הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, ברמה של 0.1%, זה החודש ה-19 ברציפות - הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-29 באוגוסט להותיר את הריבית לחודש ספטמבר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. זהו החודש ה-19 ברציפות ללא שינוי בריבית. במבט קדימה, איננו צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים.
"כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ציין בנק ישראל כי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי (החודש הרביעי ברציפות) בשיעור גבוה מהתחזיות המוקדמות, דבר אשר תרם לעלייה מתונה באינפלציה השנתית. כמו כן, ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נמצאות קרוב למרכז יעד יציבות המחירים.
"בנוסף, צויין כי נתוני החשבונאות הלאומית מלמדים כי המשק צמח במחצית הראשונה של השנה בקצב דומה לזה של השנים האחרונות. זאת, בהובלת הצריכה הפרטית שנתמכת, בין היתר, בעליית השכר במשק ובחוסנו המתמשך של שוק העבודה, שעשוי להצביע על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה. עוד נכתב כי ברביע השני של השנה הצמיחה הייתה גבוהה מהצפוי, אולם מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בעלייה בת-קיימא. כמו כן, מדגיש בנק ישראל כי קצב עליית מחירי הדירות נותר גבוה, למרות הירידה הקלה בחודש האחרון, וכך גם רמת העסקאות והיקף נטילת המשכנתאות.
"תרמה להחלטה גם העובדה כי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מרחיבה מאוד. מנגד, בארה"ב עלתה ההסתברות להעלאת ריבית עוד השנה לאחר נאומה של ג’נט ילן בסוף השבוע האחרון, שבמהלכו הדגישה כי התחזקו הנימוקים בעד העלאת ריבית, אולם להערכת בנק ישראל חוסר הוודאות סביב עניין זה נותר גבוה.
"לסיכום, הוועדה המוניטארית בבנק ישראל בחרה שלא לשנות את הריבית זה החודש ה-19 ברציפות. עם זאת, כפי שניתן לראות בתרשים, הריבית הריאלית, המביאה בחשבון את הציפיות הנגזרות מנתוני משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, חזרה לתחום השלילי בחודשים מאי-יולי על רקע עלייה בציפיות האינפלציה בחודשים אלה, זאת לאחר שהייתה חיובית במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אפריל).
"התפתחות זו עשויה להצביע על עלייה מתונה במידת ההשפעה של ההרחבה המוניטארית על עידוד הפעילות הכלכלית והאינפלציה במשק בחודשים האחרונים. במבט קדימה לחודשים הקרובים, הוועדה המוניטארית ממשיכה להדגיש כי היא מעריכה "שהמדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב" ולפיכך איננו צופים שינוי בריבית.
"האם הודעת הריבית האחרונה מלמדת על תחילתו של שינוי כיוון במדיניות בנק ישראל? במשך תקופה ארוכה, עד להודעה האחרונה, נכתב בהודעות הריבית החודשיות כי "הוועדה המוניטארית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה נותרו גבוהים". אולם, בהודעת הריבית האחרונה הושמטה המילה "צמיחה" ממשפט זה. מכך ניתן להסיק כי להערכת בנק ישראל, בעת הנוכחית הסיכונים להשגת יעד הצמיחה אינם נראים גבוהים כפי שהיו בחודשים הקודמים.
"השינוי בהערכה של בנק ישראל לגבי הסיכונים לצמיחת המשק, נובע כפי הנראה ברובו, מנתוני הצמיחה הגבוהים ברביע השני של השנה ומעדכון כלפי מעלה של הצמיחה ברביע הראשון, אשר הובילו לצמיחה בשיעור ריאלי נאה של 2.9% (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות) במחצית הראשונה של השנה.
"לכך, ניתן להוסיף גם אינדיקטורים חיוביים לפעילות ברביע השלישי שמצביעים על המשך גידול בצריכה הפרטית, שיפור מתמשך בשוק העבודה, עלייה בשכר, שיפור באמון הצרכנים וארבעה חודשים רצופים של עליות במדד המחירים לצרכן. דהיינו, מכלול הנתונים שנוספו בחודש האחרון מצביע על הפחתת הצורך בהרחבה נוספת של המדיניות המוניטארית.
"לאור זאת, וכפי שהודגש על-ידי הנגידה מספר פעמים בחודשים האחרונים, אנו מעריכים שהמדיניות המוניטארית תמשיך להתבסס בחודשים הקרובים על רמת הריבית הנוכחית (0.1%), ועל רכישות מט"ח במטרה לתמוך בשער החליפין ולסייע להתאוששות של יצוא הסחורות הישראלי. אם כן, השאלה המרכזית היא – מתי בנק ישראל יתחיל בתהליך של העלאת ריבית?
"להערכתנו, העיתוי של מועד העלאת הריבית בישראל תלוי רק במידה חלקית בתוואי העלאת הריבית בארה"ב, המשתקף בפער הריביות בין שתי המדינות אשר כיום הינו שלילי (הריבית בישראל נמוכה יותר). נציין כי פער ריביות שלילי, עשוי לתמוך באפשרות של פיחות מסוים של השקל מול הדולר, דבר אשר עשוי לסייע ליצואנים הישראליים; ולכן יתכן ובנק ישראל יהיה מעוניין להשהות את עליית הריבית בישראל יחסית לעיתוי צעדי העלאת הריבית על ידי הבנק הפדראלי, וזאת בכדי להמשיך ולהגדיל את פער הריבית שבין ישראל לארה"ב.
"מנגד, כפי שציינו בסקירות קודמות, מן הנסיון משנת 2007, שבמהלכה נוצר פער ריבית משמעותי שבין ריבית בנק ישראל, שירדה (מ-5.5% ל-3.5%) לבין הריבית בארה"ב שנותרה ללא שינוי (ברמה של 5.25%), מצב של ריבית אפסית לפרק זמן ממושך מצד בנק ישראל, במקביל לעליית הריבית בארה"ב, בפרט אם תהיה מהירה מהצפוי כיום, עלול לתרום לעלייה במידת התנודתיות של השקל, זאת עקב היווצרות פערי ריבית משמעותיים המעודדים תנועות הון קצרות טווח מ/אל המשק ומשם להשפעה גם על חלקים נוספים של השווקים הפיננסים (ושווקים אחרים גם), תוך הגברת רמת הסיכונים.
"לסיכום, אנו מעריכים כי הריבית בישראל עשויה לעלות במהלך שנת 2017, זאת במידה והאינפלציה (בפועל והצפויה) תשוב לתחום יעד יציבות המחירים, ובהיעדר הרעה בפעילות הכלכלית במשק, וכן בהנחה שבארה"ב תהליך העלאת הריבית יימשך. בהקשר זה, נציין שבעוד שהציפיות לאינפלציה משוק ההון ל-5 עד 10 שנים קדימה (פורוורד) נותרו יציבות מתחילת השנה ברמה של 2.2%, הציפיות משוק ההון לשנה הראשונה עלו ממינוס 0.3% בראשית השנה ל-0.4% לאחרונה.
"על פי ניתוח שערכנו, נראה שצמצום הפער שבין האינפלציה הצפויה לטווחים ארוכים יחסית (5-10 שנים פורוורד) לבין זו של טווחים קצרים יותר (שנה), נוטה להצביע על עליית הסבירות לעליית ריבית בנק ישראל בעתיד. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות.
"נמשכת ההתרחבות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, תוך האטה מסוימת בקצב גידולם: הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים צמחו בחודש יולי השנה בשיעור (ריאלי) של כ-0.9% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).
"בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על התמתנות בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשיים האחרונים. כך, בתקופה שבין החודשים מאי-יולי השנה חלה עלייה של כ-7.7% (במונחים שנתיים) לעומת שלושת החודשים שקדמו, זאת לאחר צמיחה של כ-9.5% בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני ושל כ-11.4% בשלושת החודשים שהסתיימו במאי.
"כמו כן, יש לציין כי קצב הרכישות בשלושת החודשים האחרונים הינו מתון בהשוואה לממוצע במחצית הראשונה של 2016 אשר עמד על כ-9.2%, וכן מעט מתון מהממוצע הרב שנתי. דהיינו, נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי, המהווים אינדיקציה מסוימת לפעילות הצריכה הפרטית במשק, מלמדים על המשך התרחבות הביקושים המקומיים בחודשים האחרונים, תוך האטה מסוימת בקצב גידולם.
"העלייה בחודש יולי נבעה מעלייה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה) ושירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה). מנגד, נרשמה ירידה ברכישות של מוצרים ושירותים אחרים (כולל תחבורה, תקשורת, אנרגיה ועוד), בעיקר על רקע ירידה ברכישות של ציוד ושירותי תקשורת. ירידה מתונה יותר נרשמה ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות.
"לסיכום, מגמת ההתרחבות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי נמשכת, אם כי, בחודשיים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי, לאחר שהיה גבוה יותר במחצית הראשונה של 2016 (בממוצע) וברוב שנת 2015. ההתרחבות בהיקף הרכישות נתמכת בגידול בהכנסה הפנויה של חלק גדול ממשקי הבית, לצד שיפור בכוח הקנייה שלהם, על רקע ירידת שיעור האבטלה לשפל היסטורי, אינפלציה שלילית וריבית אפסית. לאור תנאי הרקע המאקרו כלכליים בעת הנוכחית, הגידול בביקושים המקומיים במשק צפוי להימשך, וכפועל יוצא מכך הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים".