוצעו ההרחבות הכמותיות בשילוב מדיניות ריבית ה-0. מנגנון של הזרמת כספים נזילים לכיסם של המוסדות הפיננסיים הגדולים כמו הבנקים, חברות הביטוח הגדולות, וכל מי שהבנק המרכזי רצה ביקרו. איך זה עובד?
תחילה, היה זה המנגנון דרכו נקנו מן המוסדות אג"חים מסוכנים, או הנמצאים תחת קטגוריות מסוכנות, כמו אג"חים מגובי משכנתאות. וזה כמובן יצר אפקט מדהים עבור אותם מוסדות: ראשית, נזילות חדשה לביצוע עסקים, או למילוי חורים חשבונאיים, ושנית, שחרור המאזן מנכסים המעיקים עליהם מצד הבטוחות שצריך להקצות לכיסוי הפסד אפשרי עליהם. הפסד שהיה במקרים מסוימים בטוח למדי.
וכך הרגו שתי ציפורים במכה אחת, בתוספת לאפשרות של ציפור נוספת, וזו של הקלה ביכולת לתת אשראי במשק האמיתי, ויצירת בסיס מימון נוח יותר לעסקים. תקווה זו לא התגשמה כל כך כי הכסף הטרי היה הרבה יותר נוח לשימוש בספקולציה בורסאית מאשר למימון עסקים הנאנקים תחת משבר כלכלי סביבתי. במיוחד כאשר הרגולציה דרשה בטוחות גבוהות הרבה יותר מן העבר.
בגדול: מי שיכל לקבל כסף לא היה צריך אותו, ומי שרצה בו לא יכל לשים את ידו עליו.
את מנגנון ההרחבות הכמותיות ממשיכים להפעיל בכל המדינות החשובות חוץ מארה"ב. באירופה של היום זהו הצעד המוניטארי העיקרי מצעד ה-ECB, עם כ-80 מיליארד יורו לחודש. וברוב המקרים, הפעילו את האמרה הידועה: מה שלא הלך בכוח ילך בעוד יותר כוח, דהיינו בהיקפים של הדפסה רחבים יותר, לזמן גדול יותר.
בינתיים מאזני הבנקים המרכזיים התמלאו באג"חים טובים, וטובים פחות, כאשר אין באופק תאריך שבו המאזנים האלו יחזרו לגודלם הטבעי. ובינתיים, לא נבנתה צמיחה גלובלית הדומה לאלו שהיו אחרי משבר גדול. הכסף לא הגיע ליעדו האמיתי אבל חלחל מספיק על מנת לתת תחושה של רגיעה יציבה סביב נורמאליות נמוכה יותר של צמיחה.
כאמור, יד ביד עם ההרחבות נוהלה גם מדיניות ריבית ה-0. זו המאפשרת לקבל את אותו אשראי זמין יותר בריבית הקרובה לרצפה. שילוב כלים זה נתקל שוב בחומה הגבוהה והישנה: לא משנה כמה אטרקטיבי מחיר הכסף, כל עוד אין פעילות כלכלית מצדיקה, או יכולת לייצר ממנו תשואה יצרנית נאותה, מי שיכל לקחת אותו עשה זאת לצורך תשואה פיננסית. זאת כאשר המסר היה שהבנקים עומדים מאחורי המשקיעים למקרה של אסון עתידי. אין כאן מקום להרחיב אבל נהנו מזה גם החברות על ידי גלגול זול יותר של המימון, ויכולת רכישה חוזרת של מניותיהן.
בינתיים אין הרבה אור בסוף המנהרה הזו.
****
משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.