דיון סוער הבוקר (ג’) בוועדת הכספים בעת שהוועדה דנה בהצעת חוק מתוך חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, שנועד לשנות את מדיניות המס על פיצויי פיטורין. עפ"י ההצעה תהיה תקרה להטבת המס על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורין לקופת גמל עד לשלוש פעמים השכר הממוצע ומעל לתקרה זו ישולם מס בהתאם למדרגות מס. כמו-כן, קובעת הצעת החוק, כי המעביד לא יוכל למשוך חזרה כספים שהופרשו לצורך פיצויי פיטורין במקרה של התפטרות העובד או בנסיבות שאינן מזכות בתשלומי פיצויים. עוד בהצעה; כספי הפיצויים המופרשים לקופת גמל יבואו במקום פיצויי הפיטורין של העובד והמעסיק לא יהיה מחויב בתשלום נוסף.
שינוי משמעותי אחר, הינו הטלת מס על ריבית ורווחים שנצברו על פיצויי פיטורין שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו. חברי ועדת הכספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הביעו התנגדות נחרצת להצעת החוק כפי שהיא.רובם דרשו לפצל את ההצעה מחוק ההסדרים. חברי כנסת, נציגי ההסתדרות וגופים שונים: "יש כאן התערבות תקדימית באמצעות מס ביחסי עובד-מעביד. הדבר יוביל לעיוותים ולא יניב הכנסות נוספות למדינה". תוספת הכנסות למדינה בעקבות המהלך המוצע: 680 מיליון ₪ בשנה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כבר בתחילת הדיון ש"מדובר בחוק קשה ומורכב שקשה לראות בטווח זמן קצר וללא דיון מעמיק את כל ההקשרים שלו ואת הבעיות שעשויות להתעורר, מעבר לפגיעה אפשרית בעובדים".
רפרנט מאקרו באגף תקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט: "המטרה להגדיר את שיעורי כספי הפיצויים שהופרשו ככספיי העובד ודבר שני, הגבלת התקרה שנהנית מהטבת מס. כיום המעסיק יכול למשוך חזרה כספים שכבר הפקיד בקופת הגמל אם העובד התפטר והתיקון המוצע יימנע זאת. כיום העובד יכול לאבד עד 40% מכספיו. בעקבות השינוי במוצע, יוכל העובד יכול לדעת כל הזמן כמה כספים עומדים לרשותו. מעבר לזה, יש בהצעה תיקון של עיוות המס הקיים, שכן הטבת המס היא כלי ממשלתי רגרסיבי מטבעו. מי שמשתכר יותר משלם יותר מס ולכן גם נהנה יותר מהטבת מס ועל-כן מוצע לקבוע תקרה להטבת המס על-מנת לצמצם את הרגרסיביות של המס". לדברי בטט ונציגי האוצר ורשות המיסים, ההשפעה מהצעת החוק היא רק על בעלי שכר גבוה מעל 30 אלף ₪.
ח"כ שלי יחימוביץ’ (המחנה הציוני) לאנשי האוצר: "מצאתם את הרגע האידיאלי להטיל מיסוי על אדם, ברגע הכי קשה, כשהוא מפוטר. זו פגיעה בשדרה המרכזית של העובדים במשק בהינף יד, בחוק ההסדרים, ללא כל ההצדקה. אם רוצים להעלות מיסים בבקשה, אך ברגע הפיטורים של אדם שבו הוא נזקק לכל שקל והסיכוי שיימצא עבודה ככל שמתקדם בגיל הולך וקטן. מיסוי פיצויי פיטורים הוא דבר שיש להתנגד לו בכל תוקף. אולי תכניסו גם את ’חוק ההסדרה’ פנימה, הרי מה הקשר??! פיצויי פיטורים זה דבר חשוב שאין לגעת בו".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אם רוצים לשנות את הדברים האלה, צריכים לעשות את זה בהסכמה עם העובדים. ההסתדרות מתנגדת לחוק הזה על שני חלקיו. ההצגה כאילו מדובר באנשים מהעשירונים העליונים היא שקר. הרי האנשים האלה לא מרוויחים את השכר הזה לכל אורך חייהם אלא רק בשנים האחרונות. לעיתים אולי היו מובטלים בשנה קודמת, אך זה לא מעניין את האוצר וכל הסיפור הוא שרוצים לשים את היד על כספי העובדים ורק מציגים מצגות מתייפייפות כאילו לטובת העובדים".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "מדברים בסכומים של ברוטו. יש כאן כפל מס, כי מבקשים להטיל מס שולי בכל חודש, הפסד בממוצע של 600 ₪ בחודש ובסוף התהליך יש עוד מס של 15% על אותן הפקדות. מנגד, מספרים שנסיים את השנה עם עודפי גבייה של 10 מיליארד ₪. אז למה למסות את העובדים ובזמן הכי קשה של פיטורין, שפעמים רבות עוד יש משכנתא והוצאות. רוצים למסות כדי למלא חור שלא ברור אם קיים, כשיש גביית מיסים עודפת. עובדים עלינו כאילו מדובר בהטבה בעוד שיש כאן פגיעה קשה בעובדים".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "בשבוע נדון בכנסת דוח מבקר המדינה על הכשל המערכתי בחיסכון הפנסיוני וחוסר יכולתם של אנשים להזדקן בכבוד. יש את כל הבעיות האלה בעולם הפנסיוני וכאן מבקשים שוב לקחת מאנשים שאולי לא מרוויחים שכר מינימום אך רוב האנשים מגיעים לשכר הזה בשיא הקריירה שלהם וגם מדובר בברוטו. גם כאן לא תהיה אפשרות טכנית להבדיל בין חלקי השכר".
ח"כ בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי): "זה שינוי דרסטי בכל המהות של פיצויי הפיטורין כי זה חלק מהשכר של העובד, אז למה מחייבים אותי לחסוך את זה??! אז תגדילו החיסכון הפנסיוני. הפיצויים נועדו להוות אפקט מצנן בעת פיטורים. בנוסף, מדובר בהעלאת מס שהוא לא שוויוני, כי מי שיש לו פנסיה תקציבית לא ישלם ועצמאיים לא ישלמו. זה לא טוב לחלוטין לעובד. אם כבר מגדירים כחלק מהשכר אז זה פטרנליזם להגדיר לאדם מתי לחסוך ואיך למשוך וגם לגבות ממנו מס. פיצויי פיטורין אינם פנסיה, אם פוטר אחרי 4 שנים זה לא פנסיה. החוק הזה לא יכול לעבור כפי שהוא". ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "עוד חוק בשיטת מצליח. הרי הטלת מס, ובפעם הבא מס על מישהו שנפטר. הטענה לפוליטיקאים שעומדים בראש המערכות שלכם ולא לפקידים. הרי לא היכו את שר האוצר במרתף והכריחו אותו להביא את החוק הזה. אז למה ככה – תתפסו נכים וזקנים תכו אותם ותגדילו את הכנסות המיסים. אתם מכים במי שמזדמן פשוט. הפסול בחוק הזה – עצם מיסוי פיצויי פיטורין!".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) : "זה חוק פיסקאלי לחלוטין ואין בו שוב יתרון או ניסיון לעזור לעובד". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הצלחתם לייצור שוויון בפגיעה גם במעביד וגם בעובד. מהות פיטורי פיצויים לעודד מעסיקים לא לפטר בתקופות קצת קשות וכאן בעצם ברגע שיש עונה לא טובה ימהרו לפטר. ואם מכריחים לחסוך, אז למה גם מאלצים אותו לשלם מס. תנו לו לנתב את הכסף בדרכים שנראות לו ואז תמסו. ואם עושים זאת שיימסו גם בעלי פנסיה תקציבית באותה מידה, לא יתכן שמי שסוחבים על עצמם את הפנסיה הצוברת יממנו כאן את התקציבית".
ח"כ דב חנין (חד"ש): "מביאים את השכירים לשיעורי מס חריגים. מדברים על 680 מיליון ש"ח תוספת הכנסות למדינה, בעוד לחברות מורידים מיסים במיליארדים. למה עבודה זה סוג הכנסה שאנחנו רוצים להילחם בו? יש משהו רע באדם העובד שרוצים לבערו מן הארץ? לא רק שפוגעים באנשים ברגע הכי קשה שמפוטרים, אלא ממסים אותם מראש בנוסף. כל החוק הזה הוא מהלך בריוני". חנין קרא לא להסתפק בדיונים בכנסת ולהכריז על סכסוך עבודה כללי במשק. ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "למה זה בא בהקשר של התקציב? שיבוא בחקיקה ראשית שיהיה זמן לשבת ולנתח את הנושא. כל העניין להביא הכנסות של 680 מיליון ₪ לא היה צריך לבוא בחקיקה בחוק ההסדרים. טוענים שחוק ההסדרים נועד להביא רפורמות משנות סדרי עולם שלא ניתן להעביר בזמן קצר בחקיקה ראשית אך כאן אין רפורמה מרחיקת לכת".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "לחוק הזה יש זיקה לתקציב, מדבר על 680 מיליון ₪ אך מקומו לא בחוק ההסדרים ויש לפצל אותו. אני מבין את מצוקת כחלון שמפעיל את מנהל רשות המיסים, משה אשר, למציאת מקורות תקציביים. ההסכמים הקואליציוניים רוקנו את קופת האוצר ומשה אשר הפך להיות האיש שאחראי על האיזון התקציבי".
חברת הכנסת היחידה שהביעה עמדה שונה היתה ח"כ רחל עזריה (כולנו): "כל דבר שמדבר על העלאת מיסים או ויתור על פטור תמיד יעורר סערה, אך אני מסתכלת על ההוצאות לפי הכנסה ורואים שמדובר פה בבעלי שכר גבוה. גם לא מדובר בהוצאה מיידית אלא על הפיצויים שהמעביד נותן לעובד ורק הגבלת גובה הפטור. הוחלט שממסים את בעלי ההכנסות הגבוהות. זה לא בפיטורים! לא יתכן שאנחנו בדיון הזה נגן על בעלי הכנסה של 55 אלף ₪ ומעלה שלא יוציאו 100 ₪ בחודש. 37 אלף ₪ ישלמו 34 ₪ בחודש. האחריות שלנו כח"כים לדאוג לכלל הציבור הישראלי ולא לדאוג למי שכמו בבית הזה מרוויחים משכורות גבוהות מאוד. בעיני זה מתכתב עם הגבלת שכר בכירים".
יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, מיה אלטרמן-פרי: "זה לא חוק של הגנה על זכויות עובדים אלא לייצור מקור תקציבי, מחטף שלא ישיג את מטרתו, ה- 680 מיליון ש"ח ועובדים חכמים ישנו את מבנה הפיצויים שלהם. רק תהיה פגיעה בחיסכון ולא מעבר, וגם יגרום למיסוי כפול על העובד גם במהלך הדרך וגם בסופה. זה יוצר עיוותי מס. זה שיש לך משכורת גבוהה בחלק מהדרך, עדיין זה לא מבטיח לך הרבה בסוף הדרך, למשל אקדמאי שמתחיל לעבוד מאוחר או היי-טקיסט שמרוויח הרבה בשנים הראשונות ואח"כ מובטל או מרוויח פחות וגם התקרה היא נמוכה".
יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ג’קי בלנגה: "שיטת המס בישראל ממסה עובדה על בסיס מזומן טהור. וכאן לא מדובר בחיסכון. החוק הזה פוגע באוכלוסיות רחבות מאוד, במתגרשים, בני זוג שעובדים יחד, ירושה, נכים שמבטלים הטבות מס שלהם כי לוקחים הכנסה עתידית וממסים היום. החוק הזה חסר לא נכון ויש לו מטרות לא צודקות ולא מטעים לשיטת המס בישראל".
מייסד קבוצת קלי לביטוח, מנחם קלי: "כשחוקק חוק פיצויי פיטורין נקבע בדברי ההסבר שזה חוק סוציאלי ורואה את הכספים כמי שנצברו בכל תקופת העבודה ובונה בכוונה מתווי מס מקילים ולא מתוך טעות. לכן אי אפשר לחייב במס על שנה ספציפית ונתנו פריסה קדימה בכוונה. וכן לא מחייבים במס לפני שהכסף הגיע לעובד, כלומר לא כשמפקידים רק כשהעובד לוקח את הכסף מטילים את המס ובא החוק הזה ומשנה הכל. מחייבים במס כשזה השולי הגבוה ביותר כי זה בנוסף למס העבודה שחל עליו באותה עת. חוק נורא ואיום".
רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, אנשי היי-טק: "משתכרים שכר גבוה אך לפרק קצר יחסית ובגיל 45-50 נפלטים ועוברים למקום אחר ולכן צריך להסתכל על ההכנסה המצטברת לאורך שנים, גם אנשי היי-טק לא עובדים הרבה פעמים ולפעמים אפילו מושכים מכספיי הפנסיה. מציע שיהיה פי-4 מהשכר הממוצע ואפילו יותר ובוודאי לא פי-3".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "מיסוי משפיע על התנהגות. היוזמות כאילו זה לא משפיע. אנחנו מתנגדים להצעה הזו למרות ההצהרה העקרונית הרצויה שהכסף שייך לעובד, אך כל מיסוי שמתערב ביחסי עבודה ויוצר עיוותים ביחסי עבודה הוא בלתי רצוי. יוצאים מתוך ההנחה שנקבל 680 מיליון ₪, אך יהיו שינויים בהתנהגות ביחסי עבודה למשל, שכירים שיאמרו אל תפריש אלא עד 29 אלף ₪ ואת היתר לקבל בדרך אחרת וכד’". מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים: "מתנגדים לחלק השני. בחלק הראשון אין לנו התנגדות ומסכימים אבל אין לנו עניין רב. מבינים את הרציונל, הסרת חסמים במעבר בין מקומות עבודה, אבל יש כאן התעלמות מוחלטת מאיזונים שקיימים בהסכמים קיבוציים שקובעים מתי כן ניתן להחזיר את הכספים הללו למעביד וכאן אין להם ביטוי".
הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה לשעבר, ד"ר מיכאל שראל: "חוסר שוויון בין מקבלי פנסיה צוברת לתקציבית חוסר שוויון מוחלט. וכאן מגדילים עוד פעם במידה משמעותית רק בבעלי הכנסות גבוהות יחסית בפנסיה צוברת, שהם בעלי פוטנציאל המעבר והגמישות הגבוהות ביותר. ה- 680 מיליון ₪ לא יהיו כאלה, אם אחוז קטן מאנשי ההייטק יחליטו לעבור לסיליקון ואליי".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, כי החוק לא ייצא מחוק ההסדרים, אך יתכן שכל החלק הראשון יירד ויישאר אולי מיסוי על למעלה מ- 50 אלף ₪. ההצבעה לא עכשיו כי לא נעשו מספיק בדיקות בחוק הזה והוא מורכב מאוד ולא רואים את כל ההקשרים. מן הדין לשבת עם כל הגופים כי יש כאן שינוי סדרי בראשית ביחסי עובד-מעביד. תהיה ישיבה יחד עם יו"ר הקואליציה להגיע להסכמה. החוק הזה במתכונתו הנוכחית אין לו רוב בוועדת הכספים, אפילו אני אצביע נגדו. אני רוצה שהוא יעבור עם הסכמות. אם לא יפוצל ונמשיך לדון בו אחרי התקציב".