הלובי החקלאי בכנסת וראשי התאחדות חקלאי ישראל קיימו אירוע חגיגי לציון יום החקלאות וההתיישבות בכנסת.
אל האירוע הגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו שאמר: "יש לכם טענות ובעיות. אני שומע את הבעיות שלכם ומתכוון לדון בהן בממשלה. אנחנו צריכים חקלאות חזקה שתבנה מדינה חזקה. שלושת הנושאים אותם אני רואה כמרכזיים בכל הנוגע לחקלאות הינם ביטחון תזונתי, מיקומנו בתחרותיות הבינלאומית והפשיעה החקלאית. שלושת הנושאים הללו נדון בהם עוד קודם הבאתם לממשלה, ונדון בהם גם בממשלה".
יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין: "לחקלאות הישראלית תמיד היה מעמד מיוחד. ולכן יש לתת לו יותר הערכה. לחקלאות יש רכיב חיוני בשימוש הנכון בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היקף הענף הוא קטן בענפי התעסוקה. לחקלאות הישראלית הישגים רבים- פירות ההדרים, פיתוחים הירקות, והמקום המכובד של הפרה הישראלית. עם זאת החקלאות הישראלית נתקלת בשורה של בעיות - פגעי מזג אויר וכו׳ והחקלאים מתמודדים עם כך בהצלחה רבה. החקלאות היא השליחות הראשונה של המין האנושי. החקלאות היא ערך בהגשמת החזון הציוני. היא בעלת מעמד מיוחד לאספקת תוצאת וכביטוי לחיבור בענף שלנו".
יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז’י) הרצוג: "החקלאות היא היסוד הקיומי של מדינת ישראל. היא ערך עצום. אין ציונות בלי חקלאות. השחיקה הנוראית במעמד של החקלאי . יש לשמור על החקלאות בכל משמר.יש להגן ולרומם את החקלאות".
ח"כ עמר בר-לב, מייצג הלובי החקלאי: "יש פער מתסכל בפער בין המחקר והפיתוח החקלאי המוביל של ישראל לבין החקלאות הגוססת. החקלאות במדינת ישראל איננה יכולה להסתכם רק בשורת רווח והפסד, היא ערך לאומי, היא בטחון, עצמאות תזונתית, ציונות והתיישבות. טוב שכל ארגוני החקלאים וההתיישבות התאחדו למאבק משותף כי זו הדרך היחידה שיכולה להביא מזור לחקלאות ואור לאזרחי ישראל".
יו״ר הקואליציה, דוד ביטן:״החקלאות היא אחד הדברים החשובים ביותר במדינה. הפעם בחוק ההסדרים לא עלה שום חוק פוגעני בחקלאות. קיימים ערכים מעבר לעניין המחיר. אני מוכן לשלם יותר על מחיר הביצה, העיקר שיהיו רפתנים על גבול הצפון שתהיה להם פרנסה ושידאגו לביטחון המזון שלנו״.
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "החקלאות שלנו היא גאווה גדולה והערך הגדול ביותר של המדינה. עד לשנת 2006, מדינת ישראל הייתה מייצאת לאירופה את העגבניות הטובות ביותר. אך בגלל גזירות של חקלאים הפסקנו לייצא עגבניות מישראל ויד מצב הפוך במסגרתו קיים ייבוא. אם המצב יימשך, בעוד כמה שנים נספר שפעם גידלו עגבנייה בארץ.
"בשנה וחצי האחרונות הצגנו למשרד האוצר והחקלאות תכנית אסטרטגית אך הם התנו אותה בפתיחת ייבוא פרוע ופתיחת המכסות בענף החלב וההטלה. אם יהיה צורך אנחנו נצא למאבק בנוגע ליוקר המחיה- מדינת ישראל מוציאה כ-14500 אלף ש״ח בחודש כשמתוכם על מזון מהחקלאות הישראלית בסך 1030 ש״ח שזה 7% בלבד. על זה רוצים להקריב ולחסל אותנו. אנחנו לא ניתן שיקריבו או יחסלו אותנו. גם אם זה אומר שנצא למאבק. אנחנו נביא את ראש הממשלה לרזולוציות הללו איתנו".
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״מה שיקרה מחר בחקלאות זה מה שחשוב ועלינו לשמור עליה. אני רואה חשיבות גדולה בהגיעו של ראש הממשלה לכאן. הנושאים שאיתם אנחנו עומדים מול האוצר והחקלאות הם הנושאים החשובים שאיתם יש להתמודד . לא יכול להיות ששום דבר לא קורה וששר החקלאות והאוצר לא הרימו יד ולא עשו די. לא יתכן שצמרת משרד החקלאות לא הגיעה לדיונים בועדות השונות וליום החקלאות. אני מאמין שרק בעבודה מסודרת נצליח להגיע להסכם למען החקלאים והחקלאות כולה״.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית:" אם יימשך הסחף המסוכן והממשלה תמשיך ותדחף את החקלאים אל מעבר לקו האדום, דחיפה שכל תכליתה היא להוריד, במקרה הטוב, אחוזים ספורים במחיר המוצר החקלאי, עתיד להיווצר שבר שיהיה בלתי ניתן לאיחוי. אני קורא לשר האוצר ולאנשי אגף התקציבים להרפות לאלתר מחקלאי ישראל. אני אומר לו ולפקידי משרדו – הניצחון הבא שלכם עתיד להתברר כניצחון פירוס שירשום את שמכם בספר דברי הימים של העם היהודי, לדיראון עולם. אנחנו צריכים תכנית ממשלתית ארוכת טווח שתבטיח יציבות ורווחיות מתקבלת על הדעת לחקלאים באשר הם. לא ייתכן שמדינת ישראל, המדינה היחידה בעולם, שיש המערערים על ריבונותה בשטחיה, דווקא היא פועלת באופן כל כך אקטיבי, כל כך נחוש וכל כך שיטתי בכדי להפריד את החקלאי מאדמתו, מפרנסתו, ממפעל חייו. זו עלולה להיות בכיה לדורות. ראו הוזהרתם!".
נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי: "די בפופוליזם שבהחלטות הממשלה, כדי להבין שאחדות החקלאים חשובה היום יותר מתמיד- המאבק הפעם אינו על המשק הפרטי של מאן דהוא. הפעם מדובר במלחמה על החקלאות הישראלית ועל התעסוקה של אלפי משפחות. הפעם זו מלחמה נגד יוקר המחייה, שירקיע במידה והמהלך ייצא לפועל. ואם לא דיי בכך, זו מלחמה על ביטחונה של מדינת ישראל, שבצעד זה מפקירה את בניה היושבים על הגדר 70 שנה ומהווים אחד מיסודות הציונות ומשענת להישען עליה בימים שעלולים לבוא".
עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות: "אני מוטרד מהעתיד על שמירה של המרחב הכפרי ועל החקלאות, על הדור הצעיר".
את האירוע הנחתה מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס שפתחה את האירוע ואמרה: "ביום זה נותנת כנסת ישראל והמחוקקים כבוד לחקלאות הישראלית. לא יהא זה מוגזם לומר שארץ ישראל נבנתה על החקלאות. העם היהודי אשר חזר לארצו ביסס את אחיזתו בה וניקשר בנימי נפשו לאדמת הארץ דרך החקלאות. יוסף טרומפלדור אמר בזמנו: " במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון- שם יעבור גבולנו". ואכן הישובים החקלאיים הם אלו שקבעו את גבולות הארץ. הקשר בין חקלאות וביטחון הוא קשר ישיר, ראשון במעלה, ציוני וערכי שנכון ותקף גם היום בתוך הארץ ולאורך גבולותיה.
"בזכות החקלאים, בזכות האהבה לאדמה הזאת, בזכות המחקר והפיתוח ובזכות העבודה הקשה והיום יומית הפכה החקלאות הישראלית לשם דבר בעולם כולו. אנחנו מובילים את העולם בטכנולוגיות מחזור של שימוש במים מושבים, השקיה וגידול באדמה מדברית. הפלפל, האבוקדו, עגבניות השרי, הגזר והתפוז הישראלי הפכו לשם דבר בעולם כולו. וכמובן הפרה הישראלית שהיא הפרה הטובה בעולם והרפת הישראלית היא הרפת המתקדמת ביותר בעולם.
יו"ר התאחדות מגדלי הבקר, אביתר דותן: "המגזר שלנו שייך לעם כולו ולא שייך לחלק אחד של המגזר הפוליטי. יש לנו יכולות ביצוע מהטובות בעולם".
גם ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, ציינה היום את יום החקלאות בכנסת בשורה של דיונים שעסקו בנושא. היו"ר כבל פתח את הישיבות ואמר: "אנחנו מציינים את יום החקלאות בעוד שראש הממשלה מתפאר בה כלפי חוץ ומספר בחו"ל כמה היא מפותחת, אבל כאן עושה הכל כדי להרוג אותה. בוועדת הכלכלה כל יום הוא יום החקלאות והיא הפכה לבית של החקלאות, לכן אי אפשר להתעלם מכך שיש מתקפה רבתי על החקלאים והחקלאות. יש מי שחושב שהחקלאים הם הבעיה ליוקר המחייה, אבל החקלאי הוא הכי דפוק בשרשרת המזון וגם כשהם מורידים מחירים הצרכן לא משלם פחות".
היו"ר כבל אף מתח ביקורת חריפה על כך ששר החקלאות, אורי אריאל, ומנכ"ל המשרד נעדרו מהדיונים ואמר: "אולי צריך היה לקרוא ליום הזה ’יום החקלאות בעמונה’ כדי שמישהו יתייחס לחקלאים". כמו כן הכריז היו"ר כבל כי מיד לאחר אישור התקציב תפתח הוועדה בשימוע ציבורי שיעסוק בפערי התיווך, כדי להבין אחת ולתמיד מי גוזר את הקופון.
הישיבה הראשונה בוועדה היום עסקה בהצעה של ח"כ יצחק וקנין לתקן את חוק ההתיישבות החקלאית על מנת לאפשר לחקלאים למזג פעילותם עם חקלאים אחרים. ח"כ וקנין הסביר כי הצעת החוק נועדה לאפשר לחקלאים לעבד אדמות יחד עם חקלאים נוספים, ולמנוע מצב שקרקעות עומדות כאבן שאין לה הופכין. ח"כ חיים ילין אמר כי רשות מקרקעי ישראל רוצה בעם לראות בטון בכל השטחים הפתוחים האלה, והחקלאים כל הזמן צריכים להילחם על הזכות להיות חקלאים. ח"כ איתן ברושי הוסיף כי "בזכות עבודה קשה, יזע וגם דם הגענו להיות המדינה עם החקלאות הכי מתקדמת אבל גם עם החקלאים הכי דפוקים".
נציגת רשות מקרקעי ישראל, שירה תם, אמרה כי ישנה ועדה בינמשרדית שעוסקת בנושא וצריך לאפשר לה לפרסם מסקנות. נציג משרד האוצר, עלי בינג, ציין כי היא צפויה לסיים את עבודתה בפברואר. היו"ר כבל הודיע בתגובה כי כבר בתחילת פברואר תחל הוועדה בדיון בהצעה.
לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבת מעקב אחר הטיפול בגניבות חקלאיות, בהמשך לדיון שקיימה הוועדה בנושא לפני למעלה מחצי שנה, לבקשת חברי הכנסת חיים ילין, איתן ברושי ומוטי יוגב. ח"כ ילין אמר כי ממצאי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי רק 4% מהתלונות הגיעו לכתבי אישום והעונשים אינם חמורים.
ד"ר נורית יחימוביץ’ הכהן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הוסיפה כי בסקירה שערכה עלה כי בין השנים 2011 ל-2015 נפתחו 5,200 תיקי פשיעה חקלאית, אולם רוב העבירות בכלל לא מדווחות. לדבריה, 90% מהתיקים נגנזו, כאשר 3,600 תיקים נגנזו בגלל שהעבריין לא נתפס, 600 תיקים נגנזו מחוסר ראיות ועוד 400 תיקים נגנזו מחוסר עניין לציבור, כ-560 תיקים עדיין בטיפול ורק 95 תיקים הגיעו לבתי המשפט.
מפקד משמר הגבול, ניצב קובי שבתאי, אמר כי יש עלייה בכמות המעצרים וכתבי האישום, וכי ב-2016 יש 34% הצלחה באיתור טרקטורים שנגנבו. הוא הוסיף כי רף הענישה נמוך. הוא ציין כי הפשיעה החקלאית היא רק 0.2% מהפשיעה הכוללת בישראל וכי כוח אדם חסר בכל מקום אך במג"ב מנסים לשפר זאת באמצעים טכנולוגיים ויכולות אחרות. ח"כ מאיר כהן אמר כי בדיון צריך היה להשתתף השר לביטחון הפנים, שכן מדובר במדיניות וכשגנבו סלולרי לאשת התקשורת שרון פרי המשטרה ידעה למצוא את הגנב בחורה. "זאת שאלה של סדרי עדיפויות והחקלאים הם לא בראש סדר העדיפות גם אצל השר", אמר.
בתום היום עסקה הוועדה בהורדת המכסים ופתיחת ענפי חקלאות שונים ליבוא, וכבר בפתח הדיון הודיע יו"ר כבל כי כבר בקרוב בכוונתו להוביל שימוע כדי לטפל בנושא פערי התיווך. הוא הוסיף כי הפתיחה ליבוא היא אחד הנושאים העיקריים, שכן אפשר לייבוא מחו"ל את כל התוצרת ולא צריך בכלל חקלאות בישראל. הוא אף שב ומתח ביקורת על כך ששר החקלאות ומנכ"ל המשרד לא מצאו לנכון להגיע לישיבות.
ח"כ חיים ילין מתח ביקורת על הממשלה שמפילה, פעם אחר פעם, שתי הצעות חוק שלו האחת לטיפול בפערי התיווך והשנייה לסימון תוצרת ישראל. ח"כ ברושי אמר כי היבוא חסר הרסן הוא פרי מדיניות שגויה של השנים האחרונות, שתחסל את החקלאות וההתיישבות. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה כי מייבאים לכאן הכל, ובסוף עוד נייבא למדינה אזרחים. ח"כ תמר זנדברג ציינה כי בכל העולם החקלאות המקומית מוגנת באמצעות מכסים ומכסות. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי הבעיה היא של מדיניות של שר האוצר, שהחליט להוריד מכסים בלי אסטרטגיה.
סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, אמר כי הוא לא חושב שיש מחלוקת עם פקידי האוצר על הערך והחשיבות של החקלאות, אך הוסיף כי "הייבוא הוא לא גחמה של שר האוצר או פקידיו. כל המהלכים שביצע האוצר מטרתם היחידה בהקשר היבוא להביא ליותר תחרות והפחתת מחיר לצרכן". היו"ר כבל הגיב בחריפות ואמר כי אין מחלוקת על הצורך להוריד את יוקר המחייה, אבל השאלה היא האם החקלאים הם גוזרי הקופונים הגדולים – והתשובה היא לא. "האוצר משית את כל הגזירות רק על החקלאים והם מתמוטטים", אמר.
אדירי טען מנגד כי החקלאים לא נפגעו מפתיחת שוק הגבינה ליבוא והמחיר ירד, וכי כל הצעדים לוו בתמיכה ישירה. הוא הוסיף כי האוצר ביצע בדיקות ולא זיהה רווחיות חריגה של הסיטונאים והקמעונאים ולכן חייב אותם להעביר מידע לממשלה. "אם נזהה רווחיות חריגה יש לנו כלים נוספים לטפל בה", אמר.
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי המחירים ירדו אבל לא בכלל צעדי האוצר. "אתם חושבים לטווח קצר והמדינה צריכה להתחיל לחשוב לטווח בינוני וארוך. מי שגוזר את הקופונים הם הקמעונאים שעשו את הביזנס", אמר. הוא אף האשים: "עוד לא ראיתי פקיד בכיר מאגף התקציבים שאחרי שסיים שירות ציבורי ממשלתי הגיע לענף החקלאות, את כולם אני רואה בקמעונאות". אדירי הגיב על כך בחריפות ודחה את ההאשמות.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוועדה תקיים שימוע בעניין פערי התיווך, שלפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגיע אף לעשרות אחוזים. "האוצר לא מפסיק להחטיא את המטרה והחקלאים לא מצליחים לשרוד, וזה עוד לפני שדיברנו על האיכות הירודה של מוצרי היבוא. כשמציפים את השוק ביבוא מרווחים בטווח הקצר אבל הורגים את החקלאים. אנחנו נילחם עד חורמה בפערי התיווך, אבל לא בחקלאים שנזרקים לכלבים", אמר.