בהתאם לקונצנזוס בשוק המקומי, הריבית במשק נותרה ללא שינוי גם בחודש ינואר. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה לפני זמן קצר כי הוחלט להשאיר את שיעור הריבית על 0.1% זה החודש ה-23 ברציפות. נציין כי החלטת הריבית הנוכחית היא הראשונה המתפרסמת מאז שהבנק הפדרלי בארה"ב החליט להעלות ריבית ופרסם הודעה בעלת נוסח "ניצי".
החודש עִדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. בהשוואה לתחזית הרבעונית הקודמת, התחזית הנוכחית כוללת הערכה דומה לגבי התפתחות האינפלציה והריבית, ואומדן חיובי יותר ביחס לצמיחה ב-2016: בארבעת הרבעונים הקרובים צפויה אינפלציה של 1.0% (בדומה לתחזית הקודמת), ולכן האינפלציה צפויה לחזור לתוך תחום היעד ברבעון הרביעי של 2017. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% בתקופה הקרובה, לעלות ל-0.25% במהלך הרבעון הרביעי של 2017, ולעלות ל-0.5% במחצית השנייה של 2018.
לפי התחזית, התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת) מפני שנתוני הצמיחה למחצית הראשונה עודכנו כלפי מעלה ומפני שהצמיחה ברבעון השלישי הייתה גבוהה מהצפוי. ב-2017 התוצר צפוי לצמוח ב-3.2% (3.1% בתחזית הקודמת), וב-2018 – ב-3.1%. התפתחות התוצר הצפויה מבטאת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על השימושים המקומיים ויותר על יצוא.
הגורמים העיקריים להחלטת הריבית: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v מדד נובמבר ירד ב-0.4%, יותר מהירידה שהייתה צפויה, ומתחת לתוואי העונתי שעקבי עם עמידה ביעד האינפלציה; האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית למרות שההשפעה הישירה של הפחתות המחירים היזומות וירידת מחירי האנרגיה הולכת ומתפוגגת. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מצויות מתחת ליעד, בעוד שהציפיות משוק ההון לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד. חטיבת המחקר מעריכה שהאינפלציה תהיה בגבול התחתון של היעד בתוך כשנה.
v תמונת הפעילות הריאלית מוסיפה להיות חיובית: על סמך נתונים ראשוניים מסקר החברות ניתן להעריך שגם ברבעון הרביעי התוצר העסקי צמח בקצב דומה לזה של הרבעונים הקודמים. נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על רמה גבוהה של תעסוקה, רמה נמוכה של אבטלה, ועלייה מתמשכת בשכר. חטיבת המחקר מעריכה שהתוצר צמח ב-2016 ב-3.5%, ושבשנים הבאות ימשיך המשק לצמוח סביב קצב של 3% לשנה, או מעט למעלה מכך.
v המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי תוך ירידה בקצב ההתרחבות של הסחר העולמי; ההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות עשויות להעיב עוד יותר על צמיחת הסחר. בארה"ב חלה האצה בפעילות במחצית השניה של השנה, בעוד באירופה הצמיחה מתונה והסיכונים להתמדתה גדולים יחסית. הריבית בארה"ב עלתה ותוואי הריבית העתידית הצפוי עלה גם הוא; מנגד, ה-ECB האריך את אופק ההרחבה הכמותית.
v מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/11/16, ועד ל-23/12/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 2%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.6%, על רקע ייסוף של 6.3% מול האירו. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה, ובשנה האחרונה נרשמו למעלה מ-50 אלף התחלות בנייה. נמשכת האטה בקצב החודשי של נטילת המשכנתאות, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.