"אנחנו עושים מאמצים להביא לכאן חברות טכנולוגיה גדולות. אני אישית חיזרתי אחרי מובילאיי שינפיקו בבורסה". כך אמר היום יו"ר הבורסה בתל אביב, אמנון נויבך במהלך כנס בנושא: שינוי מבני בבורסה בתל אביב – אתגרים ופונטנציאל" שהתקיים בקריה האקדמית אונו. פרופ’ ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, ענה לנויבך: "הבורסה זו לא רק חברות טכנולוגיה".
בפאנל בהנחיית פרופ’ ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, השתתפו גלעד אלטשולר בעלים של ההשקעות אלטשולר שחם, אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ונציגת IBI שירותי בורסה, רו"ח אייל אמיר, בעלים ויו"ר אינפינטי – אילים, יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, פרופ’ אמיר ברנע, המרכז הבינתחומי, פרופ’ דן גלאי, יו"ר סיגמא ודיקן בית הספר למנהל במרכז האקדמי (מל"א) ואמנון נויבך, יו"ר הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
במסגרת הפאנל המשתתפים נשאלו מה הם חושבים על השינוי המבני בבורסה לשאלה זו ענה אמנון נויבך, יו"ר הבורסה לניירות ערך: "חשוב שתהיה רגולציה על מנת למנוע חוסר סדר, אבל עוד יותר חשוב להבין שהדבר עומד בסתירה מוחלטת לרעיון של כלכלה חופשית. אין ספק שצריך שינוי בבעלות וזהו תנאי מחייב שמעלה ספק שזה יקרה לא יורד לעומק הדברים. המבנה הנוכחי הוא באמת ארכאי ולא מאפשר לפעול ואנחנו חושבים איך ניתן לקדם את המהלך הזה בהקדם. יותר ויותר גופים מצמצמים את הדסק הישראלי ומרחיבים את הדסק חו"ל. הבעיה היא לא המחסור בכסף אלא בסחורה ולכן אני מחויב לתת מענה גם לאלה שרוצים לצמוח."
עוד הוסיף נויבך כי הוא אישית ביקש ממובילאיי להרשם לבורסה בתל אביב והתשובה שקיבל מהחברה, היא סירוב מנומס מאחר והם אינם רוצים לתת דין וחשבון על כל שקל שיוצא מהחברה. סה"כ ההכנסות של הבורסה בת"א עומדות על כ- 250 מיליון ₪ ועם זה צריך גם לממן וגם לייצר תהליכים חדשים וליצור אינגרל של בורסה שתיתן מענה לשוק המקומי וגם למוסדיים ולאחרים שהיום יכולים לפנות לחול ואני לא מהווה תשובה עבורם.
גלעד אלטשולר, בעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם: "הבעיה היא לא בבורסה אלא ברגולציה, יש עודף בצד אחד וחוסר משווע בצד אחר של הבורסה. כך לדוגמא אין רגולציה על קבוצות רכישה וראינו שאיפה שאין רגולציה "הפירצה קוראת לגנב. אנחנו ראינו ירידה משמעותית במספר החברות המנהלות תיקים ממאות חברות ל- 15-20 בלבד. ד היום אני לא מאמין שהדח"צים מומלצים על ידי בלי השליטה אני לא מאמין שזה עדיין קורה. בסופו של דבר חלק מהם שמקבלים את השכר מבעל החברה מרגישים מחוייבים. זה ממשל תאגידי מספר אחת ובזה לא מטפילים".
לשאלה ששאל פרופ’ זליכה את גלעד אלטשולר: האם אתה סבור שבממשלה יש מספיק ידע כדי להבין את עלויות הרגולציה שאתם אוכפים? ענה אלטשולר "הייתי שמח שאחד העובדים ברשות ניירות ערך יהיה מנהל השקעות לשעבר, אחד שיודע מה זה לקנות ולמכור ושראה לקוח פנים אל פנים".
פרופ’ דן גלאי, יו"ר סיגמא ודקאן בית הספר למנהל במרכז האקדמי (מל"א): "זו טעות טרגית שלפני 30 שנה הבורסה לא ראתה את תפקידה בחינוך או בשיווק. אני מאוד בעד שהחברה תהיה חברה ציבורית, זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק. דרושות עוד פעולות נוספות. לדבריו אני חרד למה שקורה. אני לא מסכים אם הקביעה שאין עודף רגולציה. יש עודף רגולציה". לדבריו, הבעיות הן רגולציה, מדיה ומשפטיזציה. חברה ציבורית עומדת בחזית מול גל פופוליסטי. אם יש רווח גדול היא גונבת את הציבור ואם אין רווח יתקפו אותה שאינה מרוויחה".
רו"ח אייל אמיר, בעלים ויו"ר אינפיניטי - אילים: "הבורסה בישראל צריכות לסחור בחברות ישראליות וצריכות לשקף במדדים שלה את כלכלת ישראל. זה עניין של ערך. חברות שנכנסו מנאסד"ק גרמו לנזק למדד. לדבריו, הבורסה היא לא מטרה אלא אמצעי וישנה בעיה של סחורה וחוסר בתחרות".
יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים: "מי שהיה חלק מהוועדה שפרופסור בן חורין ריכז, גילנו כי החברות שרצו לבוא להיסחר בבורסה נמנעו והביעו מגמה הפוכה של רצון להימחק וזאת מפאת עודף הבירוקרטיה הכרוכה שהכבידה עליהם מאוד. נוסיף את חוק שכר הבכירים שלדעתי יאיץ את חוסר הרצון של השחקנים ליטול חלק במסחר הבורסאי. הגופים המוסדיים כמעט איבדו את העניין במה שנעשה בבורסה הישראלית ומחפשים אפשרויות השקעה בחו"ל גם מתוך ידיעה שהמחיר על טעות בארץ יהיה כפול מאשר על טעות השקעתית בחו"ל. בעיני הפיתרון הוא קודם לפתוח את הבורסה ליותר נגישה כדי לאפשר למשקיעים בארץ ובחו"ל לקחת חלק במשחק."
אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ונציגת בעלים IBI שירותי בורסה: "תפקיד הבורסה החשוב ביותר הוא גיוס הון. ככל שרוצים לאפשר לחברות מקומיות לגייס כסף גם כשהן יותר קטנות וצעירות חייבים בורסה. האינטרס שהמשק המקומי יהנה מעוד מקור נזילות להתפתח. צריך בהירות. למיטב הבנתי במקומות כמו אנגליה וארה"ב הקימו משרד ממשלתי של התפקיד שלו זה לוודא שהרגולציה הגיונית. ברור שלא יכולה להיות יותר מדי גמישות, צריכים להיות מעט חוקים אבל הרבה יותר ברורים. לרגולציה יש נטייה לתקן את הבעיות של אתמול".