אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי עוסק בפתיחות של ישראל ליבוא סחורות ומוצרים (goods). כפי שנראה, היקף יבוא הסחורות והמוצרים לישראל ביחס לגודל הכלכלה נמוך בהשוואה בינלאומית, הן באופן כללי והן כאשר מתמקדים ביבוא מוצרי צריכה. ענף המזון מהווה מקרה קיצון מבחינה זו ובו שיעור היבוא נמוך במיוחד. מצב זה יכול להסביר, לפחות באופן חלקי, את הריכוזיות הגבוהה המאפיינת את הענף.
על אף שריחוקה הגיאוגרפי של ישראל משותפות הסחר העיקריות שלה בוודאי ממלא תפקיד משמעותי בממצאים אלו, הרי שישנם גם חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים המקשים על יבוא, כפי שניתן ללמוד בין היתר מדירוגה הנמוך של ישראל במדדי הבנק העולמי לסחר בינלאומי. כך, הריחוק הגיאוגרפי דווקא מחייב הגברת המאמצים להסרת חסמים רגולטוריים ואחרים ביבוא, על מנת להגיע לתוצאה המיטבית בהינתן המגבלות הגיאוגרפיות.
לדברי הכלכלן הראשי, ההתמקדות בענף המזון מעלה שבענף זה שיעור היבוא נמוך במיוחד בהשוואה בינלאומית, ונראה שיש בכך בכדי להסביר, לפחות באופן חלקי, את הריכוזיות הגבוהה בענף. שיעור היבוא הנמוך נותר יציב יחסית במהלך העשור האחרון, אך ניתן לזהות עלייה מתונה החל משנת 2013. חשוב להדגיש כי עצם הגדלת היבוא איננה מטרה בפני עצמה, כי אם כלי בכדי להגביר את התחרות ועל ידי כך להביא להורדת מחירים ושיפור המגוון ואיכות המוצרים.
על מנת שיהיה אפקטיבי בהשגת מטרות אלו, על היבוא להתאפשר לאורך זמן ובתנאי וודאות, באופן שיאפשר את התפתחותו המלאה של שוק תחרותי. בכל מקרה, יש להמשיך ולבחון את שיעור יבוא מוצרי המזון ולראות האם מגמת העלייה שנצפתה נמשכת, וזאת גם על רקע כניסתה לתוקף לאחרונה של "רפורמת הקורנפלקס".
עוד עולה מעיקרי הסקירה כי בשוק העבודה נרשמה בחודש נובמבר עלייה מינורית בשיעור האבטלה, וזאת על רקע עלייה בשיעור ההשתתפות לצד יציבות בשיעור התעסוקה. שיעור התעסוקה מוסיף להיות ברמה גבוהה בקנה מידה היסטורי ובהשוואה בינלאומית, ולצדו מצוי שיעור האבטלה ברמה נמוכה היסטורית הקרובה לרמה של תעסוקה מלאה. לצד היציבות בשיעור התעסוקה נרשם גידול בשיעור המועסקים במשרה מלאה. יציבות נרשמה בחודש נובמבר בשיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (64-25). ירידה קלה נרשמה בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בגילאים אלה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2015 נרשם גידול של 2.2 אחוזים ביצוא שירותים עסקיים. את הגידול ניתן לייחס בעיקר להאצה שנרשמה בשנה זו ביצוא שירותי מחשוב.
ארה"ב מוסיפה להיות היעד העיקרי ליצוא שירותים עסקיים מישראל. ברבעון השלישי של 2016 נרשמה ירידה במדד תנאי הסחר של ישראל, זאת לאחר שמונה רבעונים בהם נרשם שיפור בתנאי הסחר. העלייה המהירה ביצוא הסחורות בחודש נובמבר באה לידי ביטוי בעליות חדות ביצוא לארה"ב ולאיחוד האירופי, ביחס לחודש אוקטובר. לראשונה מאז אוגוסט 2012, גבוה משקל היצוא לארה"ב מסך היצוא של ישראל ממשקל היצוא לאיחוד האירופי.
היקף יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) רשם בחודש אוקטובר עלייה ביחס לחודש שקדם לו. הנתון הנוכחי הוא הגבוה ביותר שנרשם עד כה.
מדד הייצור התעשייתי רשם בחודש אוקטובר ירידה. הירידה במדד נבעה מירידה בכלל ענפי הטכנולוגיה. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-אוקטובר) רשם מדד הייצור התעשייתי עלייה, שבאה לידי ביטוי בכל ענפי התעשייה למעט בענפי הטכנולוגיה העילית.