באופנהיימר מנתחים את תוצאת הבחירות בארה"ב, ומנסים להסיק מסקנות בנוגע לצפי של המהלך המפתיע על הכלכלה ועל השווקים. להלן עיקרי הסקירה שפרסם היום סרגיי וסצ’ונוק:
נצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הגיע כשוק מוחלט, כנגד דעת הקונצנזוס הרווחת של פרשנים כלכליים ואנליסטים בעלי ותק רב. כמובן, כי זו לא הפעם הראשונה שדעות המומחים מתבררות כלא נכונות (אפשר להזכר, לדוגמה, באירוע הברקזיט או הבחירות האחרונות לכנסת), והדבר המחיש פעם נוספת את הפער הגדול בין המומחים לבין הקהל, או לחלופין את הפער בין WallStreet ל-MainStreet. אין ספק כי מדובר במעין "ברבור שחור", אירוע בלתי צפוי שעשוי להשפיע באופן ניכר גם על הכלכלה האמריקאית והגלובאלית וגם על השווקים.
בהקשר זה, מה שמפתיע לא פחות מנצחונו של טראמפ זו תגובת השווקים לאחר האירוע. נכסי הסיכון אמנם צללו בתגובה הראשונה, אך בהמשך התאוששו ואף הציגו עליות נאות, ובכך אינם מגלמים כלל חשש מהשינוי שחל בזירה הפוליטית. מדוע? הסברים לא חסרים:
ראשית, המשקיעים כבר למדו לנצל את נקודות החולשה הפתאומיות בשווקים כהזדמנויות קניה (כמו בארוע הברקזיט, משברים פיסקליים בארה"ב, משברים באירופה ובסין או אירועים אחרים). שנית, דעת הקונצנזוס נוטה לאמץ גישה חיובית, מתוך המתנה להתבהרות תכנית הנשיא החדש. שלישית, באירועים דרמטיים במיוחד, לוקח זמן למשקיעים להפנים את השינוי – הדוגמה לכך היא נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב-15 בספטמבר 2008, שהובילה כידוע למיתון בארה"ב ולמשבר גלובאלי, אך המפולת בשווקים הגיעה רק שבועיים לאחר מכן, ונמשכה מספר חודשים.
הסיבה לכך היא משך הזמן שלוקח למשקיעי הקצה לגבש דעה ולהורותעל פדיונות מקרנות נאמנות או מקרנות גידור, ובכך מאוד חשוב לעקוב אחרי השווקים לאו דווקא ביממה הראשונה לאחר הבחירות (כשהפאניקה הראשונית נתפסת בקרב המשקיעים המוסדיים בתור הזדמנות קניה), אלא גם שבוע-שבויים לאחר מכן, על מנת לראות האם תהיה למהפך הפוליטי בארה"ב השפעה על אמון המשקיעים.
אנו סבורים כי בנקודת הזמן הנוכחית נדרשת זהירות מירבית בנוגע לאפיקי הסיכון, וממליצים לנצל את התגובה המתונה יחסית של שוקי המניות, הנמצאים ברמת שיא היסטורית, על מנת להתאים את מבנה תיקי ההשקעות לחוסר וודאות פוליטי וכלכלי העומד לפנינו. כפי שכתבנו במסמך שהוצאנו בתחילת השבוע, לקראת הבחירות (מבלי להתיימר על תוצאה כלשהי), הדוגמה ההיסטורית הקרובה ביותר לאירוע הנוכחי היא תוצאת הבחירות לנשיאות 2000, בהן ניצח (גם כן, באופן מפתיע ובלתי צפוי) המועמד הרפובליקאי ג’ורג’ בוש.
חוסר וודאות שנוצר לאחר בחירות 2000 הוביל למימוש חזק במדד המניות S&P500 בשיעור של כ-20% מתאריך הבחירות עד מרץ 2001, ובהמשך – למיתון בכלכלת ארה"ב שהחמיר עוד יותר את מצב השווקים ונכסי הסיכון. מדד ה-S&P500 שנסחר ערב הבחירות אז ברמה של כ-1,430 נקודות, לא רחוק משיא היסטורי דאז, ירד בהמשך לשפל של 777 נקודות שנתיים לאחר מכן.
בשלב הנוכחי, אין אנו מתיימרים לספק תחזיות לגבי כיוונו העתידי של שוק המניות האמריקאי והגלובאלי, אך מציעים סיכום הנקודות העיקריות שעשויות להשתנות בתקופת כהונתו של הנשיא טראמפ לעומת מדיניות ממשל אובמה, והשלכות אפשריות על סוגי נכסים שונים:
· מדיניות מוניטרית והריבית: תקופת כהונתו של הנשיא אובמה התאפיינה במדיניות מוניטרית פעילה במיוחד, שכללה שלושה סיבובי הרחבה כמותית והובילה להגדלת מאזן הפד מפחות מטריליון דולר ערב המשבר 2008 לרמתו הנוכחית של כ-4.5 טריליון דולר. רכישת הנכסים, לצד שמירה על הריבית ברמה אפסית, הובילה ירידה דרמטית גם בתשואות האג"ח הארוכות ולהתמתנות הציפיות האינפלציוניות. לאחר שהעלאת הריבית הראשונה לפני כשנה, בדצמבר 2015, הובילה לירידות בשווקים הפיננסיים, דחה הפד את העלאת הריבית הבאה בשנה שלמה, וצפוי להעלותה בישיבה הקרובה ב-17 בדצמבר.
למרות שסיכויי העלאת הריבית בדצמבר ירדו מ-80% ל-40% לאחר נצחונו של טראמפ, אין אנו מעריכים כי הפעם הפד ידחה שוב את ההחלטה, במיוחד לאחר פרסום נתוני התעסוקה האחרונים שהצביעו על עליה שנתית בשכר בקצב של 2.8%, מעל רף האינפלציה של הפד. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדיניותו הפעילה של הפד לאורך השנים האחרונות נבעה, בראש ובראשונה, מחוסר אונים של הממשל הפדרלי וממבוי סתום בין שתי המפלגות בקבלת החלטות בנוגע למדיניות הפיסקלית. כעת, לאחר הנצחון הגורף של המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות, לסנאט ולקונגרס, המחסום הוסר, ובכך ניתן לצפות להפחתת תפקידו של הפד בזירת הכלכלה, ולמעבר הדגש ממדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית.
· מדיניות פיסקלית ואינפלציה: נצחון המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות ולקונגרס צפוי, לדעתנו, להוביל לגמישות רבה יותר בנוגע לתכניות תמריצים פיסקליים. הנקודה העיקרית בהקשר זה היא תכנית הורדת מיסים דרמטית, עליה דיבר טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, הן בעבור ההכנסה הפרטית והן בעבור מיסי חברות (כאשר שיעור מס החברות בארה"ב הנו בין הגבוהים בעולם, ועומד על 39%). התכנית אמורה להטיב עם מצבו של הצרכן האמריקאי, והיתה אחת מהסיבות העיקריות בגללן נתן את קולו לטראמפ, אך מאידך אינה מניבה צעדי חיסכון מאזנים, ובכך עלולה להוביל להגדלת הגרעון בתקציב ארה"ב. בראיה ארוכת טווח, מהלכים אלה צפויים להוביל להחלשות הדולר ולעליה בקצב האינפלציה, במיוחד אם יהיו מלווים בהגבלת הסחר והפיכת המשק האמריקאי לסגור יותר (מגבלות על הגירה, הטלת מכסים ועוד).
הורדת מיסי חברות מהווה אמנם מהלך חיובי עבור עבור שוק המניות, אך חשוב לציין כי חברות אמריקאיות רבות (במיוחד חברות רב-לאומיות, מתוכן חברות מובילות רבות מסקטור הטכנולוגיה) נהנות ממקלטי מס ובכך משלמות בפועל שיעור מס נמוך משמעותית מ-39%. כפי שכתבנו גם במסמך שהוצאנו ערב הבחירות, השוואת שיעור מס החברות בארה"ב עשויה לפגוע באופן יחסי בחברות הגלובאליות, נציגות מדד ה-S&P500, ולעומתן להטיב עם חברות קטנות יותר, המרכיבות את מדד ה-Russell2000.
· הסחר הגלובאלי: אחד מהסלוגנים החזקים בקמפיין הבחירות של טראמפ היה הגבלת הסכמי הסחר העולמי של ארה"ב, במיוחד הסכם ה-NAFTA של מדינות צפון אמריקה (ארה"ב, קנדה ומקסיקו). נציין כי שתי המדינות הנ"ל הנן שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב (למעט סין), כאשר מקסיקו אחראית על כ-14% מייצוא ארה"ב ועל כ-13% מיבוא לארה"ב, ואילו קנדה הנה גדולה עוד יותר, כאשר אחראית על כ-19% מהייצוא של ארה"ב (יעד הייצוא הגדול ביותר של ארה"ב) ועל כ-15% מייבוא לארה"ב (חלק גדול מזה בגין יבוא הנפט מחולות קנדה), ובכך הגבלת הסכמי הסחר החופשי עלולה לפגוע באופן ישיר בשתי המדינות הללו.
בנוסף, סין הנה היבואנית הגדולה ביותר לארה"ב, האחראית על כ-20% מהייצוא הכולל, ובכך מגבלות על הסחר החופשי של הסחורות הסיניות עלולות לפגוע בצורה ניכרת בצמיחה כלכלית במדינה זו, ובצמיחה הגלובאלית בכלל, בנוסף ליצירת לחצי האינפלציה בארה"ב. נסיון העבר מלמד כי מלחמות הסחר מובילות לעתים קרובות לפגיעה כוללת ולהאטה בשיעור הצמיחה הכלכלית ואף למיתון. חשוב לציין בהקשר זה כי הכנסות מחוץ לארה"ב מהוות נתח של כ-40% בתמהיל ההכנסות הכולל של חברות ה-S&P500, ובכך חברות אלה עלולות להפגע במידה והממשל החדש יחליט להטיל מגבלות על הסחר הגלובאלי.
· סקטור הבריאות ואובמקייר: נושא שעומד חזק על האג’נדה של המפלגה הרפובליקאית הוא ביטול רפורמת הבריאות של אובמה, חוק ACA (Affordable Care Act), המכונה Obamacare. התכנית שעברה בקונגרס לפני 6 שנים ומהווה אחד מההישגים הבולטים של ממשל אובמה הרחיבה את מעגל המבוטחים בארה"ב בכ-40 מיליון איש ללא כיסוי ביטוחי, אך גרמה לעליה כללית בהוצאות הבריאות, לצד הירידה באיכות השירותים הרפואיים. התכנית הולכת כנראה להתבטל או להצטמצם, כאשר הנפגעים העיקריים מהשינוי הנן בתי חולים, שמניותיהן (HCA, THC, CYH) ירדו חזק במיוחד לאחר הבחירות, בעוצמה של עשרות אחוזים (נציין כי הוצאנו את מניית HCA מרשימת המומלצות "אופקים רחבים" לפני כחודש).
בנוגע לחברות התרופות, במיוחד הגדולות שביניהן (Big Pharma), ההשפעה עליהן כתוצאה מהבחירות היא לא בהכרח שלילית, ואולי אף נהפוכו: מניות חברות התרופות (כולל החברות הישראליות) ירדו חזק במהלך השנה האחרונה, כאשר סקטור הבריאות בלט עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ה-S&P500, זאת על רקע חששות מרגולציה גוברת על מחירי התרופות. חשוב לציין כי למרות המחירים הגבוהים מהממוצע העולמי, התרופות מהוות נתח קטן יחסית (כ-10% בלבד) מתוך סך ההוצאה על הבריאות בארה"ב, והמפלגה הרפובליקאית ידועה בהתנגדות לרגולציה כלשהי.
השילוב של התמחור הנמוך של סקטור הבריאות, אופיו הדפנסיבי והצפי להפחתת הרגולציה אמור, לדעתנו, לקזז את ההשפעה השלילית כלשהי מביטול תכנית ObamaCare ובכך מציב את סקטור הבריאות בארה"ב (ובמיוחד מגזרי התרופות וביוטכנולוגיה) בתור אפיקי השקעה מעניינים בתקופה הקרובה.
· אנרגיה וסחורות: היסטורית, הממשל הרפובליקאי תומך בסקטור האנרגיה המסורתי של הנפט והגז, ובכך ניתן לצפות לצעדי הקלה על תעשיה זו, הן ברמת הרגולציה של איכות הסביבה, והן בעידוד פעילות הפקה מקומית (מקור חשוב של יצירת מקומות עבודה, נושא בולט באג’נדה של הנשיא החדש). הממשל החדש צפוי ככל הנראה לאשר את ייצוא הנפט והגז מארה"ב, לראשונה מזה כ-40 שנים, ובכך לאזן את מחיר הנפט האמריקאי מסוג WTI עם מחיר הבנצ’מרק האירופאי Brent.
בנוסף, עידוד התעשיה המקומית והשקעה בתשתיות עשויים להגביר גם כן את הפעילות במגזר האנרגיה ובמגזרי התעשיה הקשורים אליו. בצד השלילי, העידוד הממשלתי של מגזר האנרגיה הירוקה עלול להפגע, כולל הצפי להפסקת הטבות המס על השקעות באנרגיה המתחדשת (בעיקר האנרגיה הסולארית), אשר הוארכו לפני שנה, אך בהתחשב בשליטת המפלגה הרפובליקאית בכל מערכות הממשל – לא צפויות להמשך ל-2017.
אנו צופים הגברת התנודתיות בשוק, עם עליה במדד ה-VIX מרמתו הנמוכה הנוכחית של 13.6, ומעריכים כי יום המסחר הראשון אינו מייצג, ובכך ממתינים לתגובת השווקים בשבועות הקרובים, עם דגש מיוחד על החלטת הפד בישיבתו בדצמבר. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי בראיה ארוכת טווח, הסקטורים של "הכלכלה הישנה", כגון הפיננסים, האנרגיה, הסחורות והפארמה אמורים להציג ביצועי יתר לעומת שוק המניות, ואילו מדד ה-Russell2000 אמור להפגין ביצועי יתר על פני מדד ה-S&P500. ברמה הגלובאלית, אנו מעדיפים בשלב זה את שוק המניות האמריקאי על פני השווקים הגלובאליים (במיוחד השווקים המתעוררים, שנראים פגיעים במיוחד בפני הגבלת הסחר העולמי).