להלן תגובות מומחים בנושא רעידת האדמה שאירעה בסוף השבוע באיטליה: ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, סבור כי "בתשובה הישראלית לרעידת האדמה שהיתה באיטליה ועלולה להתרחש במדינת ישראל, קיים היבט לא רק של מיגון התושבים ולא רק היבט חברתי, אלא בהחלט היבט כלכלי משמעותי ביותר בהתחדשות עירונית כוללת בכל רחבי מדינת ישראל, כחלק מההערכות לרעידת אדמה גדולה אפשרית, עד כדי הזדמנות פז להזנקה של ממש לכלכלת ישראל בכלל ושוק הדיור בפרט.
"מחישוב שערכנו במשרדי מתברר כי עלות בנייה במתחם קיים בתוך עיר או יישוב קיים זולה פי 2.5 בקירוב לעומת בניית מתחם חדש, דוגמת אלה שנבנים כיום במסגרת הסכמי הגג בין הממשלה לבין העיריות. ובמילים אחרות: אם תתבצע ב-20 השנים הקרובות בהנחיית הממשלה תכנית כוללת לחיזוק, תמא ופינוי בינוי בכ-800 אלף דירות שנבנו במדינת ישראל לפני 1980, ורובן ככולן אינן ממוגנות כלל ועיקר, התוצאה תהיה משמעותית ביותר לא רק מבחינת מיגון בתים ודירות אלה בפני רעידות אדמה אלא גם מבחינה כלכלית.
"אחת, ייחסכו למשק הישראלי עשרות מיליארדים על פני 20 שנה שבהן צפויות פחות או יותר להתבצע כרבע מיליון דירות חדשות במסגרת הסכמי הגג. שתיים, מעבר לחסכון הישיר, יהיה לכך ערך מוסף אדיר מבחינת הן מיגון התושבים והן שדרוג דרמטי של מרכזי הערים ושיכונים ותיקים והפיכתם לאזורים אטרטיבים ביותר.
"שלוש, ניתן ואפשר לשלב במסגרת זו התחדשות עירונית כוללת המשלבת בתוכה הן דיור והן נדל"ן עיסקי, כלומר משרדים, מרכזי מסחר, מלונאות וכו’. ארבע, עצם ההכרזה על תכנית כזו והעובדה שתביא תעסוקה רבתי הן לרבבות יזמים וקבלנים והן מאות אלפי עובדים ישירים ועקיפים בענף הבנייה וכמובן פתרון למליוני ישראלים וכמו כן ארנונות בסופו של דבר לערים המשודרגות, תביא להערכתנו לפריחה חסרת תקדים של כלכלת ישראל.
"על מנת להצליח במהלך זה, על מקבלי ההחלטות לקדם אחת, שיתוף פעולה מלא עם כל העיריות והרשויות המקומיות, כולל הענקת יותר לסמכויות אליהן. שתיים, לשקול להעניק יותר זכויות ליזמים הן במסגרת הפינוי בינוי והן התמא 38, ולהפוך אותם לכדאיים בהרבה, כולל אופציה לפיצוי משמעותי מוסכם לדיירים המתפנים, כפי שקיים בנאוורות שבמדינות העולם.
"כמו כן, לשקול ניוד זכויות ליזמים שיסכימו לבנות בפריפריה, ובתמורה יקבלו זכויות בנייה נרחבות במרכז הארץ, היכן שהקרקע יקרה הרבה יותר. אינני טוען שצריך לאלתר לעצור את הסכמי הגג. ממש לא. אולם בהחלט צריך לשקול כל אחד מהם לגופו של עניין ולבדוק את העלות תועלת של כל אחד מהם, מה מידת הסיכוי להצלחה, ובהתאם לכך לשים יותר ויותר משקל על ההתחדשות העירונית כמנוף כלכלי נטו, ולא רק חברתי או אמצעי למיגון בפני רעידות אדמה", סיכם כהן.
הקבלן כמאל שגראוי, נשיא קבוצת אחים שגראוי: "אני חייב לומר שכל ההתבטאויות שהיו בימים האחרונים על הצורך בתהחדשות עירונית כמיגון נגד רעידות אדמה הינן בהחלט רעיונות יפים ומילים יפות, אולם אינן ניתנות כלל ועיקר וביצוע במבנה הנוכחי של שוק הנדלן והדיור במדינת ישראל.
"הבעיה איננה רק ביורוקרטיה, שכבודה במקומה מונח, ואיננה רק תהליכים ארוכים וממושכים מאין כמותם של אישור לכל תכנית ותכנית. גם לאחר שהתכניות בשעה טובה מאושרות, הליכי הביצוע ארוכים וממושכים מאוד, יקרים מאוד והסיבות לכך רבות ושונות:
"ראשית, מיסוי כבד של הממשלה, כולל מיסי פיתוח ואגרות שונות המייקרות מאוד את הפרוייקטים, כולל בפריפריה, הופכות אותן במקרים רבים ללא כדאיים כלל ועיקר ליזמים שלא לדבר על מחיר הדירה הסופי לרוכשים.
"שנית, מחסור כבד וכרוני כבר שנים רבות בכוח אדם בענף הבנייה, קל וחומר כוח אדם מעולה דוגמת עובדים מקצועיים ומיומנים ממדינות דוגמת סין או טורקיה. המצב הנוכחי שלפיו מדינת ישראל תלויה בסגרים מול הרשות הפלסטינית איננו מתקבל על הדעת כלל ועיקר. בעיה חמורה נוספת הינה העדר תיעוש ענף הבנייה, מה שגם מייקר מאוד את התהליך וגם גורם לו להמשך הרבה יותר זמן מעבר למה שצריך.
"על כן, אני מציע למקבלי ההחחלטות שבודואי כעת יאמרו הרבה מילים יפות בזכות חיזוק מבנים, סוף מעשה במחשבה תחילה: פעלו לשינוי מבנה ענף הנדלן מן היסוד, תביאו עובדים מיומנים, אימצו שיטות בנייה טכנולוגיות מודרניות, קצרו הליכים, עיבדו כל הגורמים בשיתוף פעולה מירבי, ורק אז נוהל באמת לראות את האור בקצה המנהרה ולא מתחת להריסות מבנים שייקרסו ברעידת אדמה עתידית", סיכם.