מושגים כלכליים

מהי צריכה פרטית?

הצריכה היא אלמנט מקרו כלכלי חיוני למדידת טיב הכלכלה האמיתית, כאשר הצמיחה, והצריכה, קשורות יחד בעבותות של הגיון כלכלי

משה שלום 05/01/2017 15:52

א+א-

לנו, כאזרחים, הצריכה הפרטית היא סמל של הצלחה, ובעיקר מצביעה על מצב כלכלי טוב של הפרט. במצב הרצוי, האדם יצרך כאשר בידו האמצעים לכיסוי אותה צריכה. בהמשך, נדבר קצת יותר בהרחבה על רצוי זה מול המצוי.

 

מבחינת המדינה, הצריכה היא אלמנט מקרו כלכלי חיוני למדידת טיב הכלכלה האמיתית, כאשר הצמיחה, והצריכה, קשורות יחד בעבותות של הגיון כלכלי. ידועה הסטטיסטיקה המדברת על כ-70 אחוז מן הכלכלה האמריקאית המונעת, בצורה זו או אחרת, מן הצרכן של אותה מדינה גדולה.

 

והנה כמה דקויות בנושא:

האם הצריכה באמת מועילה למשק הנמדד? התשובה תלויה באופייה של אותה צריכה. תחילה, האם היא מביאה לגידול של המוצרים והשרותים המקומיים, או האם מדובר בצריכה שתכוון בעיקר למוצרים המיוצרים בחו"ל, ומובאים מבחוץ? יבוא, אמנם יגדיל את סקטור השירותים המקומי, אבל מנוע כלכלי מקומי זה משפר במידה מועטה בלבד את מצב הכלכלה האמיתית של אותו משק.

 

האם הצריכה מכוונת דברים חיוניים, ברי חלוף וזולים יחסית, כמו אנרגיה, מזון, וכו, או לדברים הרבה יותר מחייבים לטווח הארוך, כמו דירות, מכוניות, כלים לבנים, ועוד? התשובה לשאלה הזו מאפשרת לעזור בהסקת מידת הבטחון שיש לאזרחים כלפי בטחון תעסוקתם, ובכלל את ה"אמון" שלהם בכלכלה.

 

האם הצמיחה מפוזרת גיאוגרפית, חברתית, וכו, או שיש בה אלמנטים של ריכוזיות יתר המצביעים על עיוותים בחלוקה של המשאבים, ושל ההכנסות? אין ספק שמחקר בתחום זה, בארץ, היה מראה כמה הפריפריה צורכת פחות מן המרכז הדשן, ואיך עובדה זו מאירה על הפערים הקיימים בין שני הסביבות האלו של הארץ.

 

ועכשיו נגיע לחלק שהזכרתי לעיל, ונשאל האם הצריכה באמת מגובה ברזרבות פיננסיות של הצורך, או שהיא מבוססת על אשראי, וחובות עתדייים? לא צריך להרחיב על ההבדל המהותי שבין שני המקרים, ומספיק לומר שצריכה מבוססת רק על התחייבויות, הכנסות עתידיות, או פידיון רזרבות מיועדות (פנסיות, חסכון לעת מצוקה, וכו...) יכול להיות מעשה מזיק, ולעיתים מלווה בחוסר אחריות.

כמובן שההיקף הוא הקובע את הגבולות.

 

ההנחה היא שאצלנו, למשל, תופעת ה"מסגרת" בבנק, והיכולת ללוות כספים על בסיס מה שמכילה הפנסיה, כל אלו תורמים לא מעט לצריכה, ולשירותים הגדולים, כמו התיירות.

 

כמו שאמרתי בסדרה זו כבר בעבר, אין כאן נתון הנמצא מחוץ ל"אקווריום" של הכלכלה. מושג הצריכה הוא חלק אינטגרלי של מערך הנתונים המקרו-כלכליים של מדינה. מה שמחפשים אלו הרוצים לראות חיוב בנתונים הוא גידול בהכנסות, במקביל לגידול בצריכה. אחרת, משהו לא בריא קורה, או שיש נתונים לא סבירים.

 

מדינה שבה אזרחיה חיים, וצורכים, על בסיס חובות, כאשר לא קיים ביכולתם החזר עתידי שוטף (גידול בהכנסות) היא מדינה שבה המרקם החברתי הולך למשבר. אמנם מדובר בתהליכים ארוכי טווח, אבל הצריכה הפרטית תמיד משמשת כאזהרה ראשונה, או כסנונית ראשונית של יציאת משק ממשבר.

 

***

 

משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

 

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה