חברי הוועדה המוניטרית, המחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל, קיבלו פה אחד את החלטת הריבית לחודש ינואר 2017, להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. כך עולה מהפרוטוקולים שפרסם היום בנק ישראל. הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות הריאלית במשק; (3) הסביבה העולמית ושער החליפין; (4) שוק הדיור.
עיקרי הדיון: בדיון על האינפלציה התייחסו חברי הוועדה לכך שאף כי מדד נובמבר דומה למדדי נובמבר בשנים עברו, הוא נמוך מהתחזיות שגובשו לגביו ומשאר המדדים הקודמים, מדדים שערכיהם עקביים עם התוואי העונתי של יעד האינפלציה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית, חרף ההיחלשות בהשפעתן של הפחתות המחירים היזומות והירידה במחירי האנרגיה. חברי הוועדה דנו בגורמים שיתכן ופועלים למיתון האינפלציה – כגון השינויים שנועדו להגביר את התחרות בענפים מסוימים ואמרו כי אם תהליכים אלה יימשכו, ייתכן שהם יאטו את חזרת האינפלציה לתחום היעד.
בנוסף ציינו חברי הועדה את השפעת הייסוף שהתחדש בשער החליפין הנומינלי-האפקטיבי על האינפלציה. – בדיון על הציפיות לאינפלציה בחנו חברי הוועדה את הציפיות משוק ההון לכל הטווחים. הם ציינו כי הציפיות לטווחים הקצרים הושפעו מההפתעה במדד נובמבר. בציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נרשמה תנודתיות: לאחר הבחירות בארה"ב הן עלו, ולאחר פרסום מדד נובמבר הן ירדו. הוועדה הדגישה כי הציפיות לטווחים הבינוני והארוך נותרו מעוגנות בתוך היעד.
אחד מחברי הוועדה ציין שלהערכתו ירידת המחירים בשנים האחרונות מצביעה על תהליך התאמה של רמת המחירים של חלק מהמוצרים בישראל לרמת חדשה, הדומה לזו במשקים המפותחים באירופה. מדובר בתהליך ארוך טווח ששורשיו במחאה החברתית בקיץ 2011, הנתמך על ידי מדיניות הממשלה להוזלת היבוא והגברת התחרות, ונהנה מרוח גבית שמקורה באינפלציה הנמוכה באירופה, ותיסוף השקל יחסית למטבעות האירופים. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מצביעות על כך ששוק ההון מעריך שמדובר בתהליך שימשך על פני מספר שנים, אך גם ששוק ההון מעריך שבנק ישראל ישמר את האינפלציה בגבולות היעד בטווח הארוך.
הדיון בפעילות הריאלית המקומית עסק בנתוני הצמיחה המעודכנים ובשוק העבודה. האומדן הראשון לרבעון השלישי הצביע על צמיחה גבוהה, בהובלת ההשקעה והצריכה הפרטית, ותמונה זו דומה לתמונה שהצטיירה ברבעונים הקודמים. חברי הוועדה העריכו כי קצב הצמיחה הגבוה של הצריכה הפרטית מבוסס ברובו על הכנסה מעבודה ואינו מלווה בעלייה במינוף משקי הבית. חברי הוועדה הדגישו את חוסנו של שוק העבודה: זה נמצא להערכתם קרוב לתעסוקה מלאה, והדבר עולה מכך שרמת התעסוקה גבוהה ויציבה, שמספר המשרות הפנויות גדל, ועליות השכר נמשכות.
בדיון על הסביבה העולמית אמרו חברי הוועדה כי רוב הבנקים המרכזיים בעולם מוסיפים לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, ואילו בארה"ב העלה ה-Fed את הריבית ותוואי הריבית הצפויה עלה גם הוא. ה-ECB האריך את אופק ההרחבה הכמותית וחברי הוועדה העירו שהמצב הכלכלי באירופה בולט לרעה על רקע אי-הוודאות הפוליטית וכמה אירועים שצפויים להעיב על הצמיחה בטווח הארוך, בראשם הברקזיט. נוסף לכך עסקה הוועדה בהשלכות האפשריות של המשך ההתמתנות בגידול בסחר העולמי, במיוחד משום שהרכב הצמיחה העולמית השתנה ונעשה פחות מוטה השקעה ומרכיב הסחר בהשקעות גבוה.
חברי הוועדה ציינו שבחודש האחרון המשיך שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי במגמת הייסוף תוך שהדולר מתחזק בעולם, והם דנו בהשפעת שער החליפין של השקל על התפתחות היצוא. צוין, שבעוד שיצוא השירותים שב לצמוח, הייסוף מול המטבעות האירופאים פוגע ביצוא הסחורות.
בדיון על שוק הדיור התייחסו חברי הוועדה בזהירות לנתוני הקצה החודש, הנתונים לעדכונים משמעותיים על רקע העובדה שחגי תשרי חלו באוקטובר ועקב השביתה ברשות המסים. הם ציינו שמחירי הדירות מוסיפים לעלות בקצב גבוה. מלאי הדירות הבלתי מכורות ממשיך לגדול, ולצד זאת ניכרת רמה נמוכה יחסית של מכירת דירות חדשות, אך גורמים ממתנים אלו עדיין אינם באים לידי ביטוי במחירי הדירות. נוסף לכך ציינו חברי הוועדה שנמשכת מגמת העלייה בריבית על המשכנתאות ובמקביל מסתמנת האטה מסוימת בהיקפן.
לסיכום, הוועדה הסכימה כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית – בהתחשב במצב השורר בעולם הן מבחינת הפעילות הכלכלית והן מבחינת ההתפתחויות המוניטריות במשקים המובילים – וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. חברי הוועדה סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים להשגת יעד האינפלציה בישראל, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.
חבר וועדה אחד ציין שלהערכתו תוואי הריבית שעולה מתחזית חטיבת המחקר שהוצגה לוועדה נמוך ממה שסביר להניח שישרור בפועל. להערכתו, לאור מצב שוק העבודה והפעילות הריאלית בישראל, ממנו עולה שהאינפלציה הנמוכה אינה תוצאה של רפיון ביקושים, הפער העולה מהתחזית בין הריבית הצפויה בארה"ב ובישראל גדול מדי, למרות ההערכה שהריבית באירופה תישאר שלילית.
לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על רמתה של ריבית בנק ישראל לינואר 2017. כל חברי הוועדה תמכו כאמור בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.
הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
מדד נובמבר ירד ב-0.4%, יותר מהירידה שהייתה צפויה, ומתחת לתוואי העונתי שעקבי עם עמידה ביעד האינפלציה; האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית למרות שההשפעה הישירה של הפחתות המחירים היזומות וירידת מחירי האנרגיה הולכת ומתפוגגת. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מצויות מתחת ליעד, בעוד שהציפיות משוק ההון לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד. חטיבת המחקר מעריכה שהאינפלציה תהיה בגבול התחתון של היעד בתוך כשנה.
תמונת הפעילות הריאלית מוסיפה להיות חיובית: על סמך נתונים ראשוניים מסקר החברות ניתן להעריך שגם ברבעון הרביעי התוצר העסקי צמח בקצב דומה לזה של הרבעונים הקודמים. נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על רמה גבוהה של תעסוקה, רמה נמוכה של אבטלה, ועלייה מתמשכת בשכר. חטיבת המחקר מעריכה שהתוצר צמח ב-2016 ב-3.5%, ושבשנים הבאות ימשיך המשק לצמוח סביב קצב של 3% לשנה, או מעט למעלה מכך.
המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי תוך ירידה בקצב ההתרחבות של הסחר העולמי; ההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות עשויות להעיב עוד יותר על צמיחת הסחר. בארה"ב חלה האצה בפעילות במחצית השניה של השנה, בעוד באירופה הצמיחה מתונה והסיכונים להתמדתה גדולים יחסית. הריבית בארה"ב עלתה ותוואי הריבית העתידית הצפוי עלה גם הוא; מנגד, ה-ECB האריך את אופק ההרחבה הכמותית.
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/11/16, ועד ל-23/12/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 2%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.6%, על רקע ייסוף של 6.3% מול האירו. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה, ובשנה האחרונה נרשמו למעלה מ-50 אלף התחלות בנייה. נמשכת האטה בקצב החודשי של נטילת המשכנתאות, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב- 26 דצמבר 2016.