לאחר שהורשע בהרצת מניות ב-4 ביולי השנה, הטיל הבוקר (ב’) שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, עונש של שנתיים מאסר בפועל על נוחי דנקנר ועוד מאסר של שנה על תנאי וקנס בגובה 800 אלף שקל. על שותפו לעבירות, איתי שטרום, נגזרה שנת מאסר בפועל אחת. כך מדווח "גלובס".
השופט אמר שהפגיעה שנגרמה בשל מעשיו של דנקנר היא גדולה. "העבירות בוצעו על ידי מי שהיה הדמות המוכרת במשק ובשוק ההון. מדובר במעשים מתוחכמים שנעשו במשך 3 ימים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים שנועדו לשרת מטרה אסורה", הקריא כבוב.
כבוב הוסיף: "הפרת האמון מצד דנקנר כלפי ציבור המשקיעים היא משמעותית ובעלת משקל רב. דנקנר רצה להציל את שליטתו באי.די.בי ופעל באופן אסור. דנקנר נפל מאיגרא רמה לבירה עמיקתא, אך לא נטען בפניי שדנקנר ירד מנכסיו. לדנקנר הייתה תרומה יוצאת דופן לחברה, בין היתר, למען חיזוק הפריפריה".
הסמן הימני שלאורו יחרוץ השופט כבוב את דינו של דנקנר הוא גזר הדין שנתן לאחרונה בית המשפט במשפט הרצת המניות של החברה הבורסאית מנופים פיננסים. בית המשפט העליון שלח את איש העסקים ג’קי בן-זקן ל-26 חודשי מאסר, בגין הרשעתו בהרצת מניות מנופים שבה שלט. זאת, לאחר ששופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, רצה להטיל על בן-זקן עונש חמור אף יותר, של 3 שנות מאסר.
השיקולים לחומרה בעניינו של דנקנר הם שהוא הורשע בכך שהונה את ציבור המשקיעים בשוק ההון בעת שהיה עדיין אחד האנשים החזקים במשק. לכן חומרת מעשיו כפולה: הוא ניצל כמעט בציניות את כוחו הרב ואת שמו הטוב כדי לגרום לאנשים שונים, בהם בכירים בבנק הבינלאומי, להשתתף, שלא בכוונה או בידיעה, בתרמית. בנוסף, המחוקק העלה את רף הענישה על עבירות של תרמית בניירות ערך ל-5 שנות מאסר, ואף הורה לפרקליטות ולבתי המשפט ליישם בשטח את ההחמרה.
נזכיר כי בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מהשופט כבוב להטיל על דנקנר עונש של בין 3-5 שנות מאסר בפועל.
להלן תגובתה של באת כוחו של איתי שטרום, עו"ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב על גזר הדין שניתן היום לאיתי שטרום בבית המשפט המחוזי בתל אביב: "לאיתי שטרום נעשה בתיק הזה עוול מעצם ההרשעה, המאסר שהוטל עליו מייצר תחושה קשה. להבנתנו, לא היה בסיס להרשעה, ובית המשפט טעה טעות קשה כשפירש את הפעילות של איתי פרשנות פלילית.
"מדובר בתיק מאד יוצא דופן ושונה מתיקי ניירות ערך אחרים שנידונו עד כה. במהלך המשפט הראינו שאיתי שטרום התנהל בתום לב, השתמש בכספו שלו לבצע פעילות כלכלית שהאמין בה, ובית המשפט עצמו קבע בהכרעת הדין ששטרום לא פעל מתוך תאוות בצע. כמו כן, בתיק היה עד מדינה ש"עקץ" את איתי וגנב ממנו מאות אלפי שקלים, ששיקר בנקודה קריטית ובית המשפט לא נתן לכך משקל. אנחנו מתכוונים לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט העליון."