ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את הפרק העוסק בהסרת חסמים לביצוע מיזמי תשתיות לאומיות, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים"). לפי ההצעה, סמכויות הוועדה לתיאום תשתיות יורחבו כד שניתן יהיה להסיר חסמים תכנוניים ולאפשר סיום מהיר של מיזמי תשתית לאומית. בפתח הישיבה אמר ח"כ יעקב פרי, שמילא את מקומו של היו"ר, כי המגמה להסיר חסמים ולאפשר קידום מיזמי תשתית לאומית היא חשובה.
רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים באוצר, אלון מסר, הסביר כי ב-15 השנים האחרונות הממשלה השקיעה מיליארדים בכבישים, אבל לא הצליחה להדביק את הגידול בכלי הרכב. "אם לא נטפל בזה פקקי התנועה יוכפלו עד 2030, כל אחד יבלה עוד שעה ביום בכבישים והאובדן לתוצר הלאומי יהיה של כ-40 מיליארד שקל בשנה", אמר. כדי לטפל בזה, הסביר מסר, הממשלה מתכננת עוד שני קווי רכבת תחתית בגוש דן, קו נוסף של רכבת קלה בירושלים, קו נוסף בין חיפה לנצרת והרחבת המטרונית והקמת המסילה המזרחית בהשקעה של 54 מיליארד שקל בשנים הקרובות. הוא הוסיף כי הקמת הרכבת הקלה בירושלים ארכה 12-13 שנים, והרצון הוא לסיים מזימים כאלה תוך מחצית מהזמן או קצת יותר. התיקונים מבקשים לקבוע הליכים מהירים יותר להקמת דפו – מוסך לאחסנה ותפעול קרונות שצריך לקום על כל קו חדש בגודל של 15-45 אלף מ"ר.
במהלך הדיון התעוררה מחלוקת כאשר סמנכ"ל הפיתוח של רכבת ישראל, ראובן קוגן, דרש לאפשר הליכים מהירים גם להקמת מבנים קטנים יותר שהרכבת נדרשת להקים לטובת החלפת מערכת האיתות שלה, בגודל של כ-150 מ"ר על תוואי המסילה. קוגן הסביר כי מדובר במערכות מחשוב לשליטה ובקרה, שצריכות חיבור לגנרטור וקירור. "60 שנה בנו את המבנים האלה וזה לא הפריע לאף אחד, עד שחברת החשמל דרשה ’טופס 4’ כדי לחבר את המבנה לחשמל", אמר. ח"כ פרי אמר כי הוועדה לא רוצה להגיע למצב שמתוך הרצון לזרז תהליכים יהיו חריגות בנייה שיפגעו בפיתוח של אזורי תעשיה או יגרמו לבעיות אחרות. נציג משרד המשפטים, רוסלאן עותמאן, אמר כי התוספת הזו אינה חלק מהצעת החוק ולא מקובלת על המשרד.
ח"כ דוד ביטן ביקש לצאת להתייעצות, ולאחר מכן החליטה הוועדה שלא לאשר את הקמת מבני האחסון והתפעול הגדולים בהליך מזורז. ח"כ פרי הסביר כי הוועדה דוחה את ההצעה בעניין זה ומבקשת הליך יותר מבוקר, שכן מדובר במבנים גדולים שיכול ויוקמו בתוך ערים או שטחים פתוחים ויש חובה ציבורית להיות משוכנעים מעל ומעבר שהם לא פוגעים בערכים או שימושים אחרים. עם זאת, ח"כ פרי הבהיר כי אם הממשלה תביא הצעה מרוככת יותר בשבוע הקרוב, עד סיום דיוני חוק ההסדרים, הוועדה תדון בכך שוב. באשר למבנים הקטנים של מערכת האיתות של הרכבת, הוועדה החליטה לאשר הקמתם בהליך מזורז, ללא צורך בהיתר בנייה לתקופה של שנתיים במסגרת הוראת שעה, רק למבנים של עד 200 מ"ר בגובה של עד 4.2 מטר, ובלבד שהם מחליפים מבנים ישנים שייהרסו מיד לאחר מכן. כמו כן הוועדה קיבלה את דרישת ח"כ פרי, לפיה רכבת ישראל תדווח לוועדת הכלכלה, אחת לחצי שנה, על כל מבנה חדש שהוקם ועל המבנה שנהרס תחתיו.
כמו כן אושר להרחיב את סמכויות הוועדה לתיאום תשתיות, שהוקמה ביוזמת ועדת הכלכלה במסגרת הרפורמה לחיבור מפעלים רשת הגז הטבעי. במקור הוקמה הוועדה כדי לדון ולפסוק במחלוקות בין חברות חלוקת הגז הטבעי לחברות תשתית אחרות, וכעת הורחבו תחומי פעילותה כך שתוכל לדון ולקבל החלטות גם בעניין של מזימי תשתית לאומית אחרים שאומדן עלותם מעל 2 מיליארד שקלים. נציגי חברות חלוקת הגז הטבעי הביעו חשש כי לא יהיה ברור איזה ועדה תדון בבעיות שלהם, והדבר יביא לעיכובים בשל ויכוחים על סמכויות. סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, הבהיר כי סכסוכים שמעורבות בהן חברות החלוקה ידונו בוועדה שכבר קיימת היום ולא בוועדה החדשה.
במהלך הדיון התעוררה מחלוקת נוספת באשר למינוי חבר נוסף לוועדה. לפי הצעת החוק שר האוצר ימנה חבר נוסף לפי הצורך, או יותר, בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה הבקיא באחר מהתחומים הבאים: תחבורה, אנרגיה, מים או תקשורת. ח"כ דוד ביטן מחה על כך ששר האוצר ממנה אנשי מקצוע שלא מתחום אחריותו ובישיבה נוצר עימות בינו לבין ח"כ רועי פולקמן. בעקבות זאת התקבלה פשרה לפיה מי שימנה את החבר הנוסף יהיה השר האחראי על אותו תחום תשתיות רלוונטי, ובמידה והשר האחראי לא ימנה את החבר הנוסף תוך 30 יום ממועד תחילת החוק – שר האוצר יבצע את המינוי.