בהמשך לדיון המתקיים כעת בוועדת הכספים בנושא שינוי מבנה הבעלות בבורסה לניירות ערך, יו"ר הבורסה אמנון נויבך אומר היום כי הבורסה כיום פועלת כ"מועדון סגור" – המבנה החדש יאפשר לפתוח את המועדון. לדברי נויבך, שינוי המבנה הכרחי על מנת שתהיה בישראל בורסה שוקקת ומתקדמת שתפגיש באופן יעיל ושקוף בין כספי הציבור הישראלי לחברות הישראליות. "הבורסה בתל-אביב היא שריד כמעט אחרון לבורסות שעדיין עובדות במבנה הישן - אנחנו בפיגור משמעותי מול העולם והגיעה העת לצעוד קדימה", הוסיף.
להלן עיקרי הדברים: עולם הבורסות עבר ועובר בעשורים האחרונים מהפכה אמיתית. ראשיתה במעבר מעולם של מעין קואופרטיב לחברות עסקיות, כניסה למערכות מסחר ממוחשבות, דרך התגבשות למספר קבוצות המחזיקות מספר רב של בורסות, מעבר טכנולוגיות אחידות ועד להתמודדות עם עולם הפינטק המגלם בו זמנית איום והזדמנות, כאשר השינוי הדרמטי ביותר מתרחש כאשר הבורסה הלוקאלית מאבדת לאט לאט את זהותה.
להלן עיקרי השינויים שחלו בעולם הבורסות: מאז 1990 ועד היום מרבית הבורסות בעולם עברו את המהלך האמור - דבר שאפשר להן לגייס הון ולבצע מהלכי מיזוג ורכישות. הבורסה הראשונה שעשתה את המהלך הייתה בשטוקהולם – מהלך שאפשר לחולל שינויים אסטרטגיים: הבורסה הפכה לדינמית, יצירתית המושכת משקיעים רבים אליה – מודל לרבים. אנחנו בין הבורסות האחרונות שעדיין לא חוללה את השינוי.
המהלכים הנ"ל אפשרו לייצר מספר קבוצות גדולות של בורסות - כאשר בורסה אחת רוכשת בורסות אחרות בעולם ומייצרת יחידה עסקית חזקה, תוך כדי הקטנת עלויות ושיפור השירות.
הרגולציה בעולם, הן בעקבות נפילת אנרון והמשבר בעולם ב-2008, שינתה את פני הבורסות – התחוללה ירידה במספר החברות הנסחרות וכן בנפחי המסחר וההכנסות, תהליך שדחף בורסות רבות למצוא מקורות הכנסה נוספים וחלופיים.
הטכנולוגיה לסוגיה, הן תוכנת המסחר והסליקה והן מערכות התקשורת המתקדמות, אפשרו לרכוש מניות בבורסות זרות כמעט ללא מאמצים, מגבלות וגבולות.
עולם הפינטק, בו לישראל יש מעמד חזק בעולם, מייצר איומים מחד גיסא והזדמנויות מאידך גיסא לבורסות השונות ומאפשר גיוסי הון וחוב מחוץ לעולמות הרגולטוריים.
הבורסה בתל אביב: הציבור מחזיק במישרין ודרך המוסדיים כ-600 מיליארד ₪ במניות ועוד 700 מיליארד ₪ באג"ח ממשלתי וחברות. הבורסה נהנתה במשך תקופה ארוכה מגאות עסקית וכלכלית, אשר החל מ-2011-2012 התחלפו בירידת מחזורי מסחר והכנסות – הבורסה לא השכילה לחולל את השינויים מבעוד מועד. כיום אנו צריכים לחולל מספר שינויים אסטרטגיים במקביל, בכדי לתת את המענה המיטבי לשוק שלמעשה בורח לנו מהידיים.
בשנים האחרונות חלו מספר שינויים שהביאו את הבורסה למצבה הקשה: יותר ויותר יזמים מבצעים "אקזיט" ומייצאים את הידע והיצירתיות אל מעבר לים. נתוני IVC מלמדים כי בעשור האחרון נמכרו חברות ישראליות בשווי של כ-50 מיליארד דולר לחברות בינלאומיות (חשוב לציין - אין לנו התנגדות ל"אקזיט", אבל אנחנו רוצים יותר חברות שיצמחו ויגדלו כאן ולא ימכרו בשלבים ראשוניים כי אין להם אלטרנטיבה).
חברות טכנולוגיה ישראליות שמתפתחות וגדלות (ולא נמכרות) מעדיפות לגייס הון באופן פרטי, הרחק מעיניי הציבור, או ללכת לבורסות זרות. זה נכון גם לגבי תעשיות מסורתיות (מקרה תנובה). בשנתיים האחרונות הונפקו 25 חברות טכנולוגיה ישראליות בחו’’ל, בתל אביב הונפקו רק 6 חברות ואחת מהן בתחום הטכנולוגיה.
הבורסה לא אטרקטיבית למשקיעים מחו"ל. הבורסה מפסידה בתחרות העולמית מול אלטרנטיבות קיימות לגיוס הון ובעיקר בעקבות המעבר ממדינה מתפתחת למפותחת וכן בגלל ימי המסחר.
בעקבות הרגולציה לסוגיה והרישום הכפול נוצר סנטימנט שלילי כלפי הנפקות בבורסה. בשנתיים האחרונות הרשות הובילה מהלך של הקלות רגולטוריות משמעותיות. יש להמשיך את המהלך תוך כדי התאמת הרגולציה לסטנדרטים מקובלים בעולם המערבי ובמיוחד בנושא ממשל תאגידי.
הציבור הישראלי מפסיד ממצבה הקשה של הבורסה: תעשיית ההיי-טק לא ממצה את פוטנציאל התרומה למשק הישראלי – בתרומה לתמיכה, מקומות תעסוקה וכו’ - רובה מיוצא החוצה. הכסף של הציבור הישראלי רחוק מהצלחת ההיי-טק. בגדול, הוא אינו מושקע בסקטור הטכנולוגיה כמעט בכלל. באופן אבסורדי, כספי החסכון של הישראלים מושקעים בחברות בחו"ל ובנדל"ן במקום במשק הישראלי.
שינוי מבנה הבעלות: שינוי מבנה הבעלות מהווה את התנאי ההכרחי והמשמעותי ביותר על מנת לחולל את כל המהלכים האסטרטגיים המתחייבים ממצבה של הבורסה כיום.
מרכיב שני בתהליך הוא עיצובה של אסטרטגיה עסקית, כלכלית וארגונית אשר תיתן מענה למכלול הצרכים של הבורסה בעולם המחר. על מנת להיערך לתוכנית אסטרטגית זו כראוי הקמנו צוות אסטרטגי עם חברת הייעוץ של נאסד"ק, אשר מזה כשלושה חודשים אנחנו עובדים על עיצובה של תוכנית זו.
השינוי השלישי הוא יישום החקיקה ברמת הממשל התאגידי בנושא הפעילות השוטפת של הבורסה, בשינויים במבנה ההון והבעלות על הבורסה. מהלכים אלה יתבצעו בפרק זמן יחסית קצר בסמוך לאישור החקיקה.
השינוי הרביעי הוא שינוי טכנולוגי. עלינו לפעול בטכנולוגיות המקובלות בעולם בכדי שנוכל לתת מענה לדרישת הלקוחות בארץ הרוכשים מניות זרות והן לשירותי הסליקה למניות ישראליות וזרות, וכמובן להתמודד עם עולם הפינטק המהווה מחד איום אך מאידך מייצר הזדמנויות.
השינוי החמישי נגזר מהתגבשות כמה קבוצות מובילות בבורסות בעולם עם טכנולוגיות אחידות. עובדה זו מחייבת גם את הבורסה בתל אביב להישען על טכנולוגיות אחידות ושיטות מסחר בין-לאומיות כדי להקטין את העלויות התפעוליות ולתת מענה למגוון רחב של שירותים ומוצרים המתחייבים מהשינויים בשוק ההון המשתנה.
התועלות המרכזיות בשינוי מבנה הבורסה: כיום הבורסה היא "מועדון סגור" – המבנה החדש יאפשר לפתוח את המועדון, להכניס עוד שחקנים למסחר בבורסה ולהגדיל תחרות בתחום לטובת המשקיעים.
הפרדה ברורה בין הבעלות לחברות אשר יגבירו את הנגישות והתחרות.
הבורסה הישראלית כיום היא מבודדת, בורסה סגורה בעולם גלובלי פתוח -- המבנה החדש מתאים לעולם ויאפשר שיתופי פעולה אסטרטגיים, בהתאם למודלים המקובלים כיום ובמטרה לעודד השקעות בישראל ובחברות הישראליות.
המבנה הנוכחי הוא אנכרוניסטי ומייצג מכלול של אינטרסים, לא פעם סותרים – המבנה החדש יבטיח כי טובת הבורסה ופיתוחה יעמדו לנגד עיני בעלי המניות.
יכולת תגובה מהירה יותר של הבורסה לשינויים בשוק – כיום הגמישות הניהולית של הבורסה נמוכה ביותר, היא מגיבה באיטיות לשוק שמשתנה במהירות שיא. הצעת החוק מאמצת את המודלים המקובלים בעולם לפיהם הבורסה יכולה לקבל החלטות שתהליך האישור שלהן והמעבר ליישום מהיר הרבה יותר, תוך שמירת האיזונים והפיקוח ההכרחי.
בשנתיים האחרונות אנו הופכים כל אבן, מנסים לטפל בכל אפיק – החל מהסרת החסמים הרגולטוריים, דרך פניה יזומה לחברות ועד טיפול בכשלי שוק, כגון מידע חסר על חברות טכנולוגיות. אישור חוק זה יהווה נדבך חשוב ביותר בתהליך כולו, אשר אני מקווה שיתרום משמעותית להתחדשותה של הבורסה.