"בהסתכלות לשנה הקרובה, החוזים מגלמים כיום הסתברות של 73% להעלאת ריבית ביוני והסתברות של 32% לשתי העלאות ריבית עד סוף השנה". כך עולה מסקירת מאקרו שבועית של אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי, וגיא יהודה כלכלן בכיר במערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות.
"לא פחות חשוב", טוענים בפסגות, "ההסתברות הגלומה כיום לתרחיש בו הריבית עולה יותר מפעמיים עד סוף 2017 עומדת על 44%, לא נמוך בכלל. למעשה, תוחלת העלאות הריבית הגלומה בשוק כיום עומדת על 2.3 העלאות. במילים אחרות, עליית התשואות האחרונה בארה"ב הביאה את השווקים למצב חדש בו תוואי הריבית המגולם ותוואי הריבית החזוי על פי הפד כמעט זהים, מצב שמוריד מאוד את הלחץ לעליית תשואות.
"כמובן, תרחיש בו טראמפ מפתיע ומיישם מדיניות אינפלציונית כמו מגבלות סחר או חריגה משמעותית מהצפוי של הגירעון הוא אפשרי (כל תרחיש שבו טראמפ מפתיע הוא כנראה אפשרי) ולכן גם תרחיש בו הפד נאלץ להעלות את הריבית מהר יותר מהצפוי אפשרי. לכן, במקביל להארכת מח"מ (בחו"ל ובישראל) אנו ממליצים להחזיק משקל גבוה ברכיב הצמוד.
"להציל את מונטי: לאחר שהניסיון של בנק מונטי די פסקי, הבנק השלישי בגודלו באיטליה, לגייס 5 מיליארד אירו בשוק נכשל (הצליחו לגייס רק כ-2.5 מיליארד), הבנק פנה לעזרת הממשלה וצפוי לקבל בקרוב סיוע. ממשלת איטליה הודיע בסוף השבוע כי תקים קרן סיוע לבנקים בהיקף של 20 מיליארד אירו ותזרים למ.ד.פ. הון מהקרן תמורת מניות. למרות ההיסטוריה של הבנק שקיים עוד מתקופת הרנסנס, סיפור ההצלה של מ.ד.פ. אינו מעניין בפני עצמו אלא בעיקר כחלק מבעיית המערכת הבנקאית האיטלקית.
"ראשית, ברור שהזרמת ההון למ.ד.פ. רק מאפשרת לבנק להשאיר את הראש מעל המים אך לא פותרת את הבעיות המבניות שבו. שיעור החובות הבעיתיים בבנק קרוב ל-35% כך שללא ניקיון יסודי של המאזן קשה לראות כיצד הבנק מתאושש. לא רק זאת אלא שמאז תחילת השנה הבנק איבד גם 14 מיליארד אירו, המהווים 11%, מהפיקדונות שבו. אם משיכת הפקדונות לא תיפסק, הבנק יצטרך מהר מאוד הזרמות נוספות. לכן, עם כל הכבוד לתוכנית החילוץ, 20 מיליארד אירו הם לא יותר מפלסטר לפצוע קשה שנקרא מערכת הבנקאות האיטלקית.
"שנית, מאז המשבר של 2008, האירופאים ניסו לשנות את הפרדיגמה לפיה מי שמחלץ את הבנקים הם משלמי המיסים. הקמת קרנות הסיוע והתקדים של קניסת בעלי הפיקדונות הגדולים בחילוץ הבנקים בקפריסין נועדו לחזק את תפיסת הערבות ההדדית באיחוד ולמנוע תמריץ שלילי לבנקים ללקיחת סיכונים. במובן זה, הצעד של ממשלת איטליה מחזיר את האירופאים למעשה לאחור וכל מי שמכיר אירופאים (ובעיקר גרמנים) יודע שזה משהו שהם לא אוהבים. אמנם, תוכנית הסיוע האיטלקית כוללת פגיעה בבעלי המניות ובמחזיקי האג"ח הנחות שיקבלו מניות ביחס המרה של 75% אבל היא כנראה גם תכלול המרה עתידית של אותן המניות לאג"ח חדש שיפצה על התספורת וחשוב מכך היא לא כוללת פגיעה בבעלי הפקדונות.
"נקודה זו מנוגדת לחלוטין לתפיסה של האיחוד ושל ה-ECB בכל הנוגע לסיוע לבנקים. מכיוון שסביר להניח שהבנקים האיטליה יצטרכו בשלב כלשהו סיוע נוסף ומכיוון שממשלת איטליה מוגבלת ביכולתה לעזור, סביר להניח שמתישהו איטליה תאלץ להגיש בקשת סיוע רשמית לאיחוד. לא רק שכרגע באיחוד לא מתים על האיטלקים אלא שתמורת הסיוע האיטלקים יצטרכו גם להתחייב ליישם רפורמות שונות בשוק העבודה, פנסיה ובמערכת הבנקאות עצמה. כזכור, כרגע אין ממשלה של ממש באיטליה כך שכל מה שנותר זה לקוות שהחולה יחזיק מעמד עד לאחר הבחירות הבאות באיטליה.
"לקראת החלטת הריבית: החלטת הריבית מחר צפויה להיות החלטה חשובה מאוד. לא, הריבית לא הולכת לעלות ובטח לא לרדת - אך הודעת הריבית ביחד עם מסיבת העיתונאים שתתלווה לה כנראה יהפכו את ההחלטה הקרובה להיות מעניינת הרבה יותר מאשר החלטות הריבית המשמימות של התקופה האחרונה.
"הודעת הריבית מגיעה בתזמון מעניין – לאחר העלאת הריבית בארה"ב וטון אופטימי ו"ניצי" משהו של הפד ולאחר ההחלטות האחרונות של ה-ECB ששוב הצליח לתת לשווקים יותר ממה שהם ציפו. בנוסף, מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה והאינפלציה לא מתרוממת, הציפיות האינפלציוניות ירדו בשבועות האחרונים, השקל ממשיך להתחזק מול סל המטבעות ואפילו מול הדולר שומר על יציבות יחסית (מאז הבחירות בארה"ב, השקל הוא המטבע שהציג את הביצועים הטובים ביותר מול הדולר אחרי הראנד הדרום אפריקאי).
"יש לציין גם שבמובן מסוים הריבית בישראל כבר עלתה – הריבית למשכנתאות עלתה דרמטית, התשואות בשוק האג"ח עלו בכל הטווחים, השקל מתחזק כאמור ולכן, למרות שבנק ישראל ממש לא כיוון לשם, הירידה בתנאים הפיננסיים שקולה למדיניות מוניטרית מרחיבה פחות היום מאשר לפני מספר חודשים. אז האם בבנק ישראל רוצים לאזן את התמונה?
"בהודעה הקרובה יש גם מסיבת עיתונאים שכמובן תגיע גם עם עדכון תחזיות חטיבת המחקר לגבי הצמיחה, האינפלציה והריבית השנה ובשנתיים הקרובות.
"אז מה להערכתנו נראה בהחלטה הקרובה?
"תחזיות הצמיחה יעלו. תחזית הצמיחה ל-2016 תעלה ל-3.2% לפחות (מ-2.8% בתחזית הקודמת). מאז התחזית הקודמת, התפרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי שמלמדים שגם ללא צמיחה ברבעון הרביעי הצמיחה בשנת 2016 תסתכם ב-3.1%. לכן, גם תחת הנחת צמיחה מתונה (1.6%) ברבעון האחרון של השנה מגיעים ל-3.2%. ככל הנראה גם התחזית ל-2017 תעלה ב-0.1%-0.2% (מ-3.1% בתחזית הקודמת).תחזית האינפלציה לשנת 2016 לא תשתנה (-0.2%-) אך התחזית לשנת 2017 אשר בספטמבר עמדה על 1.1% צפויה לרדת מעט.
"התחזית החשובה מכל היא כמובן תחזית הריבית. בספטמבר האחרון בנק ישראל חזה העלאת ריבית ב-Q’4 של 2017. רוב הסיכויים שתחזית זו לא תשתנה אך אם בבנק ישראל ירצו לשדר בתקיפות מסר "יוני" ולהפתיע את השוק, דחייה ל-1’Q תעשה את העבודה. מה הסבירות שזה ייקרה? לא גבוהה אך זה בהחלט על השולחן.
"באופן כללי אנו מצפים מבנק ישראל לשדר מסרים וטון "יוניים" למדי. נשמע משפטים כמו: "זה שהריבית עלתה בארה"ב ממש לא אומר שהריבית בישראל תעלה", "השקל חזק מדי" ו-"שער החליפין הריאלי מיוסף לעומת שער החליפין בשיווי משקל", סיכמו בפסגות.