בהמשך לדיווחים של בנק דיסקונט על גיבוש מתווה לתוכנית התייעלות, בעקבות מכתב המפקחת על הבנקים בדבר "התייעלות תפעולית של המערכת הבנקאית בישראל", על פיו נדרשים התאגידים הבנקאיים להתוות תוכנית רב שנתית להתייעלות, אישר דירקטוריון הבנק תוכנית התייעלות, לאחר שהנהלת הבנק בחנה חלופות ליישום האמור במכתב וגיבשה מתווה ולאחר קבלת אישור עקרוני מהפיקוח על הבנקים.
תוכנית ההתייעלות שאושרה מהווה הרחבה משמעותית של תוכנית ההתייעלות הקיימת של הקבוצה, במסגרת התוכנית האסטרטגית לשנים 2015-2019. תוכנית ההתייעלות שאושרה כוללת פרישה מוקדמת לצד פרישה טבעית, ובסך הכל צפויה להוביל לצמצום מצבת כח האדם בכ-1,000 עובדים נוספים במהלך חמש השנים הקרובות.
בהתאם לתוכנית, יתאפשר לכ-500 עובדים בקבוצה, לפרוש בפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים, מרביתם, ככל שניתן, עד סוף שנת 2016. התנאים המועדפים שיוצעו לעובדים יכללו, בין היתר, פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 265%. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ-510 מיליון ש"ח (מעבר לעלות הפיצויים על פי דין) ומתוכה, סך של כ-60 מיליון ש"ח נרשם בדוחות הכספיים לרבעון הראשון 2016.
להערכת הבנק, כ-200 מיליון ש"ח ברוטו (כ-130 מיליון ש"ח נטו ממס) ייזקפו לרווח והפסד עד תום שנת 2016 והיתרה תיפרס על פני מח"מ ההתחייבות העומד כיום על כ-12 שנים, בהתאם לכללי החשבונאות החלים על הבנק.
השפעת תוכנית ההתייעלות על יחס ההון העצמי לרכיבי סיכון מוערכת בכ-0.14% ותיזקף לשיעורין על פני 5 שנים.
עקרונות הטיפול החשבונאי: עלויות עדכון ההתחייבות האקטוארית לעובדים בגין תוכנית ההתייעלות, יטופלו כהפסד אקטוארי ויזקפו לרווח כולל אחר. בתקופות עוקבות יופחתו לרווח והפסד עלויות התוכנית כחלק מיתרת ’רווחים והפסדים אקטואריים’ בשיטת הקו הישר, על פני תקופת השירות הממוצעת הנותרת של העובדים. בתקופות בהן יתקיים ’סילוק משמעותי’ (כהגדרתו בכללי החשבונאות המקובלים בארה"ב בנושא הטבות לעובדים) תיווסף הפחתה מעבר להפחתה האמורה בשיעור עלויות הסילוק בהן נשא הבנק (תשלומים בפועל בין בגין פרישה טבעית ובין בגין פרישה מוקדמת) מתוך יתרת ההתחייבות לפיצויים.