היום התקיים כנס "שינוי מבני בבורסה בתל אביב: אתגרים ופוטנציאל" בקריה האקדמית אונו בהנחיית פרופ’ ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון ובהשתתפות פרופ’ שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ’ משה בן חורין ראש הקריה האקדמית ויו"ר הוועדה לשכלול המסחר והנזילות בבורסה, מאייר (סנדי) פרוכר, סגן יו"ר הנאסד"ק, וד"ר גיתית גור גרשגורן, מנהלת מחלקת המחקר ברשות ניירות ערך ועוד.
פרופ’ ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, פתח את הכנס ואמר: "אחת הרעות החולות של המשק הקפיטליסטי הוא הריכוזיות. בשוק הישראלי יש למעלה מ- 100 מונופולים ואין ספור דואופולים. הרשות לניירות ערך מפספסת את העניין של תרומת הרגולציה לבורסה. ההוצאות הגדולות שדורשת הרגולציה מכבידה על החברות ובתי ההשקעות הקטנים ובכך גורמת להם לצאת החוצה. השינוי המבני ישפר את הפלטפורמות וישפר את העמלות, אך אין קשר למספר החברות שיכנסו לבורסה. חברות קטנות ובינוניות לא עולה על דעתן להיכנס לאור עלויות הרגולציה".
עוד הוסיף פרופ’ זליכה כי אין טעם ברגולציה אם התוצאה היא מונופוליזציה או דואפוליזציה בענף, זה כמו חיבוק דב, מאחר ומאה אחוז רגולציה משמעותה אפס חברות קטנות בבורסה".
לאחר מכן עלה פרופ’ שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך: "אחרי שנים שהבורסה היתה מקור לגאווה ישראלית, שהתעשייה הישראלית קמה בעזרתה, שיזמים הצמיחו עסקים קטנים לעסקים חובקי עולם בזכות הבורסה, מדברים בה היום סרה. אומרים עליה שהיא מיושנת, שהיא מתייבשת, ויש הטוענים שהיא כבר לא נדרשת. הבורסה אינה מיובשת. אבל מאחורי שתי המילים הללו, חבוי משהו שהוא לא בסדר, ואם נחכה, ונבקר, ונקטר, ורק נקווה, ולא נעשה, הבורסה בסוף תתייבש ושום דבר לא יהיה בסדר". עוד הוסיף פרופ’ האוזר, "אני דווקא אופטימי וחושב שהתהליכים שאנחנו מובילים ושעוד נוביל ישנו את המציאות. אני מאמין שהבורסה לא רק שלא סיימה את תפקידה במשק הישראלי, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק. מודרנית יותר, יעילה יותר, מחוברת יותר, וזולה יותר למסחר עבור המשקיעים".
לדברי האוזר, "אלמלא הבורסה, לא היו מגלים גז בישראל. לא היתה קמה טבע. אלמלא הבורסה, לא היתה לנו בישראל תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם. אנחנו עדים של בעשור האחרון להעלמות של חברות טכנולוגיה מהנוף הישראלי. וזה אחד הנושאים שמדירים שינה מעיני, משום שיש צורך להוביל לשינוי מהותי. אסור לנו להשלים עם הטענה שאין עתיד לשוק ההון בישראל. אסור לנו להשלים עם הטענה שהבורסה מתייבשת ולהתייאש ממנה, אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת שהבורסה ושוק ההון הישראלי ימלאו תפקידם כקטר שמוביל אחריו את קרונות הצמיחה והתעסוקה".
מאייר סנדי פרוכר, סגן יו"ר הנאסד"ק אמר היום בכנס: "השינוי המבני בבורסה זהו כלי להכניס דם חדש ולהוציא את השועל מלול התרנגולות. בישראל יש כישרונות אדירים ועליהם לפעול כדי להחזיר אותם הביתה. חשוב להבין 80% מהנכסים אינטלקטואליים בישראל נעלמים מאחר וחברות אלו גדולות מידי עבור השוק המקומי וכדי להצדיק את פעילותן הם חייבות לצאת לשוק הגלובלי. ישראל היא מדינה קטנה אך עם הזדמנויות וכישרון בלתי רגיל, אך עודף הרגולציה מונע מהחברות מהווה מכשול עבור חברות קטנות להכנס לשוק". לסיכום אמר פרוכר, "הבורסה בתל אביב אינה היחידה בעולם שסובלת ממיתוג שלילי, ולכן המסר שלי הוא שעל הרגולטור להיות מהפכני".
פרופ’ משה בן חורין ראש הקריה האקדמית אונו ויו"ר הוועדה לשקלול המסחר והנזילות בבורסה אמר כי "השאלה על הפרק היא מה לעשות עם הבורסה והתשובה היא הפרטת הבורסה. חשוב להבין שההפרטה לא תפתור את הבעיות אבל תעלה את הבורסה על הפסים הנכונים. לא ניתן להישאר במצב הנוכחי שבו הבורסה מוחזקת על ידי מספר בנקים ולא מסוגלת לטפל בניגוד עיניינים. צריך להפריד את הבעלות מהאפשרות לסחור". לדבריו, "צריך הקלות ברגולציה, וחשוב שהיא תהיה מאחר ובשוק ההון מדובר על עסקאות שמשחררים כסף וודאי היום תמורת כסף אי וודאי בעתיד ולכן צריך מישהו חיצוני שיעשה את הרגולציה".