שיעורי התמותה ממחלות לב בישראל ירדו ביותר מ-80% מאז שנות ה-70

הלמ"ס פרסמו היום נתונים על סיבות המוות בישראל בשנת 2014. הנתונים מצביעים על כך שסיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2014 - שאתות ממאירות (סרטן) ואחריה מחלות לב. שיעורי התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מאמצע שנות ה-70.

שיעורי התמותה משאתות ממאירות (סרטן), ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר מבין סוגי הסרטן בקרב גברים בישראל, נמוך מאוד יחסית למדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא השכיח ביותר מבין סוגי הסרטן בקרב נשים בישראל, גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסוכרת, ממחלות זיהומיות וממחלות כליה בישראל גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD.

בשנת 2014 נפטרו בישראל 42,170 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.9% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.1% נקבות. 80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 66% היו מעל גיל 75 ו-37% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (541) היו תינוקות עד גיל שנה.

עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2014 גרמו ל-76% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו שאתות ממאירות (סרטן) ומחלות לב, 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות שאתות ממאירות הן סיבת המוות השכיחה ביותר, והן גורמת לכרבע מכלל הפטירות.

גברים ונשים: שאתות ממאירות ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.8%, 10.9% ו-8.4% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (20.4%, 12.6% ו-10.0% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השביעי בקרב גברים.

סיבות מוות חיצוניות היו במקום הרביעי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 3.7 מזה שבקרב הנשים (6.9 לעומת 1.8, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.1 לעומת הנשים (5.4 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 4.2 מזה שבקרב הנשים (2.1 לעומת 0.5, בהתאמה).

קבוצות גיל: התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל (תרשים 2). בקרב תינוקות (עד גיל שנה) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (44.4% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (32.7%). בקרב פעוטות (בני 4-1 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות - (31.7% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (21.1%). בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר נגרמות מסיבות חיצוניות (29.8%) ומסרטן (22.4%).

בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (62.3%). בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סרטן וסיבות חיצוניות (29.4% ו-27.7%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (43.9% ו-30.9%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85+ סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (19.7%).

יהודים וערבים: התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד ששאתות ממאירות גורמות ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הן גורמות ל-21.4% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 7.5% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.5% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילים בין שתי האוכלוסיות - האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.

שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן שווים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.0 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלת סוכרת ומחלות מערכת הנשימה גבוהים בקרב הערבים פי 2 לעומת היהודים. שיעור התמותה ממחלות לב, מחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב ערבים לעומת היהודים (פי 1.6, 1.7 ו- 1.5 בהתאמה).

מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים - פי 2.9 לעומת היהודים וברצח - פי 4.4 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 1.7 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות כליה ומיתר לחץ דם גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים.

מגמות רב-שנתיות: התפלגות סיבות המוות ב-2014 דומה להתפלגות ב-2013, עם הבדלים קטנים אשר ברובם מהווים המשך למגמות הרב-שנתיות בסיבות המוות בישראל.

בהשוואת התפלגות סיבות המוות בשנת 2014 לשנים מוקדמות יותר ניכרים שינויים גדולים. בשנת 1970 מחלות לב היו סיבת המוות השכיחה ביותר, ואחריה שאתות ממאירות. מאז 1999 שאתות ממאירות הפכו להיות סיבת המוות השכיחה ביותר ואחריהן מחלות לב. מחלת הסוכרת ומחלות הכליה שבשנת 2014 היו בין עשר סיבות המוות השכיחות ביותר ומהוות 5.6% ו-3.7% מכלל הפטירות בהתאמה, היו ב-1970 0.8% ו-0.7% מכלל סיבות המוות, בהתאמה ולא היוו חלק מהסיבות השכיחות לתמותה. מחלות זיהומיות שב-2014 מהוות 5.5% מכלל הפטירות היו ב-1970 2.0%.

כמו כן, בשנת 1970 קבוצת הסיבות הסב-לידתיות הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה, ואילו בשנים האחרונות סיבת מוות זו מהווה 0.6% מכלל הפטירות. שכיחותה של קבוצת המומים המולדים שבעבר היוותה 2.6% מכלל הפטירות ירדה ל-0.6% מכלל הפטירות. שתי סיבות אלה אינן מופיעות כלל בשנת 2014 ב-10 סיבות המוות המובילות לתמותה. שיעורי התמותה של התינוקות ירדו בצורה תלולה מאז שנות ה-70 (משיעור של 24.2 ל-1,000 לידות חי ב-1970 ל-3.1 ב-2014), והתלוותה לכך ירידה בשכיחותן של סיבות מוות האופייניות לתינוקות.

סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2014 ב-59%. בשיעורי התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2014 (כ-85%), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה. בשיעורי התמותה מסוכרת קיימת עלייה לאורך השנים, אך בשנים האחרונות המגמה הכללית היא של התמתנות.

השוואה בין-לאומית: בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2013), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקייה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.

גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.

עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות. בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר.

בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במח בקרב הנשים נמוך יחסית למדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג דומה למיקומם של הגברים.