מחלוקת קשה היום (רביעי) בוועדה לביקורת המדינה, בין שר הרווחה חיים כץ לניצולי השואה וארגוניהם, על ההצעה להעביר את כל הטיפול בניצולים למשרד הרווחה והביטוח הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי "בכנס שדרות, נדון בשבוע הבא בדו"ח החדש של המבקר בעניין השבת נכסי הנספים, אך זו אוכלוסייה שיש לנו חוב מוסרי למיצוי זכויותיהם. נעשית עבודה רבה בעניין – אך יש עדיין רבות מה לעשות, מה להקל, ואלו תהליכים לפשט". בסיום הדיון סוכם, כי עוד היום יעביר משרד הרווחה לקרן לרווחת ניצולי השואה 6,804 שמות ניצולים שטרם קיבלו מימון לשעות סיעוד.
לדברי שר הרווחה, חיים כ"ץ, "אנו חוטאים לניצולי השואה. כולם רוצים לעזור, אבל כולנו צריכים להוריד את האגו ולראות מה הכי טוב להם. בשנה האחרונה נפטרו 8166 ניצולי שואה, וכל יום נפטרים כ- 35 מהם. חוסר-הגישה והעדר מאגר נתונים אחד מונע מהניצולים לקבל את זכויותיהם, כאשר 6,804 לא מקבלים 9 שעות סיעוד שהם זכאים מהקרן לניצולי שואה, והכל בגלל שהם אינם יודעים, והנהלים ארוכים ומייגעים". כ"ץ קרא להעביר את הטיפול בניצולים למשרד הרווחה, כי "אנחנו נדע לספק להם מיידית 3 שעות סיעוד, בלחיצת כפתור, כי צריך גוף אחד ומאגר נתונים אחד - אך עובדי הרשות לניצולי שואה רוצים להישאר במשרד האוצר כי שם השכר יותר גבוה״.
לדבריו, כיום חיים בארץ 194 אלף ניצולים, ומתוכם כמה אלפים נוספים שמעולם לא פנו לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי וצעד זה סודר עבורם, וכן בוצעו ביקורי בית בכ-1500 בתי ניצולים. הוא התלונן כי האוצר והקרן עיכבו שמונה חודשים מסירת נתונים למשרד הרווחה, והבטיח להעביר עוד היום נתוני ששת-אלפים ניצולים שטרם קיבלו עד היום מהרשות. "אפשר כבר היום לשנות. הקרן לרווחת ניצולי שואה אמורה לספק לכל ניצול שואה שמקבל מהביטוח הלאומי 18 שעות סיעוד, 9 שעות נוספות. 1/3 במימון האוצר ועוד 2/3 במימון קרן התביעות. אם נשנה את המנגנון והביטוח הלאומי יהיה אחראי על תוספת השעות שהאוצר נממן מידית ל- 6804 ניצולים שלוש שעות סיעוד, שהם כ- 600 ש״ח בחודש".
עפרה רוט, מנהלת הרשות, השיבה כי הרשות פעלה למיצוי זכויות, הרחבת מעגל הזכאים, הגדלת תקציבה ממיליארד וחצי ₪ ב 2006, מול יותר מארבעה וחצי מיליארד ₪ השנה - שנוצל במלואו. כך הוכרו יוצאי בולגריה, לוב וגרמניה, מרוקו ואלג’יר וכן ילדי עובדי-כפיה שהוכרו כזכאים. קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, הדגישה כי מדי יום מתלוננים ניצולים על היחס המבזה מפקידי ביטוח הלאומי, ולכן הביעה התנגדות נחרצת למעבר למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי, ש"איננו סובל מיעילות-יתר".
השרה לשעבר לימור לבנת, יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, סיפרה כי הקרן סייעה בשנת 2015 לכ-50 אלף ניצולים, העניקה סיוע של 50 שעות סיעוד לאחר אשפוז ל-5300 ניצולים, סבסוד עשרת-אלפים לחצני-מצוקה, העניקה סיוע סוציאלי פרטני, הפעילה אלפי מתנדבים המבקרים פעם בשבוע את הניצולים, מימנה אלפי משקפי-ראיה, מימנה בהיקף של 1.4 מיליון ₪ של הנגשה סיעודית לניצולים נכים, מימנה טיפולי שיניים וכן סייעה כספית במצבי-חירום, וכן מפעילה מסלולי-סיוע רבים נוספים – שאת כולם, הדגישה לבנת, לא מציע אף גוף אחר, כמשרד הרווחה והביטוח הלאומי.
דב חנין (הרשימה המשותפת) שיבח את פעילות כץ במשרד, אך התהליכים הם אורכי-טווח, ורוב הניצולים לא ייהנו מפעילותו – ולכן לא כדאי לזעזע את הרשות ולהעבירה למשרדו, ואיציק שמולי (המחנה הציוני) הדגיש כי חוסר-השקיפות בנתוני הניצולים הוא "מביש ומחפיר", והזהיר מפני העברת הטיפול בניצולים לביטוח הלאומי.
מרים גרייבר ומטילדה גרמר, ניצולות שואה, תהו מדוע השר כץ מבקש את העברת הרשות למשרדו - בניגוד לדעת הניצולים עצמם, מרים רפופורט, עובדת סוציאלית ניצולת גטו ורשה, הדגישה את היכולות של גוף לא-ממשלתי כמו הקרן לפעול מידית ובצורה ממוקדת ללא בירוקרטיה מסורבלת, אורנה קרצר שיבחה אף-היא את פעילות הקרן במימון תרופות שאינם בסל, מכשירי שמיעה שאינם רגילים, הסעות למרפאות ועוד.