להלן עיקרי הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: ירידה במדד חודש אוגוסט הובילה להתמתנות נוספת בסביבת האינפלציה הנמוכה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט ירד בשיעור של 0.3%, זאת בניגוד להערכות המוקדמות של מרבית הגופים הפיננסיים, ולאחר ארבעה חודשים רצופים של עליות.
לפיכך, חלה התמתנות "בסביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.7% (אוגוסט 2016 בהשוואה לאוגוסט 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירים בחוזים מתחדשים של שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי של 1.6%.
מדד חודש אוגוסט הושפע בעיקר מירידה עונתית חדה בסעיף הלבשה והנעלה, ומירידה מתונה יותר בסעיף תחבורה ותקשורת. כמו כן, לירידת המדד תרמו גם תתי-הסעיפים: הבראה ונופש וסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם, בהם נרשמו עליות מתונות ביחס לעונתיות הגבוהה המאפיינת, בדרך כלל, סעיפים אלה בחודשי אוגוסט לאורך השנים.
סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) עלה ב-0.5%, העלייה המתונה ביותר בחודש אוגוסט בעשור האחרון, אשר הובילה להאטה בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), שירד לכ-2.1% בהשוואה לכ-2.4% בחודש הקודם. האטה נרשמה גם בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים יוני-יולי 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 6.0% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 7.0% בחודש הקודם.
במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בעת הקרובה. שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016 (ראה/י תרשים). פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) ואילו רק לקראת סוף 2017 היא צפויה להיכנס לתחום היעד.
ברביע השני של 2016 חלה עלייה בהיקף התחלות הבנייה לצד ירידה במספר הדירות שבנייתן הסתיימה
ברביע השני של 2016 הסתכמו התחלות הבנייה בכ-12.4 אלף יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות), רמה המשקפת קצב שנתי של כ-49.7 אלף יחידות דיור. מדובר בעלייה בהתחלות הבנייה לאחר שני רביעים רצופים של ירידות, ובהיקף ההתחלות הגבוה ביותר מאז הרביע השני של 2015, המצוי, על פי אומדננו, מעט מעל הגבול התחתון של תוספת היצע הדירות הרצויה בישראל.
כמו כן, מספר הדירות שבבנייה פעילה מצוי במגמת עלייה מתמשכת בשנים האחרונות. כך, בסוף שנת 2015 עמד מספר הדירות שבבנייה פעילה על כ-99.4 אלף דירות בהשוואה לכ-61.5 אלף דירות בלבד בסוף שנת 2008 ובכך מתקרבת לשיא שנרשם במהלך שנות ה-90. עם זאת, מספר הדירות שבנייתן הסתיימה, הסתכם ברביע השני של השנה בכ-40.5 אלף דירות (במונחים שנתיים), נתון שמצביע על המשך מגמת הירידה שהחלה בראשית שנת 2015.
העובדה כי חלה עלייה בהתחלות הבנייה ובמספר הדירות שבבנייה פעילה מחד, וירידה בגמר הבנייה מאידך, משקפת מגמה מדאיגה, על פיה משך הזמן לבניית דירה מצוי במגמת עלייה בשנים האחרונות: משך הבנייה עלה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים במהלך 2015. התפתחות זו, יוצרת עיכוב נוסף בתרגום התחלות הבנייה והדירות שבבנייה פעילה לכדי הגדלה של ממש בהיקף פתרונות הדיור הזמינים בישראל בטווח הקצר, דבר המהווה גורם בעל חשיבות מכרעת בניסיון להביא לבלימה של מגמת העלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל.
להערכתנו, בשנתיים הקרובות היקף התחלות הבנייה יעמוד על כ-50 אלף דירות בשנה, דבר אשר עשוי לסייע, רק בטווח הזמן הרחוק יותר, לצמצם באופן הדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר.
לכשיתממש שלב זה, וההיצע יגדל בהתאם לנדרש, תהיה לכך השפעה על מחירי הדיור, אך זאת ראשית בדגש גיאוגרפי של האזורים שבהם הייתה עלייה גדולה של התחלות וגמר בנייה, שמיעוטם נוגע לאזורי הביקוש שבמרכז. על מנת לתרום להצלחה רחבה יותר של המאמץ להתמודד עם בעיית הדיור, באמצעות בנייה באזורי פריפריה, חשוב להשקיע בכל קשת התשתיות – תחבורה, אנרגיה, מים, ביוב, בריאות, חינוך, ומוקדי תעסוקה.
שיפור מתון ביצוא הסחורות בחודשים יולי-אוגוסט בהובלת ענף התרופות: יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט השנה בכ-3.65 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), נתון המשקף ירידה של 1.2% לעומת החודש הקודם. כמו כן, מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) נסוג היצוא בכ-6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. דהיינו, נמשכת החולשה ביצוא הסחורות הישראלי.
עם זאת, בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר מעלה כי בחודשים יולי-אוגוסט היקף היצוא (בממוצע) היה גבוה בכ-1.3% בהשוואה לרביע השני של השנה. נתונים אלה, מהווים אינדיקציה ראשונית לשיפור מתון בפעילות היצוא ברביע השלישי של השנה (אם כי, אין מדובר בשינוי כמותי, אלא בערך הדולרי המושפע מגורמים שונים). השיפור המתון, בחודשים יולי-אוגוסט לעומת הרביע השני של השנה, חל כתוצאה מעלייה בהיקפי היצוא בענפים העיקריים, ובראשם: תרופות (עלייה חדה של כ-28%, נתונים מנוכי עונתיות), אלקטרוניקה (עלייה של כ-5%) וכימיקלים (עלייה של כ-2%). מנגד, ביצוא של מוצרי מתכת חלה ירידה חדה של כ-17%.
במבט קדימה, איננו צופים צמיחה ביצוא הסחורות בשנת 2016, אך תחום יצוא השירותים צפוי להתרחב. המשך ההתאוששות האיטית של הצמיחה הגלובאלית מכביד על קצב התאוששות היצוא הישראלי, אולם הייחודיות של חלק מענפי היצוא הישראליים, בפרט בתחום שרותי היי-טק, עשויה לסייע בשמירה ואף בהגדלת נתח השוק הישראלי. לפיכך, ההרכב הטכנולוגי והגיאוגרפי של יעדי היצוא של ישראל ימשיך להשתנות, תוך עליית המשקל של ענפי יצוא השירותים (בפרט, יצוא שירותי היי-טק) על חשבון ענפי התעשייה.
ברביע השני של השנה התמתן העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע התרחבות הגירעון בחשבון הסחורות: החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע השני של השנה בעודף של כ-2.7 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). נתון זה, משקף ירידה לעומת הרביע הקודם ובראייה ארוכת טווח, זהו העודף הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2014.
העודף בחשבון השוטף נמשך ברצף מאז הרביע השני של 2012, והוא תוצאה של: עודף מתמשך ואף עולה בחשבון השירותים על רקע חוסנו של יצוא השירותים (ברובו יצוא שירותים עסקיים בעלי משקל משמעותי של ענפי "היי-טק"); לצד עודף מתמשך בחשבון ההכנסות המשניות (הכולל הכנסות מהשקעות, העברות שוטפות ורכיבים נוספים).
עם זאת, ברביעים האחרונים מצוי העודף בחשבון השוטף במגמת ירידה, זאת על רקע החולשה ביצוא הסחורות הישראלי, אשר הובילה להעמקת הגירעון בחשבון הסחורות (ראה/י תרשים). הירידה בשווי הדולרי של יבוא הסחורות ברביעים האחרונים, על רקע הירידה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם, פעלה לקיזוז מסוים בגירעון בחשבון הסחורות.
לסיכום, העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מדגיש את חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, גם בתקופה בה קיימת חולשה ביצוא הסחורות של ישראל. ביטוי לעודף מתמשך זה בזרם המט"ח הנכנס לישראל, בא לידי ביטוי בעשור האחרון לישראל בו לישראל יש עודף של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית. כך, ברביע השני של השנה הסתכם עודף זה בכ-121 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של כ-1% בהשוואה לרביע הקודם, כאשר החוב החיצוני ברוטו ביחס לתוצר נותר ללא שינוי ברמה של כ-29.4%.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, זאת בין היתר בזכות הרחבת השימוש בגז הטבעי לצרכים מקומיים של המשק (המקטין צורכי יבוא אנרגיה). העלייה בעודף בחשבון השוטף יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות מחו"ל לישראל, מהווים גורמים בסיסיים הממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות.