יו”ר מכון האנרגיה: החברות הפכו לשק חבטות ומושא לקידום פוליטי

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר קיים ביום ה’ פגישת עבודה עם פורום ראשי חברות האנרגיה והכימיה בישראל. בפגישה נדונו שורה של נושאים והוחלט להקים צוות עבודה משותף של משרד ראש הממשלה ופורום ראשי חברות האנרגיה להפחתת הרגולציה בתחום. מצורפים עיקרי הדברים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר ושל יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.

עיקרי הדברים של יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה: אנחנו נמצאים תחת רגולציה מכבידה ומרגישים שהחברות הפכו לשק חבטות ומושא לקידום פוליטי ומסע בחירות. נוצר מצב שלא הרגולטורים עובדים אצל הממשלה אלא הממשלה עובדת אצלם. נפגשתי עם ראש הממשלה שאמר לי שהוא מוביל את זה אישית. ראינו כבר שללא גיבוי של משרד הממשלה הדברים לא יזוזו כמו שקרה עם מתווה הגז שהיה תקוע עד שמשרד רוה"מ התערב.

הרגולציה גורמת במדינת ישראל שתשתיות ההולכה והאחסון בנושא דלקים ומוצרים שלהם כל התשתיות מיושנות ולא עונות לצרכי המשק. ענף האנרגיה בכל המדינות הפך לנושא לפיתוח כמו בארה"ב, אבל בישראל אין תשתיות לפתח את הענף שלא נדבר על תשתיות חירום.

אין לנו תשתיות, לא בגלל שאין יזמים או כסף כדי להקים, זה קורה כי אין רגולציה מתאימה לעשות את זה ויש רגולציה שחונקת את התעשייה ואת כל התשתיות צריך.

בסוף אנחנו נישאר עם הרבה מאוד רגולציה אבל בלי עסקים ולא זה מה שמדינת ישראל רוצה. למשרד רוה"מ יש את הכוח לשנות את המצב. כי בסופו של דבר שרים באים והולכים אבל הרגולטורים נשארים.

עיקרי הדברים של אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה: איך אני בכלל התחברתי לנושא האנרגיה? לפני התפקיד הזה הייתי הציר הכלכלי בוושינגטון מטעם מדינת ישראל. אחת הפגישות שלי במסגרת התפקיד היתה עם כלכלן אמריקאי - דניאל יורגן. הוא נתן לי את אחד הספרים שלו – The quest שמתאר את ההיסטוריה של מחצית המאה ה- 19 והמאה ה- 20, מהזווית של משק האנרגיה העולמי ואיך מהלכים והתפתחויות בתחום האנרגיה שינו את העולם.

אחרי שקראתי את הספר הבנתי שני דברים: אין עוד תחום שנוגע כמו האנרגיה במישורים הביטחוני, הכלכלי והמדיני ודבר שני, כמה זה מצב אבסורדי שהגז בישראל תקוע כל כך הרבה שנים בגלל בירוקרטיה כשמדינות יוצאות למלחמה על תגליות כאלה.

אני חושב שבחוץ לא מבינים כמה התעשייה שלכם מעניינת ומשפיעה על מהלכים גאופוליטיים ועשתה דברים מדהימים בתקופה של עשור. רק תחשבו איך השתנה פה תמהיל הדלקים בעשור האחרון, כשעוד באמצע היה את משבר הגז המצרי. התעשייה שלכם מרתקת ומדהימה וחוץ מסייבר אין תעשייה שנוגעת יותר בכלכלה בביטחון ובחיים ומהווה מנוף מדיני כלכלי אזורי.

אני התאכזבתי מאוד כשהגעתי לממשלה והבנתי שאנשים עדיין לא עושים את הקורלציה של אחד לאחד בין רגולציה ויוקר המחיה. פשוט אנשים לא מבינים את זה. אני לא מבין איך נבחרי ציבור מדברים על הורדת יוקר המחייה ואז פועלים להוסיף עוד רגולציה. הם פשוט מוסיפים עלויות לכל מהלך.

החוק הכי יסודי בכלכלה הוא שאין ארוחות חינם. התאכזבתי לגלות שכל אחד רוצה להפחית רגולציה אצל אחרים, אבל אצלו להוסיף כדי להראות עשייה. אנשים שחושבים שרגולציה קשורה רק להסדרה ולביטחון הציבור, אבל זה קודם כל נושא כלכלי. כולכם מכירים את נושא ה-RIA. אנחנו פשוט עוצרים החלטות של משרדים שמנסים להוציא רגולציות חדשות. לפני שנדבר על הפחתת הרגולציה, קודם כל אדבר על רגולציה חדשה.

בשנה האחרונה משרדי ממשלה הוסיפו 5-6 מהלכי רגולציה חדשים וטובים, אני יודע את זה כי אנחנו אישרנו אותם. רק לצורך השוואה - בשנת 2015 ובשנים האחרונות המספר היה 30-40 רגולציות חדשות כל שנה.כלומר החובה לבצע RIA הצליחה לבלום 85% מהמהלכים שכנראה הם היו רגולציה גרועה או פופוליסטית או לא מוצדקת.

בהתחלה היו פונים אלי בכירים במשרדים שניסו להעביר דברים, ושלחתי כל בקשה כזו לעשות את ה RIA. אם לא משכנעים אותנו באמצעות הליך ה RIA שהרגולציה משתלמת - לא נעלה את הבקשה לאישור הממשלה.

לא מזמן היו שתי הצעות חוק פרטיות בוועדת שרים לחקיקה שהגיש אחד מחברי הכנסת, הצעות חוק ענקיות שמוסיפות המון רגולציה 40-50 עמודים כל אחת. כשזה הגיע אלינו אמרתי שאין סיכוי שחבר כנסת עם עוזר פרלמנטרי אחד כותב כזאת הצעת חוק. ואז הסתבר שמשרד ממשלתי הכין עבודה ושכנע את חבר הכנסת להגיש אותה במקומו. אלו הצעות שהיו מעלות בצורה רצינית את יוקר המחייה ועצרנו אותן. כנראה שעשינו רפורמה טובה אם משרדי ממשלה מנסים למצוא מסלולים עוקפים כדי לקדם רגולציות רעות.

עוד נושא חשוב ברגולציה חדשה הוא הרפורמה ברישוי עסקים. המצב היה שם נורא והוחלט לעבור למפרטים אחידים. המהלך היה תקוע הרבה שנים בבוץ אבל ראש הממשלה התעקש לקדם את זה. כשהבאתי את הנושא לממשלה ראש הממשלה אמר לשרים אני מפציר בכם – תקלו.

התהליך ברפורמה בנוי ככה – הממשלה מגבשת הצעה ואחר כך לעסקים יש 60 ימים להגיב. יש ועדה שצריכה להכריע ואני אמרתי שהיא תהיה ידידותית לעסקים. השרים הגישו, העלנו אתר עם המפרטים לפני תשעים יום להתייחסות של העסקים. העלנו לאתר ואנחנו מחכים לתגובה. איזה תגובות אני מקבל? קודם כל – כלום. נתתי לתעשייה הארכה. אני מתקשר לראשי התעשיינים ואומר תתחילו להגיב. במקום להגיב עניינית ולהעיר הערות למפרטים ולהתחיל לעבוד, לשכת המסחר שולחים לי מכתבים – הממשלה לא עושה כלום. אפילו לשכת המסחר בורחת כשכבר נתנו להם הזדמנות.

בסוף אם העסקים לא יגידו איזה רגולציות מפריעות להם אנחנו לא נדע באיזה רגולציות להילחם. זה עד כדי כך פשוט. לא יכול להיות שראש הממשלה ואני נעשה את כל הקרב לבד.

רגולציה קיימת – הממשלה הזו קיבלה החלטה להוריד 25% מהמלאי הקיים של הרגולציה. שלא תתבלבלו – זהו מנוע צמיחה הרבה יותר גדול מהפחתת המיסים אפילו. כולנו עושים מעקב ולוחצים על המשרדים ויש לנו כמה הצלחות בלא מעט משרדים. עשינו כבר מהלכים יפים בתחומים כמו ציוד רפואי, חומרי הדברה, מוצרי חשמל, תמרוקים, ובשבועות הקרובים נאשר החלטה דרמטית לענף המלונאות. אין פה פתרון קסם שחותך הכל בבת אחת.

לחתוך רגולציה זה קשה. מול כל הגורמים – כי מאחורי כל רגולציה מיותרת יש מישהו שמרוויח. כשהורדנו יחד עם משרד הבינוי והשיכון רגולציה בענף בנייה אמרו שאנחנו מסכנים חיי אדם, אבל בעצם מי שעמד מאחורי הפרסומים הוא בדיוק אותו גורם שמרוויח מעודף הרגולציה – מרוויח מזה שצריך להעסיק עוד יועצים ולבזבז עוד כסף על דברים מיותרים.

איך לא מבינים שכל העלויות המיותרות האלו מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן? זה יוקר המחייה! בגלל זה אני אומר לרגולטורים הבכירים בממשלה – תהיו אמיצים, אל תתרגשו מכותרות אינטרסנטיות בעיתונים, תעשו את הדבר הנכון לציבור ולכלכלה ואתם תקבלו גיבוי מלא מראש הממשלה וממני.

על מנת ליצור לחץ בתחום של הפחתת הרגולציה הבאנו החלטה דרמטית בליל התקציב. זאת הצעה כ"כ מרחיקת לכת שאפילו האוצר התנגד אליה בהתחלה. קבענו שהחל מ 1.1.2017 משרדים שלא יעמדו בקצב של 25% הפחתת רגולציה לא יוכלו לקדם רגולציה חדשה בחקיקה ראשית, גם אם המשרד עושה RIA שעוברת אותנו.

שאלו אותי אם זה לא מוגזם להעניש את המשרדים שלא מצליחים להפחית את הרגולציה והתשובה שלי הייתה שזה לא עונש, זה מיקוד מאמץ וקשב ניהולי. אם משרד לא מצליח להפחית את הרגולציה ב25% כנראה הוא צריך להשקיע את כל המשאבים שלו ואת כל כוח האדם המקצועי והמשפטי בהפחתת רגולציה ולא בקידום רגולציה חדשה.