במהלך השנים 2014-2003 השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה גדל נומינלית בכ-62%, לעומת כ-35% בשכר החודשי הממוצע במשק. במונחים ראליים, השכר בהוראה גדל בשנים אלו בכ-33%, לעומת כ-11% בלבד בקרב כלל השכירים במשק. כך עולה מנתונים שפורסמו בצהריים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עוד עולה מהנתונים כי השכר החודשי הממוצע בקרב נשים בהוראה, גבוה בכ-13% בשנת 2014 בהשוואה לשכרן של נשים בעלות תואר ראשון במשק.
במהלך השנים 2014-2003, השכר השנתי לשעת עבודה גדל ראלית בכל שלבי החינוך: בחינוך הקדם-יסודי בכ-29%, בחינוך היסודי בכ-12%, בחטיבות הביניים כ- 11% ובחטיבות העליונות כ-6%.
השכר השנתי לשעת עבודה דומה בדרך כלל בין מגזרי המערכת בחינוך העברי. בחינוך הממלכתי-ערבי השכר השנתי לשעת עבודה נמוך בכ-15% בממוצע מהשכר בחינוך העברי.
פערי השכר החודשי הממוצע בין מורים בשיא הקריירה (גילי 64-55) לבין מורים בתחילת הקריירה (גילי 34-25), התרחבו מכ-98% בשנת 2003 לכ-114% בשנת 2014.
במהלך השנים 2014-2003, שכרם השנתי לשעת עבודה של עובדי הוראה בתחילת הקריירה (גילי 34-25) בחטיבה העליונה, ירד במונחים ראליים ב-10%, לעומת עלייה של כ-12% בקרב עובדי הוראה בשיא הקריירה (גילי 64-55).
השכר החודשי הממוצע נמוך יותר ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה (אשכולות 4-1) וגבוה יותר ביישובים ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה (אשכולות 10-5).
במהלך השנים 2014-2003, פערי השכר בין גברים לנשים, במגמת ירידה מכ-17% בשנת 2003 לכ-8% בשנת 2014. בחינוך הממלכתי, השכר השנתי לשעת עבודה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים בכל מגזרי המערכת.
[1] מנוכה עליית מדד המחירים לצרכן, במחירים קבועים לשנת 2003.