ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בהכשרות מקצועיות לעידוד התעסוקה בהיי-טק ובתעשייה, במסגרת ציון יום ההכשרה המקצועית שיזם ח"כ אלי אלאלוף. היו"ר כבל פתח את הדיון ודרש לקבל נתונים אודות ההכשרות שמפעיל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ואמר כי החזון הוא שהמדינה תפעיל, יחד עם ארגוני העובדים והמעסיקים, את בית ההסבות הלאומי ותשלח אנשים להכשרות בהתאם למחסור במשק ותכוון את העובדים בזמן אמת לענפים הנדרשים.
נציג אגף הכשרה מקצועית במשרד העבודה, מורן רייכמן, אמר כי ב-2014 בוצעו הכשרות מתוקצבות ל-3,500 תלמידים וב-2015 עלה המספר לכ4,200 תלמידים. הוא ציין כי מדובר בירידה מאז התקופה של תחילת שנות ה-2000 אז עמד מספר התלמידים על כ-20 אלף. עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח ציינה כי לפי נתוני משרד העבודה ב-2002 הוכשרו 35 אלף תלמידים. רייכמן הוסיף כי במכללות הפרטיות לומדים עוד כ-40 אלף תלמידים, כאשר כ-10% מתוכם מקבלים סבסוד ממשרד העבודה של עד 85% מהעלות. לדבריו, ב-2014-2015 עמד התקציב השנתי של ההכשרות על כ-50 מיליון שקל, ב-2016 עלה לכ-100 מיליון וב-2017-2018 צפוי לעלות ל-130 מיליון שקל בשנה. עם זאת עו"ד ניר ציינה כי ב-2002 עמד התקציב על 273 מיליון שקל. היו"ר כבל אמר כי מדובר בהתרסקות, אמנם יש סימני התאוששות אבל המצב אפילו לא קרוב למה שהיה ב-2002.
ח"כ אלאלוף אמר כי יש הרבה דעות קדומות על הכשרות מקצועיות וזו הפגיעה הכי גדולה. "היום לשלוח מישהו להכשרה מקצועית זה לזלזל בו, להסליל אותו ולקטלג אותו כאחד שלא מבין עלום, אבל מי שבוגר הכשרה מקצועית טובה מהווה תוספת אדירה לכוח האדם של המדינה", אמר. הוא הודה כי תקציב של כ-130 מיליון שקל אינו עונה לדרישות והוסיף כי התקציב שעומד למשרד העבודה לטובת השוברים הוא נמוך יותר מהתקציב שעומד למשרד הקליטה לטובת הכשרת העולים.
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי הסיבה שכמות התלמידים פחתה משמעותית היא בגלל שכיום מי שהולך להכשרה מקצועית מאבד 30% מדמי האבטלה שמגיעים לו, ומי שמקבל השתתפות בשוברים ממשרד הרווחה צריך קודם לשלם למכללות הפרטיות ורק כעבור חודשיים מקבל החזר – כך שמובטלים או אימהות חד הוריות לא יכולות ויכולים לעשות זאת. הוא אף ציין כי ב-2013-2015 הוקצו 5,700 שוברים לקורסים כאשר 16% מתוכים ללימודי טיפוח היופי והחן, 25% לימודי מנהל, 12% למטפלות, 11% לענפי תחבורה ורק כ-2% לחשמל ואלקטרוניקה. נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, אמר כי כבר אין הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות והעסקים הקטנים שמהווים 92% מהתעשייה לא מסוגלים למצוא עובדים חדשים. "אנחנו מותקפים ביבוא מטורקיה ולא יכולים להתחרות", אמר.
ח"כ עליזה לביא אמרה כי עולם התעסוקה משתנה, ובעוד עשור ייעלמו 40% מהמקצועות שאנחנו מכירים, וקראה להקים מועצה ציבורית שתדאג להכשרות מתאימות. ח"כ נחמן שי אמר כי אין שיטתיות ומדיניות, ולכן נכנסים לשוק גופים פרטיים שפועלים בהתאם לביקוש. ח"כ ג’מאל זחאלקה אמר כי 72% מחברי התאחדות המלאכה והתעשייה הם בוגרי אותם בתי ספר מקצועיים שנסגרו בשנות ה-70, וכי צריך להתעקש שהמדינה תאפשר הכשרה זולה ונגישה. ח"כ דב חנין אמר כי התעשיות משתנות וגם שוק העבודה, כך שהעובדים של היום צריכים לקבל הכשרה מקצועית כחלק בלתי נפרד מהמערכת. "הכשרה מקצועית היא הדרך לאפשר לאנשים להישאר מועילים בשוק העבודה. הממשלה נטשה את הזירה וזה פשוט פרדוקס כי הייתה צריכה לעשות זאת היום יותר מאשר בעבר", אמר. ח"כ חנין זועבי אמרה כי צריך קודם לחפש מקומות עבודה ואליהם להתאים את ההכשרה, שכן נשים ערביות, למשל, שמוכשרות ולא מוצאות עבודה הן יותר מתוסכלות.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת תקציב ההכשרות ל-2017-2018 הוא קטן מהתקציב המקורי ל-2016. הוא הוסיף כי שיעור ההשקעה בהכשרה מקצועית בישראל עומד על 0.06% מהתקציב וישראל היא במקום ה-17 ב-OECD. הוא שב וחזר על החזון שלו למרכז הסבות לאומי, שידע באילו ענפים קיים מחסור ויבצע הכשרות בהתאם. "המדינה השקיעה מאות מיליונים ואולי מיליארדים בהכשרות מקצועיות והשאלה אם הם הביאו תוצאה – התשובה שלי היא לא", אמר היו"ר כבל והודיע כי בכוונתו להמשיך לטפל בנושא.