מאקרו גלובלי: פרוטוקול הפד בתחילת השבוע ונאומו של ברננקי בהמשך העלו את ההסתברות להצהרה על מהלך מרחיב נוסף (QE2) בפגישת הפד בתחילת נובמבר. האינפלציה שמייצר מהלך זה בנכסים השונים צפויה להימשך כל עוד שוק האג"ח מאפשר זאת וזהו בעצם הסיכון שלוקח הפד. הסיכון העיקרי אינו נמצא רק באינפלציה מצד ההיצע אלא דווקא מחשש לאיבוד אמון במדיניות המוניטארית. פרופיל הסיכון-סיכוי באג"ח לט"א נוטה להערכתנו כעת יותר לכיוון של עליית תשואות.
מאקרו ישראל: נמשכת התמתנות בפעילות הסחר. בלימת השיפור בפעילות הטכנולוגיה העילית במקביל להידרדרות בטכנולוגיה המעורבת הובילו לירידה בסך הייצוא. היחלשות יבוא חו"ג ומוצרי השקעה מהווים סיגנל להמשך חולשה בפעילות. הצמיחה המתונה יותר בארה"ב ובאירופה במקביל לייסוף השקל יובילו להאטה בייצוא ב-2011.
אינפלציה: מדד ספטמבר לא הפתיע במיוחד כאשר עלה ב-0.3%, בעיקר בהשפעת העלייה במחירי הירקות. תמהיל המדד בשנה הקרובה צפוי להיות שונה מאשר בשנתיים האחרונות שבהן נבעה העלייה בעיקר מסעיף הדיור. השיפור בשוק העבודה ובכוח הקנייה צפוי להוביל לעלייה באינפלציה הבסיסית במשק ב-2011 ביחס לשנתיים הקודמות. מנגד, צפויה מדיניות מרסנת יותר מצד בנק ישראל כך שהאינפלציה ב-2011 צפויה לעלות בשיעור של כ-2.5%.
מדיניות מוניטארית: האינפלציה בפועל אינה מקור הדאגה של בנק ישראל אלא דווקא החשש לפגיעה באמינותו. העלייה בציפיות לאינפלציה נובעת בין היתר מחשש שהלחצים שהופעלו מצד האוצר במקביל להתחזקות השקל יקשו על הבנק להעלות את הריבית. הסגירה ההדרגתית בפער התוצר והמשך התנפחות מחירי הנדל"ן תומכים בהעלאת ריבית לצד הפעלת צעדים מאקרו-יציבותיים. בימים כתיקונם היה בנק ישראל מגיב להתפתחויות האחרונות בהעלאת ריבית אגרסיבית של 50 נ"ב, אך אי הוודאות במישור הגלובלי תוביל אותו להעלאה מתונה יותר של 25 נ"ב תוך הקשחת הטון.