הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה היום (ד’) דיון מהיר על השתקת מתלוננות על תקיפה והטרדה מינית באמצעות "דמי שתיקה"לבקשתן של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה ציוני) וח"כ עליזה לביא (יש עתיד), בו השתתפו גם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) וח"כ מיכל רוזין (מר"צ).
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון בקריאה למפכ"ל המשטרה לחזור בו מדבריו כנגד תלונות אנונימיות על פגיעה מינית, אותם אמר בדיון הוועדה בעבר, ואתמול פורסם כי אמר זאת גם בדיונים נוספים. "לא שמענו את המפכ"ל חוזר בו מאז הדיון בוועדה, וזו הזדמנות להזכיר לו כי ראוי שיצהיר כי כל תלונה תיבדק וכי יש לעשות הכל כדי לעודד נפגעי עבירות מין להתלונן", אמרה.
ח"כ חנין אמר כי לרוח הרעה הנושבת מהבכירים בכל הקשור להטרדות מיניות מצטרפת גם ידיעה על עובדת במשרד ראש הממשלה שהתלוננה על הטרדה, והממונה שלה הרחיק אותו ולא את הפוגע ממקום העבודה. ח"כ רוזין ציינה כי היא פנתה לנציב שירות המדינה בנושא וממתינה לעדכונים.
לאחר מכן החל דיון עקרוני בנושא הסכמי השתיקה על עבירות מין, אשר עלה לאחרונה במספר פרסומים, ובראשם המקרה שהתרחש בבנק הפועלים. בנק הפועלים ובנק ישראל, אשר זומנו לדיון, בחרו לא לשלוח נציגים, בשל הבדיקה המתנהלת לגבי המקרה.
עו"ד יעל וייס-אפרון, ממחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, אמרה כי הרשות אחראית על הדיווחים לבורסה של תאגידים, בכדי להגן על ציבור המשקיעים, אך נושא עבירות מין ותשלום כספים בהקשר להן לא הוגדרו כנושא מהותי החייב בדיווח, בניגוד לפרישתם של נושאי משרה בכירים והנסיבות הקשורות לכך, שזה מה שהוביל לבדיקה שהם מנהלים במקרה של בנק הפועלים. לשאלת חברות הכנסת האם היו דיווחים בעבר של תאגידים של תשלומים במסגרת הסכמים דומים, אמרה עו"ד וייס-אפרון כי לא בדקה באופן מוחלט, אך לא מוכרים לה כאלה בשנותיה ברשות ני"ע.
חברות וחברי הכנסת כולם הבהירו כי הדיון אינו עוסק בבחירתה הלגיטימית של מתלוננת לבחור בדרך של פיצוי כספי ובירור בתוך מקום העבודה, אלא על חובתו החוקית של מקום עבודה לטפל במקרה של הטרדה מינית, בכדי למנוע הישנות של פגיעות, ועל האינטרס הציבורי של הידיעה על עברייני מין והתחמקותם מפיצוי כספי, אשר מתבצע באמצעות כסף ציבורי.
עו"ד ליאת קליין, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "פרקטיקה של פיצוי ללא הליך משפטי היא פרקטיקה טובה, שמתאימה להרבה נפגעות, שלא רוצות לשלם את המחיר הכלכלי והנפשי של ניהול הליך. כאשר מקום העבודה מציעה את הפרקטיקה הזאת לטובת השתקה, זה פסול, כי חובתו של מקום עבודה לטפל במקרה ובפוגע ללא קשר להסכם כלשהו".
עו"ד לילך וגנר, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אופציה משמעתית בהחלט קיימת בחוק למניעת הטרדה מינית, וזכותה של המתלוננת לבחור בפיצוי, אך אסור שבהסכם יהיו סעיפים לא חוקיים כמו מניעת עדות. אי בירור של ההטרדה ואי טיפול במטריד ע"י מקום העבודה זה אי קיום החוק למיטב הבנתי, וכך גם השתקה – כי המשמעות היא שלא מתבצעת מניעת מקרים עתידיים".
עו"ד מיכל גרא-מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים: "18 שנה אחרי חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, הגיעה הזמן לייצר הבנייה וקריטריונים ברורים של מהו הטיפול ביעלות במקרי הטרדה שהחוק מחייב את מקומות העבודה".
חברות וחברי הכנסת בדיון הסכימו כי יש לפעול לתיקונו של החוק, על מנת שכוונת המחוקק תהיה ברורה.
ח"כ מיכאלי: "החוק נותן בכוונה אפשרות למסלול משמעתי בתוך מקום העבודה. לא פלילי, בשביל הנפגעת, וכדי לוודא שמקום העבודה ימנע שזה יקרה שוב. אבל במקרה הזה, הבנק טיפל במקרה באופן לא בטוח לנפגעת, אלא לפוגע".
"פגיעה מינית היא לעולם ניצול לרעה של כוח, והשימוש בו כדי להשיג מין. עכשיו יש עוד דרך להשתמש בו לרעה. יש פה פרשנות שערורייתית של החוק. על פניו נראה שבנק הפועלים עבר על החוק ומן הראוי שייתן על כך את הדין".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון: "ניצול לרעה של החוק למניעת הטרדה מינית הוא ניסיון להפוך את כל ההתקדמות וההישגים שהושגו במאבק שלנו נגד ההטרדות. אף אחד לא צריך לחוש ניצחון ממציאת פרצה שכזו, כי אנו רק פוגעים בעצמנו כחברה".
"הוועדה וחברי הכנסת לא מקבלים את הסבר בנק הפועלים ובנק ישראל לאי הגעה, שנובעת ודאי מרצון להתחמק ממתן הסברים לציבור. אנו נדרוש מבנק הפועלים להגיע בהמשך ולהסביר מהם נהליהם הברורים לטיפול בהטרדות ובשימוש בכספי ציבור לטובת השתקת תלונות, ובנק ישראל להסביר היכן הרגולציה והאם מישהו שם נרדם בשמירה".
"כפי שהסכמנו כולנו, אנו נפעל לתיקונו של החוק למניעת הטרדה מינית, בכדי ליצור נהלים ברורים לאופן בו על מקומות עבודה לטפל בהטרדות מיניות כתופעה, ובמטרידים באופן חד שלא יחזרו על מעשיהם. זהו מאבק שמקומו לא על גבה של מתלוננת אחת, אלא עלינו כנבחרי ציבור, ולא נפסיק בו".