"שכר הבכירים נמצא בבלימה בשנים האחרונות, וגם השנה האחרונה יש ירידה קלה בשכר הבכירים", כך אמרה ד"ר גיתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע בוועידה השנתית למימון ומיסוי תאגידי שערכה היום (ג’) פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות’ Grant Thornton Israel בשיתוף עם די. סי פייננס ברמת גן.
לדברי גרגשורן, בשנים 2012-2015 שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ – 55 אחוזים, בעוד ששכר הבכירים בשנים אלה עלה בכ – 9.4 אחוזים בלבד, ובשנה האחרונה שכר הבכירים אפילו ירד". כלומר, על אף שלאור העלייה בשווי השוק של החברות צפוי היה גידול בשכר, בפועל לדברי גרשגורן, ניתן לראות בלימה, גם אם לא גדולה, שמתרכזת בעיקר בחברות הגדולות.
מסקירה שערכה גרשגורן עולה כי בשנת 2015 ממוצע שכר הבכירים בכלל החברות במשק עמד על כ- 1.65 מיליון ש"ח. בעשירון העליון , בקרב 90 אחוז מהבכירים עלות השכר השנתית עמדה על 1.1 מיליון שקלים. בקרב כ – 18 אחוז מהבכירים עלות השכר עמדה על מעל 2.5 מיליון שקלים, כאשר אחוז הבכירים המרוויחים מעל 2.5 מיליון שקל גבוה ביותר בענף הפיננסים.
עם זאת, בענף הפיננסים הייתה ירידה באחוז הבכירים המשתכרים מעל 2.5 מיליוני שקלים בשנה זו. לדבריה מדובר בתהליך ירידה של השכר בענף זה, שהחל כבר ב-2013.
עוד עולה מהנתונים שפרסמה גרשגורן כי בחברות הגדולות יותר, ת"א 100, יש ירידה של תשעה אחוזים בממוצע בשכר הבכירים. עם זאת, מתברר כי בחברות אלה שכר המנכ"לים דווקא עלה בשבעה אחוזים, ואילו בשאר התפקידים השכר ירד בממוצע.
ד"ר גרשגורן מציינת כי "יש קשר הדוק בין המעורבות של המוסדיים בחברות הגדולות – ת"א 100 - וכוח ההשפעה שלהם לבין שכר הבכירים. ככל שהנוכחות של המוסדיים גבוהה יותר כך שכר הבכירים נמוך יותר".
בנוסף, ציינה גרשגורן כי "בחברות הגדולות יותר – ת"א 100- רואים אחוזים גבוהים יותר של שכר משתנה. המדובר בשכר שאמנם עשוי לתמרץ את המנהלים לקחת סיכונים עודפים אך עם זאת הוא תורם לקשר בין הביצועים של החברה לשכר המנכ"ל".
בממוצע בעלי שליטה מרוויחים כעשרים ושלושה אחוז יותר מבכירים אחרים שאינם בעל שליטה. מהסקירה של גרגשורן עולה כי קיים שיפור בחלק מהפרמטרים בקשר שבין התגמול לבין ביצועי החברה. למשל, פרמטרים כמו גודל החברה, ממוצע התגמול בענף , רווחיות החברה וגודל המינוף מקושרים חיובית לשכר.
רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת פאהן קנה ושות’ Grant Thornton Israel, התייחס גם הוא לסוגיית שכר הבכירים ואמר כי "הקשר בין התוצאות העסקיות של החברות לבין התגמול נשמע כדבר רציונלי ופוזיטיבי. אלא שבמציאות יש לו כשלים רבים, ולעתים זה מביא את המנהלים לקחת סיכונים עודפים וזאת במטרה להשיא את הרווחים ואת התוצאות העסקיות תוך לקיחת סיכון גבוה, לעתים גבוה מדי. חשוב לזכור שאם הסיכון מתממש, מי שסובל זה רק הציבור בעוד שמהרווחים נהנים גם הציבור וגם המנהל".
רו"ח בלומנטל ציין כי "הטיפול בשכר הבכירים מביא לעודף רגולציה שיש לה נטייה להישמר לאורך שנים ארוכות" והוסיף: "אני מסכים שצריך לייצר באופן טכני את המודעות של הציבור לנושא ולעשות תיקונים טכניים ברגולציה על שכר הבכירים אבל ברגע שהשוק יתחיל בתגובה בתחום זה חשוב יהיה לדעת לשחרר את הרגולציה ולתת לכוחות השוק לפעול בעצמם".
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות ולידר שוקי הון, התייחס לדבריה של ד"ר גרשגורן ואמר: "ההתעסקות בשכר הבכירים היא לא פרופורציונלית. לא לחשיבות של הנושא ולא למהותיות שלו. יש בזה המון מהצהוב. חברות ציבוריות מפרסמות את הדוחות השנתיים שלהם והדבר היחידי שתופס את הכותרות כיום זה חמשת מקבלי השכר הבכירים".
לדבריו אורגד, "יש כיום אווירה עוינת לבעלי שליטה שמבריחה אותם משוק ההון. האווירה הציבורית העוינת לבעלי השליטה קיימת בתקשורת ובאין סוף דיווחים שבעל השליטה צריך לספק וההתעסקות הזו מגיעה למקומות לא הגיוניים.
"השאלה כמה מס ייקחו לבעל השליטה היא ראויה אבל המקום לעסוק בה היא לא בשאלה אם זו חברה ציבורית או לא ואותו הדבר בסוגיית שכר הבכירים. במבחן התוצאה לא הצלחנו. אנחנו לא נמצאים במקום טוב. יש כאן מדינה שמאבדת את הבורסה שלה".