הבוקר התקיים במלון דן כרמל, הכנס הכלכלי השנתי לתאגידים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel ומשרד עורכי הדין ש. פרידמן. הכנס, אליו מגיעים מדי שנה בכירי המשק ובכירים מאזור הצפון, עמד השנה בסימן סוגיית החדשנות במישור העסקי, כמו גם באופיו של עולם העבודה העתידי.
השותף המנהל של PwC Israel, יוסי פילוס: "חיפה היא מעוז של טכנולוגיה עם מוסד אקדמי מוביל בקנה מידה עולמי, כמו הטכניון. במרוצת השנים, הוציא הטכניון מתוכו חתני פרס נובל ומהנדסים, אשר פרצו כל תקרה אפשרית בתחום הטכנולוגי והצמיחו תעשייה מפוארת צמחה בתחומי הביטחון, ביו-מד, תכנה ואחרים. אין כל סיבה שחיפה לא תחשב לסיליקון וואלי, בקנה מידה עולמי, ותמשיך להתפתח בקצב מואץ בכיוון הזה".
פילוס הוסיף: "אנו חיים בעידן בו אנו חווים שינויים חסרי תקדים בכל תחום אפשרי, כאשר דבר אחד ברור מעל לכל ספק אפשרי- חברות בתחומים מסוימים, אשר לא יגיבו בזמן וימשיכו לאמץ מדיניות של הכחשה, עלולות לספוג נזקים קשים, כולל אובדן נתחי שוק ופגיעה אנושה, כאשר במקרים קיצוניים הן אף עלולות להימחק".
עו"ד דורון שוופי, שותף מנהל במשרד עורכי הדין ש. פרידמן, ציין כי "תשומת הלב של הציבור הופנתה לחקיקה שעברה במסגרת חוק ההסדרים בקשר למיסוי הדירה השלישית. האמת היא שלא כל כך הרבה ישראלים מחזיקים ב- 3 דירות וכן השפעת המהלך הזה איננה דרמטית. אך תוך כדי המהלך הזה שמשך את תשומת הלב הציבורית, המחוקק הלך כברת דרך גדולה מאד ובימים אלו וועדת הכספים אישרה הצעת חוק משמעותית ביותר שדנה בחברות ארנק (חברות מעטים) כמותן יש עשרות אלפים במדינת ישראל.
"מדובר בחברות שבעלי המניות שלהן נותנים שירותים לחברות או לאנשים שמעסיקים אותם ובעצם החברה מעמידה את השירותים כך ש- 50% מהכנסות אותה חברה הם כתוצאה מאותו שירות. חקיקה זו היא בעייתית ביותר כיוון שהמחוקק מתעלם מקיומה של החברה, מהלך מאד דרמטי בדיני החברות, שרואים מעט מאד מסוגו בעולם המערבי. השימוש בחברה ככלי משפטי קיים מאות שנים ומחוקקים נוטים שלא לבטל בקלות את קיומה של החברה לצרכי מס, אך זו היתה פעולת המחוקק בנוגע לחברות הארנק: הכנסות החברה יחשבו כהכנסות יחיד.
"זה מהלך דרמטי ומאוד משמעותי להרבה ישראלים. בנוסף, מתוכננת להתבצע השלמה של החקיקה בתחום חברות הארנק שתאפשר לפקיד השומה להורות לחלק את הרווחים הצבורים האלו של החברות כדיבידנד. ההסתכלות הכוללת על נושא זה היא שהמחוקק מתערב בצורה ישירה ברווחים."
שוופי הוסיף וציין כי "אני לא לגמרי משוכנע שהמחוקק לקח בחשבון את כל ההשלכות שנובעות מהחקיקה הזאת. חקיקה חדשה זו תוביל לכך שחלק מבעלי המניות בחברות הארנק יפרידו את פעילות השירות מפעילות החברה שצברה את הרווחים ויפנו את הכספים שנצברו באותה חברה להשקעות שונות. מאחר והשקעות במניות, אגרות חוב וכיו"ב נושאות ריביות כמעט אפסיות הרי שאותו ציבור שמחזיק מיליארדים ישקיע בנדל"ן ואם זה מה שיקרה התוצאה ברורה – עליית מחירי הנדל"ן. אני לא בטוח שלכך המחוקק התכוון."
המשנה למנכ"ל שופרסל, שלמה זוהר, התייחס למגמות חדשנות בתחום קמעונאות המזון: "שופרסל שמה לה כדגל את החדשנות במקום הראשון ופועלת במרץ בכדי להגשים מטרה זו. בעקבות המחאה החברתית נכנסנו למגננה, ייצבנו את המערכת ושנת 2014 יצאנו עם אסטרטגיית תמחור חדשה, תוך כדי השקת המותג הפרטי של הרשת, במטרה להוזיל את העלויות עבור הצרכן, תהליך אותו אנו מקדמים בהצלחה בשנתיים האחרונות. המותג הפרטי אחראי כיום ל- 20% מהמכירות, תרומה אדירה להוזלת יוקר המחיה."
זוהר הוסיף: "מאה מיליון, זה מספר הלקוחות שנכנסים לרשת שופרסל מדי שנה. עם זאת, בכל הנוגע לרכישות אונליין, אם בעבר היה מדובר בנישה קטנה, הרי שבשנים האחרונות המכירות קפצו מנתח של 2% מהמחזור בשנת 2012 לכ-6% מסך המכירות ב-2015, כאשר השנה אנו מתקרבים ל- 10%. כמו כן, אנו משווקים אונליין גם מוצרי נון פוד שלא נמכרים בחנויות".