נושא האחריות החברתית והסביבתית מקבל חשיבות רבה במיוחד, לאור המשבר הפיננסי העולמי, שעדיין מרחף מעלינו, והחששות הכבדים מפני מצבם של חלק ממשקי העולם. לשמחתי, ישראל בכלל ומערכת הבנקאות שלנו בפרט, זוכים להערכה רבה בעולם כ"אי של יציבות כלכלית".
לגבי המגמות בעתיד, יש בלבול ואי-ודאות רבה בקרב כלכלנים ואנשי פיננסים מכל העולם. אי הוודאות הזו אמיתית, והיא מחייבת כל אחד מאיתנו להיות מאוד צנוע בתחזיות שלו, ולבדוק את עצמו בכל נקודת זמן. זו הגישה שאנחנו נוקטים בבנק הפועלים. אנו בוחנים כל הזמן את התוכניות שלנו ומבצעים את ההתאמות הנדרשות בצורה דינאמית.
העולם הכלכלי עדיין רחוק ממצב של שיווי משקל. שיעורי האבטלה במערב גבוהים במיוחד. פרופסור פול קרוגמן, זוכה פרס נובל ופרשן כלכלי בכיר ב"ניו יורק טיימס", סבור שייתכן ששיעור האבטלה בארה"ב, שעומד כיום על כ-9.7%, יחזור שוב לכ-10%. גם מדינות גוש היורו נמצאות בשיעורי אבטלה גבוהים, בדומה לארה"ב.
אבטלה בשיעורים גבוהים אלה אינה רק בעיה כלכלית – היא גם בעיה חברתית, אנושית ופוליטית. למרות מאמציהן של הממשלות לעודד את הכלכלה, יעברו ככל הנראה עוד שנים רבות עד שהעולם המערבי יחזור למצב של תעסוקה מלאה.
למזלנו, המצב בישראל שונה. בעקבות החזרה המהירה יחסית של המשק הישראלי לצמיחה של כ-4% השנה, חל שיפור ניכר בשוק העבודה ושיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה ומתקרב ל-6%. אמנם הצמיחה הצפויה בשנה הבאה תהיה כ-3.5% בלבד, אך זו עדיין צמיחה מרשימה יחסית למשק מפותח.
יחד עם זאת, כל עוד שיעורי האבטלה לא יירדו ויתקרבו למצב של תעסוקה מלאה, וכל עוד שיעורי הריבית לא יחזרו לרמות סבירות, קשה יהיה להגדיר את התנאים בשווקים כבני-קיימא. יצירת מצב כזה תיקח זמן רב.
להערכתי שנת 2011 תאופיין בצמיחה נמוכה יותר מזו של 2010. עם זאת חשוב להדגיש: העולם של ימינו הוא עדיין עולם של צמיחה ולא של נסיגה כלכלית. מרבית המשקים בעולם חזרו למצב של גידול בתוצר וגידול בתוצר לנפש, אולם הצמיחה היא בקצב איטי יחסית, כזו שלא מובילה לחזרה לתעסוקה מלאה. גם אם נוצרה לאחרונה אופטימיות, במיוחד בשווקים הפיננסיים, לגבי הסיכויים להתאוששות כלכלית בארץ ובעולם, אנו חייבים עדיין לנקוט את מידת הזהירות הנדרשת בהסתכלות קדימה.