בנאום שקיים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בתחילת החודש, הוא ציין כי אם עד היום, ראינו את עיקר הפעילות הכלכלית מתרכזת לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי – אירופה וארה"ב, אנו עדים למעבר מרכז הכובד למדינות הגובלות באוקיינוס השקט.
למה הנגיד התכוון בדבריו? ארה"ב ואירופה תמיד היוו יעד מרכזי בייצוא הישראלי. אם לאורך שנות ה-90’, אירופה היוותה את יעד הייצוא המוביל של הסחורות הישראליות, בשנת 2000 השתנתה מגמה זו וארה"ב הפכה ליעד הייצוא מספר אחד, עד השנה הנוכחית שתואר זה חזר לאירופה בפער זניח.
למרות עובדה זו, המשבר האחרון השפיע רבות על מאזני הכוחות העולמיים בכלכלה. ארה"ב ואירופה לא צלחו בצורה טובה את המשבר, בשנת 2009 התכווצה הכלכלה האמריקאית ב-2.6% והכלכלה האירופאית הידרדרה ב-4.1%. גם העתיד לא נראה אופטימי במיוחד כאשר בשנים הקרובות כלכלות אלה צפויות לצמוח בקצב הנמוך מהפוטנציאל, לפי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית.
בניגוד לארה"ב ואירופה, המדינות המתפתחות באסיה (המדינות הגובלות באוקיינוס השקט על פי דברי הנגיד...) רשמו בשנת 2009 צמיחה חיובית של 6.8% בממוצע. השנה, מספר זה צפוי לעלות אף יותר ולהגיע לרמה ממוצעת של 9.4% על פי תחזית קרן המטבע הבינלאומית. בפרט, סין צפויה לצמוח השנה ב-10.5% והודו ב-9.7%.
על רקע דברים אלה, והציפייה להמשך צמיחה חזקה באסיה, אין זה מפתיע כי כלכלנים רבים, ונגיד בנק ישראל בפרט, רואים במדינות אלה גורם משפיע בכלכלה העולמית ואף מכריע.
למרות כל האמור לעיל, ייצוא הסחורות לאסיה תופס פחות מרבע מהיקף הייצוא הישראלי. בפרט, ייצוא הסחורות לסין – הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ולהודו – הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, בשנת 2010 הוא פחות מ-9%. נזכיר, כי יחד, מהוות סין והודו יותר משליש אוכלוסיית העולם, והן אלו אשר צומחות בקצב המהיר ביותר בעולם.
למרות דברים אלה, קיימת מגמה של גידול בחלק היחסי של היצוא לאסיה. לראיה, אם נפח היצוא לאסיה מהיצוא הכולל בשנת 2009 היה 19.5%, בשנת 2010 הוא הגיע כבר ל-23.9% מסך הייצוא, כלומר, גידול של 4.4%. הגורמים המרכזיים לשינוי זה הם עליה של 1.4% בייצוא לסין (מ-2% מסך הייצוא הכולל ב-2009 ל-3.4% ב-2010) ועליה של 1.5% בייצוא להודו (מ-3.6% מסך הייצוא הכולל ב-2009 ל-5.1% ב-2010).
ההתרחבות של החלק היחסי במסחר לאסיה מתוך סך הייצוא, בא בעיקר על חשבון הייצוא לארה"ב. כלומר, אם נפח היצוא לארה"ב מהיצוא הכולל בשנת 2009 היה כ-35%, בשנת 2010 הוא הגיע לכ-32% מסך הייצוא, כלומר, ירידה של 3%. באירופה נרשמה עלייה צנועה של 0.2%.
נציין, כי באופן אבסולוטי היקף הייצוא צמח השנה עם כל מדינות המסחר המרכזיות (אשר הייצוא אליהם מהווה יותר מ-1% מסך הייצוא). בממוצע, גדל יצוא הסחורות השנה ב-27% לעומת שנת 2009. עם זאת, בעוד שהייצוא לאסיה גדל ב-55% (ובפרט, לסין ב-109% ולהודו ב-78%), הייצוא לארה"ב גדל "רק" בקצב של 16%.
ב-18 השנים האחרונות, (מאז 1992), גדל יצוא הסחורות לסין ב-22% בממוצע לשנה, כך גם הייצוא להודו גדל בקצב של 19% לשנה. ארה"ב ואירופה רשמו גם מספרים נאים אך צנועים יותר ברמה של 9% ו-7% בהתאמה.
הואיל, ונראה כי ישראל לא מימשה את מלוא פוטנציאל הייצוא לשוקי אסיה - סין ובהודו בפרט, ומשקים אלה צפויים להמשיך לרשום שיעורי צמיחה גבוהים בשנים הקרובות על פי התחזיות, ייתכן כי נמשיך לראות את השוק האסיאתי תופס נפח גדול יותר מסך הייצוא הישראלי