ועדת הרפורמות התכנסה הבוקר (ד’) לגיבוש נוסח הצעת חוק הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הועדה הגיעה להסכמות במרבית סעיפי הצעת החוק ותמשיך ביום שני הקרוב לגיבוש יתר הנושאים.
הצעת החוק מבוססת על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים שהוקמה על ידי שר האוצר, משה כחלון, ובראשה עמד עו"ד דרור שטרום.
מטרת הצעת החוק הינה הגברת התחרות במערכת הבנקאית, כאשר הסעיף המרכזי הינו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מתוך הערכה שאלו יוכלו להוות בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאי הריכוזי. כמו כן, הסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים, ומתן הגנות ינוקא לגופים הפיננסיים הקטנים והחדשים.
להלן עיקרי ההתאמות בחוק שאושרו היום: נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים.
נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. משמע, לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי. במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.
הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 ₪ ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית.
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.
חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.
ח"כ אלי כהן: "התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק תהיה אפקטיבית, כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות. הגדלת התחרות במערכת הפיננסית תוזיל את העמלות והריביות מצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".
ביום שני הקרוב תתכנס הועדה לדון בסוגיות שנותרו על הפרק, ביניהן: מתן אפשרות ליישום ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להן חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. על רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, תבחן הועדה את האפשרות להסמיך את שר האוצר לחייב את הבנקים למכור את שירותי המחשוב. כמו כן ייבחנו הוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, התנגדה להצעה שמבקשת לקבוע כי הבנקים יחויבו למכור שירותי מחשובים לגופים פיננסיים ואמרה כי "שירותי מחשוב אינם נמצאים בפעילות הליבה של הבנקים, וכי ההצעה אינה הפתרון הנכון. לא סביר לכפות על הבנקים למכור שירותי מחשוב, זה מסכן את הבנקים, חלקם עם מערכות מחשוב ישנות. זה צריך להיות מרצון ולא בכפיה. בר טענה כי מתן היתר להקמת חברות IT יעודד תחרות. בר גילתה כי יש חברות שמעוניינות לפעול בתחום. לדבריה "על המדינה להעניק תמיכה לחברות כדי לעודד מתן שירותים בתחום. "תכן שכבר בשנה הבאה נראה חברה כזו במשק. מרגע שהודענו שאנו מאפשרים את מכירת השירותים בנק מזרחי הודיע שבכוונתו לתת שירותים כאלו".
יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן אמר "אנו מעדיפים שהשוק יעשה את שלו בלי להתערב. אולם צריך לקבוע מהו הזמן הסביר ליצירת תחרות, אם השוק ימצא פתרונות, לא נצטרך להתערב".
מנכ"ל משרד האוצר, מר שי באבד, הציע שהממשלה תקים את מערכת המחשוב פיננסית. ואולם, עד אשר המערכת תקום, אם תוך חצי שנה לא תהיה הסכמה בין הבנקים לגופים הפיננסיים, שר האוצר יוסמך לקבוע את התנאים וזאת רק לפרק זמן של -4 שנים, עד אשר המדינה תקים את התשתית.
ח"כ חיים ילין טען "אם לא יהיו תשתיות, לא תיערך תחרות. ילין צידד בהצעה שהמדינה תקים את תשתית המחשוב.
ח"כ אראל מרגלית הציע לאפשר הקמת מאגד מורשה. המאגד יפעל כסוכן שיאגד עסקים קטנים מול חברת סליקה. לדבריו, זה יגביר את הפעילות בקרב הסולקים הקיימים, כפי שמקובל בשווקים הבינ"ל.
הוועדה קיבלה את הצעת ח"כ רועי פולקמן הצעה שמבקשת לקבוע כי חברה אחת לא תוכל לרכוש בעלות בשתי חברות של כרטיסי החיוב המופרדות.