בסקירת מאקרו שבועית של גיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות, אומר בית אור כי דו"ח התעסוקה מחזק את הטיעונים בעד העלאת ריבית. להלן עיקרי הסקירה:
דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי היה בדיוק מה שחברי הפד רוצים לראות בשלב זה, דו"ח שמראה שקצב תוספת המשרות מתייצב ברמה של כ-150 אלף משרות, קצב שממשיך לתמוך בירידה בשיעור האבטלה וללחצים מתגברים לעליית שכר במשק. אם לסכם זאת במילותיו של סטנלי פישר ביום שישי – "הדו"ח היה קרוב לאידיאלי".
נכון, בחודש ספטמבר נוספו 156 אלף משרות, מעט נמוך מהצפי שעמד על 172 אלף, אך בשלב זה לציפיות אין הרבה משמעות אם מספר המשרות נמצא "באזור" (או בשפה מקצועית יותר, במסגרת סטיית התקן של התחזית). בהינתן וקצב תוספת המשרות עדיין מאותת על שוק עבודה חזק שממשיך להתהדק, תשומת הלב העיקרית בפרטי הדו"ח עוברת לנתוני השכר, האבטלה ושיעור ההשתתפות שבדו"ח הזה היו חיוביים ביותר.
לפני המסקנות, להלן כמה נקודות מרכזיות מהדו"ח: תוספת המשרות נרשמה בעיקר בענפי השירותים המקצועיים והעסקיים (67 אלף משרות) ובבריאות (33 אלף משרות).
לראשונה מאז 2014, סקטור הכרייה והחציבה לא השיל משרות. בהתאם להתאוששות במספר האסדות הפעילות, השפל מבחינת מספר המועסקים בענף ככל הנראה מאחורינו. אם מתבססים על העבר, אף נראה כי הסקטור צפוי לחזור ולגייס עובדים במהלך החודשים הקרובים.
שיעור האבטלה עלה מ-4.9% ל-5.0% ושיעור האבטלה הרחב (U6) שמר על יציבות ברמה של 9.7%. למרות ששיעור האבטלה עלה, הייתה זו עלייה מהסיבות הנכונות שכן במהלך החודש נוספו 444 אלף אזרחים לכוח העבודה (354 אלף מתוכם בתור מועסקים), הכי הרבה מאז פברואר. עלייה זו הובילה לעלייה נוספת בשיעור ההשתתפות אשר עלה בעשירית האחוז לרמה של 62.9%. העלייה בשיעור ההשתתפות היא חדשות טובות במיוחד לכלכלה האמריקאית שכן נתון זה, אשר עלה באופן עקבי בשנה האחרונה, הוא אחד המדדים הבולטים לרפיון בשוק העבודה, אשר כמעט והתפוגג לחלוטין.
בהקשר זה חשוב לציין כי היציבות שאנו רואים בשיעור ההשתתפות במהלך שלושת השנים האחרונות מהווה עדות דווקא לחוזקו של שוק העבודה שכן המגמות הדמוגרפיות בכלכלה האמריקאית תומכות בהמשך ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה על רקע הזדקנות האוכלוסייה ויציאתם של ה-Baby Boomers לגמלאות. תהליך ירידת שיעור ההשתתפות אמור ללוות את ארה"ב לפחות עד סוף העשור. המשמעות היא ששוק העבודה יצטרך לייצר פחות משרות על מנת לשמור על שיעור האבטלה וכי שיעור האבטלה הטבעית ככל הנראה נמוך יותר ממה שמעריכים כיום.
נתונים חיוביים נוספים בדו"ח נגעו לשכר העבודה כאשר בחודש ספטמבר קצב הגידול בשכר השעתי עלה מ-2.4% ל-2.6% ואורכו של שבוע העבודה עלה בעשירית האחוז ל-34.4 שעות שבועיות. השילוב של עלייה באורך שבוע העבודה ביחד עם העלייה בשכר תומכים בגידול משמעותי יותר בהכנסה הלאומית, מה שתומך, כמובן, בצריכה הפרטית ובצמיחה לאורך זמן.
נקודה אחת נוספת שחשוב לציין היא העלייה שנרשמה בעובדים הזמניים בענפי השירותים, עלייה אשר מהווה אינדיקאטור מקדים גם לשיפור נוסף בשוק העבודה בחודשים הקרובים, וגם מאותתת על ציפייה לעונת חגים מוצלחת מבחינת היקף המכירות הצפויות לקראת סוף השנה.
בסיכומו של דבר, דו"ח התעסוקה האחרון ממשיך לאותת לנו כי הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח בקצב בריא. התגובה המתונה של השווקים לדו"ח מאותתת על כך שהוא לא שינה הרבה מבחינת הראייה של הפד או של החזאים במבט לדצמבר, שנותר המועד הסביר ביותר בו נראה את העלאת הריבית הבאה בארה"ב ולראיה, ההסתברות הנגזרת מהחוזים העתידיים לעליית ריבית בדצמבר עלתה לאחר הדו"ח במעט לכ-65%. נזכיר כי רק בסוף ספטמבר ההסתברות עוד עמדה על קצת פחות מ-50%.
ההסתברות הנגזרת מהחוזים העתידיים לעליית ריבית אחת לפחות עד דצמבר 2016: כמובן שכאן המקום להזכיר כי ההסתברויות הן טובות פחות או יותר רק לעכשיו, כלומר אם העלאת הריבית הייתה מחר. מעתה ועד החלטת הריבית בדצמבר יכולים לקרות עוד הרבה מאוד דברים – הבחירות בארה"ב, משאל העם באיטליה, שני דו"חות תעסוקה נוספים. כל אלו ועוד יכולים עוד לשנות לחלוטין את התמונה עבור דצמבר.
קריסת הפתע של הפאונד: על הפיחות בפאונד דיברנו גם במייל שהוצאנו ביום רביעי, אך אי אפשר שלא להתייחס לקריסה שהייתה ביום שישי בערכו של הפאונד. במהלך המסחר התוך יומי, הפאונד נפל בחדות ומייד לאחר מכן עלה בחזרה. הסיבה העיקרית לקריסה הפתאומית בפאונד הייתה, ככל הנראה, טעות אנוש או טעות של "אלגוריתם" כזה או אחר. חשוב לציין שאירועים מסוג זה קורים לעיתים, אך מאחר והפאונד בלאו הכי נמצא באור הזרקורים במהלך השבועות האחרונים, גם הקריסה הפתאומית הזאת קיבלה הרבה תשומת לב.
הפאונד-דולר בשלושת ימי המסחר האחרונים: בכל מקרה, ללא קשר לקריסה הפתאומית, לפאונד יש הרבה בעיות בתקופה האחרונה ולאחר ההכרזה של תרזה מיי לגבי מועד תחילת המו"מ ליציאה (מרץ 2017) הלחץ לפיחות התגבר. לאחר שהגיעו התגובות מצד הבכירים האירופאים, הלחץ התגבר עוד יותר. כך, פרנסואה הולנד, נשיא צרפת, אמר כי המו"מ צפוי להיות קשה במיוחד וכי לא ייתכן שבריטניה תצא מהאיחוד מבלי לשלם מחיר. השווקים הקשיבו.
בינתיים, ביחד עם הפיחות של הפאונד, הציפיות האינפלציוניות בבריטניה מרקיעות שחקים. מי אמר שאין אינפלציה בעולם המערבי?