הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, נאם היום ביום העיון השנתי של אגף התקציבים, ואמר כי "העשייה היום יומית שלנו היא בראש ובראשונה באמצעות תקציב המדינה שהוא כלי מדיניות עיקרי של הממשלה ובאמצעות שינויים מבניים שאנחנו יוזמים שתכליתם להצמיח את המשק, להגביר את התחרות ולהביא לשיווין הזדמנויות לכלל האזרחים."
"תפקידנו לשאת בנטל ולקחת ולשמור על אחריות תקציבית. אני מאמין באמונה שלמה שבניהול כלכלי כזה אנחנו עושים גם תפקיד חברתי ביותר. אנחנו גם שומרים על כלכלה יציבה ולצד זאת מצליחים גם לאפשר קיומה של חברה הוגנת שמבוססת על שוויון ועל מתן אפשרויות לכולם." המשיך הממונה על התקציבים.
"התפקיד הבסיסי שלנו מתבטא גם בתוצאות בארבע השנים האחרונות. הגרעון הוא נמוך באופן יחסי. בשנת 2014 סיימנו גרעון של 2.7% ובשנת 2015 2.1%. שנת 2016 גם היא תסתיים בסביבות 2.5%. 12 החודשים האחרונים הסתיימו ב-2.2%."
"בתקציב הקרוב החלטנו להתמקד בצמיחה מכלילה, צמיחה שיוצרת הזדמנויות כלכליות לכלל חלקי האוכלוסייה ומחלקת את פירות הצמיחה באופן הוגן לחברה כולה. בטווח הארוך רק הכללת כלל האזרחים בכלכלה תאפשר צמיחה בת קיימה. בעצם יש שלושה מרכיבים עיקריים בתקציב הקרוב. ראשון זה צמיחה, השני זה תחרות ויוקר מחייה והשלישי הוא מתן הזדמנות או שוויון הזדמנויות שווה לכלל האזרחים."
"בחלק הראשון של הצמיחה המטרה המרכזית שלנו היא ליצור סביבה עסקית שרוצה לצמוח, שרוצה להשקיע. עמדתנו כמובן היא שהמגזר העסקי הוא זה שמוביל את הצמיחה, הוא זה שמעסיק, הוא הקטר של המשק והתפקיד של הממשלה הוא לאפשר את זה."
"אנחנו לוקחים אחריות גם בנושא הגז הטבעי. הובלנו את השינוי המבני במתווה הסדר הגז ואני חושב שאנחנו רואים ניצנים ראשונים של הצלחה של המתווה."
"נושא שהוא מאוד מרכזי בתכנית הכלכלית השנה זו תכנית בתחום התחבורה הציבורית. המצב בתחום זה מאוד החמיר בשנה האחרונה ובעצם הממשלה אישרה במסגרת התקציב תכנית בהיקף של 54 מיליארד שקלים לתחבורה הציבורית."
"נקודה נוספת - אנחנו מורידים את מס החברות מ25% ל23% ומורידים את המיסוי לחברות עתירות ידע שירשמו את הקניין הרוחני בישראל. אנחנו רוצים שהקניין הרוחני יישאר בישראל. המרכיב השני של אותה צמיחה מכלילה זו תחרות והפחתת יוקר מחייה. הממשלה לא צריכה להשלים עם קיומם של שווקים מונופוליסטים. לנו מאוד ברור מתי מדובר בגוף מונופוליסטי שצריך לפתוח לתחרות ומתי בעצם צריך ליצור סביבה תחרותית. הדוח האחרון של קרן המטבע העולמית מציין את ישראל כאחת המדינות שגורמים פנים מדינתיים, בין היתר מדיניות של הממשלה, מביאים לירידת מחירים. דוגמאות בולטות שקרו באמצעות מדיניות ובאמצעות צעדים שהממשלה נקטה: מחירי הירקות והפירות ירדו ב3.6% ב-12 החודשים האחרונים. מחירי המזון ב1.6% ומחירי התחבורה והתקשורת ב3%. גם בתקציב הקרוב ובחוק ההסדרים הקרוב אנו ממשיכים לטפל במזון טרי לחקלאות. ברור לנו שחשיבותה של חקלאות בישראל היא משמעותית. אנחנו כן חושבים שצריכה להתקיים חקלאות בישראל. הדרך הנכונה לעשות את זה היא באמצעות דיאלוג ואני חושב שהדוגמא הבולטת היא הבשר שזה שוק של 6 מיליארד שקלים: הגענו להסכם, מחירי הבשר היא דוגמה טובה."
"אנחנו מטפלים גם בתחום התקשורת, אחד הענפים המונופוליסטיים ביותר במשק עם רמות רווחיות שאין עוד ענף כזה, לא בישראל ולדעתי, גם לא בחברות תקשורת אחרות בעולם. לא מצאנו. בחוק ההסדרים הקרוב, למרות לחץ כבד שמופעל, אנחנו בעצם מביאים מספר צעדים של פתיחת שוק השידורים לתחרות ושל פתיחת שוק התשתיות לתחרות."
"נושא משמעותי נוסף זה תחום התקינה, הוא מאוד רחוק מעין הציבור ולא ברור לגמרי איך נקבעים התקנים, מצאנו שם מספר בעיות מרכזיות שהמרכזית שבהן זה הרכב ועדות התקינה. מי שיושב בוועדות הללו הן בעצם היצרניות עצמן ומייצרות בעצם חסמים לא קטנים לטובת יבוא ואנו מתכוונים לשנות את זה, גם זה נמצא בחוק ההסדרים הקרוב. הדבר האחרון זה נושא הדירה השלישית - המיסוי על הדירה השלישית. יש שיח מאוד פורה סביב העניין הזה ואנחנו יזמנו את זה כי אנחנו חושבים שזה נכון כלכלית."
"נושא שלישי שוויון הזדמנויות. אנחנו צריכים לספק שירותים חברתיים : חיזוק רפואה ציבורית. ביה"ח אסותא יהפוך מפרטי לציבורי.ועוד מספר צעדים כמו קרן ארנונה, וחסכון לכל ילד. מתן הזדמנות, שוויון לערביי ישראל - יש תכניות תחבורה ציבורית, כבישים נסללים, חינוך פורמלי שקורה בישובים ערבים, בגרויות, מניעת מספר הנשירה, ניצנים ראשונים של שינוי ולקיחת אחריות בקרב מנהיגי החברה הערבית." סיכם לוי.