משה גפני<br>קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל
משה גפני קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל

פירמת ראיית החשבון PwC Israel בשיתוף פורום CFO, ערכה היום, 10 בנובמבר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, את כנס סוף שנת המס לשנת 2016. בכנס השתתפו מעל ל- 700 מנכ"לים, דירקטורים ומנהלי כספים מהחברות המובילות במשק.

 

את דברי הפתיחה לכנס, נשא רו"ח דורון סדן, ראש מחלקת המיסים של PwC Israel, אשר אמר כי: "בחוק ההסדרים האחרון, פוספסה הזדמנות להוביל את משטר המס בישראל למקום טוב יותר. הגיע הזמן להסדיר את אותם נושאים שמשפיעים על החלטות ההשקעה בישראל, להבהיר נושאים מהותיים כגון הגדרת דיווידנד, הפחתת הון וכיו"ב ולפתור את נושא חוסר היציבות, אשר מרחיק השקעות מישראל. תחשבו על מקרה בו ישנו משקיע אותו אנו רוצים לשכנע להעביר IP לישראל, אבל בעוד שנתיים שיעור המס שלו ישתנה והמס יעלה או ההטבה שקיבל תבוטל."

 

לאחר דברי הפתיחה, עלה לבמה ח"כ הרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת התייחס לחוק ההסדרים וציין כי "חסרים בחוק ההסדרים מנועי צמיחה כי אין בו גזרות. הגזרה היחידה שעוד אפשר לדבר עליה היא המיסוי על הדירה השלישית. ישנה התנגדות רבה לחוק מכל סיעות הבית. אנחנו נשב עם משרד האוצר וננסה להסדיר את הנושא. על מנת להוזיל את הדיור צריך להוציא קרקעות מהמדינה. כמו כן, כדי שלאדם לא יהיה שווה להשקיע בדירה, צריך לגרום לכך שלא תהיה עליית מחירים. כאשר זה יקרה, המצב ישתנה".

 

בהמשך התייחס גפני להטבות המס ליישובים בפריפריה וציין כי "אנשים לא אוהבים את ההתנכרות הזאת, את הפערים בין המעמדות. אני גרתי באופקים מעל ל- 20 שנה, גדלתי בפריפריה. אני מבין את החשיבות במתן הקלות מס במקומות בהם יש פערים שכר גדולים. לא מביאים כל כך מהר שינויים ברווחה או בבריאות, אך צריך בסופו של דבר לשאוף לשם. לדעתי, הדבר הפשוט ביותר שניתן לעשות, זה להביא גזברים לאותן ערים בפריפריה, ולהעביר לשם אותם ואת משפחותיהם, על מנת שיעשו שינוי מבפנים."

 

"מדינה מתוקנת ודמוקרטית לא יכולה שלא לאשר חוק כזה. עם זאת, לאף ממשלה לא היה אומץ לטפל בכך. לכן, פעלתי רבות בכדי לקדם את הנושא בקדנציה הנוכחית. בסופו של דבר, הטבות המס גדלו לאורך השנים בהדרגה לגובה של 1.250 מיליארד שקל. אני היחיד שיכול לעמוד מול ראשי הערים. היו הפגנות בעדי ונגדי, אך בסופו של דבר העברתי את החוק פה אחד."

 

בראשית דבריו, התייחס גפני לתוצאות הבחירות האחרונות בארה"ב. "היו בחירות בארה"ב, בהן נבחר דונלד טראמפ. אני לא כל כך מבין בזה, מעולם לא הייתי בארה"ב. עם זאת, מוסר ההשכל שלקחתי לעצמי, הוא שהעם האמריקני לא הצביע עבור טראמפ, אלא הצביע נגד הממסד והאליטות, אשר מנותקות מהעם, משכבות הביניים והאוכלוסיות החלשות."

 

"הגענו לתקופה, בה פערי המעמדות בעולם המערבי הפכו להיות בעיה שצריך לדעת כיצד להתמודד איתה. לאחרונה, העברתי בוועדת הכספים את הגבלת השכר במוסדות הפיננסיים. אני לא אוהב את החוק שהעברתי, אני חושב שהוא לא נכון. אני אחד המחוקקים המובילים בכנסת, אך במקרה הנ"ל זאת חקיקה שלא הייתה צריכה לצאת לפועל. צריך לתת לשוק לעשות את העבודה כמו שצריך. אנחנו לא צריכים להתערב במה שקורה בשוק. עדיין, הרגשתי צורך להעביר את החוק בגלל שהפער הוא באמת בלתי נסבל. הגענו למצב בו אנשים גרים במקומות כמו מגדלי אקירוב, בעוד לאחרים אין כסף עבור אוכל לילדים. במקומות אחרים, פערי המעמדות יצרו מלחמות אחים."

 

"לאחר העברת החוק, כל חברי הוועדה, אשר מייצגים את כלל המגזרים באוכלוסייה עמדו על הרגליים ומחאו כפיים. אני באמת לא יודע מה עושים עם משכורת של 2.5 מיליון שקל. הרי בסופו של דבר, כמה אפשר לאכול ולבלות? אני סבור שאנשי המקצוע הרלוונטיים צריכים לקחת אחריות על הנושא. החברה צריכה לדעת לרסן את עצמה, גם אם יש שפע ויכולת. צריך לשים בלמים לדבר הזה. זה בסופו של ידבר יתפרץ. בארה"ב, זה החליף את השלטון."

 

"בימים אלה, אני מקדם הצעת חוק לעידוד תעסוקה בקרב המגזר החרדי, שאומרת כי במידה וישנו חרדי שיש לו את כל התארים הנדרשים והוא מתמודד מול מישהו אחר, יש לו העדפה בקבלה לעבודה. כיום, ישנה העדפה מתקנת לערבים, דרוזים וצ’רקסים, אך לא לחרדים. הרי כל הזמן מדברים על שילוב של החרדים בשוק התעסוקה. אנחנו נהיה מיעוט עוד הרבה דורות קדימה, אבל גם כמיעוט, אנחנו רוצים להשתלב."

 

לבסוף, גפני סיפק מקום לאופטימיות וציין כי "כאשר אירופה קרסה לחלוטין, אנחנו נשארנו עם דירוג אשראי שרק הלך וגדל, הצמיחה גדלה והאבטלה ירדה ואף הפכנו להיות מיני מעצמה שמייצאת גז. מדובר בנס גדול, עבור מדינה עם הוצאות בטחון כל כך גדולות".

 

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, דיבר על מיסוי דירה שלישית בחוק ההסדרים וציין כי
"אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע ולהימנע מכך שדירות ישמשו כמכשיר להשקעה פיננסית. בחוק התקציב הקרוב, נטיל מס של 1% על שווי הדירה השלישית. אני מעריך שהצעד הזה יעבור."

 

בראשית דבריו, התייחס לוי לאתגרים הקיימים במסגרת החוק, ביניהם עידוד הצמיחה, תחרות וצמצום יוקר מחיה ויצירת שוויון הזדמנויות. "אנחנו מודעים לכך שתפקידנו הוא לאפשר צמיחה במשק, באמצעות עידוד הפעילות המקומית של חברות עסקיות, אך לצד זה, אנחנו צריכים להיזהר מיצירת מונופולים. המטרה היא לספק שירותים תחרותיים ולא מונופוליסטים. כבר מגיל צעיר, צריך לחנך את דור העתיד למקצועות התעשייה ולתת להם את הכלים להשתלב בתעשייה המקומית ולקדם אותה."

 

עוד הוסיף לוי כי "כיום, עומדות בפני הממשלה שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה, היא לקבוע את ההוצאה הממשלתית. האפשרות השנייה, היא לקבוע נטל מס נמוך בכדי לעודד צמיחה. לא ניתן לקיים אותן יחדיו. הוצאות הביטחון והריבית שלנו גבוהות יחסית. לכן, הסיכום עם משרד הביטחון הוא סיכום מעולה, בכל הנוגע לתקציבי גמלאות ושיקום, אשר מאפשרים להפנות את התקציבים להתעצמות ואימונים. בכך, מערכת הביטחון מקבלת וודאות כלכלית."

 

"ישנו דיון סוער מאוד סביב השקיפות של משרד האוצר. בשנת 2011, הציבור יצא לרחובות עם מספר דרישות, כאשר הדרישה העיקרית הייתה שייקחו אותו בחשבון, בכל תחומי החיים. הציבור רוצה לדעת ולהשפיע. לכן, עשינו המון צעדים בשלוש השנים האחרונות בכדי לאפשר לציבור גישה נוחה וברורה לנתוני התקציב. כמו כן, הדיון על התקציב נעשה פעם בשנה ולא אחת לשבוע, מהלך שמייעל את התהליך. כמו כן, בשבוע הבא אנו צפויים לפתוח את משרדי אגף התקציבים לציבור הרחב, כאשר נערוך השקה מסודרת."

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש