קרן המטבע נגד ועדת שטרום: ”יישום המסקנות עלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית”

קרן המטבע העולמי יוצאת בביקורת חריפה על ועדת שטרום. "ישנן הצעות של הוועדה, שיישומן עלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית, ולהעמיד בסימן שאלה את תפקיד הפיקוח על הבנקים בפיקוח על מוסדות אשראי לא בנקאיים" - כך נכתב בדוח שהכינה הקרן ושעסק בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, לפי דיווח ב"גלובס".

"לרפורמה יהיו כנראה גם השלכות צרכניות שליליות בטווח הקצר. הפרדת חברותכרטיסי האשראי (כפי שממליצה הוועדה - ע"א) עלולה להביא לעלייה בעמלות ובריביות שישלמו הלקוחות. חשוב שהיישום ייעשה בתבונה ויביא בחשבון פוטנציאל של שלל ההשלכות על הכלכלה כולה והיציבות", נכתב בדוח שהכינה קרן המטבע העולמית, שפורסם היום (ד’).

מדובר בדוח שהכינה באחרונה קרן המטבע העולמי, שעוסקת בפעילות הפיקוח על הבנקים, אך חלק מרכזי בה מתייחס לוועדת שטרום - הוועדה שהוקמה ע"י האוצר ובנק ישראל, שנועדה להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים למשקי בית ועסקים קטנים. הוועדה אמורה לפרסם בקרוב את מסקנותיה הסופיות, אם כי עיקרן כבר הוצגו באחרונה בממשלה. בכל אופן, דוח קרן המטבע מתייחס לדוח הביניים של הוועדה שפורסם לפני חצי שנה.

הקרן מבקרת בחריפות גם את הנתונים עליהם מתבססת הוועדה. בקרן המטבע העולמי מציינים, כי דוח הפיקוח על הבנקים לשנת 2015 מציג תמונה שונה על מצב התחרות בתחום משקי הבית, לעומת מה שהוצג בדוח הביניים של ועדת שטרום. "בדוח בנק ישראל האחרון ניתן לראות שיש צמיחה באשראי למשקי בית ועסקים קטנים, וגם שהמרווח הפיננסי באותם סקטורים ירד. כמו כן, הריביות הנגבות באוברדראפט וחברות כרטיסי האשראי בישראל נמוכות יותר מהנהוג במדינות ה-OECD".

"לכן", כותבים בקרן המטבע, "נראה שבעיית התחרות שעל בסיסה קמה ועדת שטרום פחות נראית לעין כאשר מסתכלים על נתונים עדכניים", הם מציינים, ומוסיפים: "חיוני וקריטי שרפורמה כה נרחבת תתבסס על ניתוח קפדני של בעיית התחרות בישראל, שיכלול את הנתונים העדכניים ביותר. הוא גם מחייב הערכה זהירה של העלויות והתועלת של תגובות חלופיות מנקודת המבט של הלקוחות שכלפיהם מכוונות הרפורמות, ספקי האשראי, סידורי הפיקוח ויציבות המערכת הבנקאית. אין תקדימים בינלאומיים רבים שיכולים להנחות חלק מהרפורמות המוצעות, ובמובנים חשובים הן נראות שונות מיוזמות במדינות אחרות שננקטו במסגרת לקחי המשבר הפיננסי:

לסיכום הם אומרים: "על ועדת שטרום לוודא שמסקנותיה יתבססו על השוואה בינלאומית, נתונים רלוונטיים וניתוח של העלות תועלת וההשלכות של המסקנות".

"מדובר בדוח חריף, ששומט את השטיח מתחת לרגליה של הוועדה", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. "הדוח אמנם מנוסח מילים יפות ובנימוס, אבל בפועל הוא בעצם אומר שתשתית המידע עליה התבססו מסקנות הוועדה אינה נכונה", הוא מוסיף.

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "מומחי קרן המטבע הבינלאומית מאששים את הדברים שהציג איגוד הבנקים לוועדת שטרום כבר בחודש פברואר השנה ולפיהם הוועדה בחרה להתעלם מעובדות חיוניות והחליטה משום מה להישען על נתונים לא מעודכנים, באופן רשלני ולא מקצועי. כך למשל התעלמה הוועדה באופן תמוה ומקומם מרמת המחירים של השירותים הבנקאיים ומהשוואות בינלאומיות המעידות כי הם זולים בהשוואה לעולם, כמו גם מנתונים עדכניים באשר לרמת התחרות בבנקאות הישראלית".

עוד מתריעים בקרן המטבע מההשלכות שעלולות להיווצר בעקבות כניסת שחקנים חדשים בשוק האשראי: "הרפורמה עלולה לעודד הקמה של בנקאות צללים, שמסגרת הפיקוח עליה היא חדשה וטרם נבחנה. הרפורמה גם עלולה לגרום לירידה בסטנדרטים במתן הלוואות", כותבים בקרן המטבע.

בקרן גם אומרים שהמלצות הוועדה סותרות את המגמה הרגולטורית בעולם ואת הלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008.

הקרן גם מוצאת לנכון להזכיר את המשבר הפיננסי שאירע בדרום קוריאה בשנת 2003 בתחום האשראי למשקי בית. "בשנת 2003 סבלה קוריאה ממשבר פיננסי עם השלכות חמורות שנבע מהצפה של הלוואות בכרטיסי אשראי. ההצפה מיוחסת לתמריצים שנתנה הממשלה להגדלת הוצאות בכרטיסי האשראי, משטר רגולציה ופיקוח חלש וכן, הקלה ברגולציית מתן אשראי. הגורמים שתרמו למשבר כללו כניסת שחקנים חדשים, תשתית מוגבלת לדיווחי אשראי ועיוותים בתמריצים לסינון וניטור הלווים. זאת בדומה להמלצות ועדת שטרום".

לפי קרן המטבע, הצעות ועדת שטרום הן מורכבות, והיישום שלהן עדיין לא תוכנן במלואו. הן נוגעות לא רק למכירת חברות כרטיסי האשראי אלא גם משנות את מבנה הבעלות של תשתית הסליקה והחשבונות, הקמה של ביטוח לפיקדונות בנקאיים והשקת מנגנון לסגירת בנקים במצוקה. יוזמה נפרדת היא להקמת רשות שוקי הון, ביטוח וחסכונות חדשה. יישום הרפורמות השונות הללו יעמיד לחצים חדשים על משאבי אגף הפיקוח שהם כבר מתוחים ממילא, ויסיח את הדעת מן הפיקוח השוטף עצמו. יהיה חשוב שהרפורמות הללו, בכל צורה שלהן, יצאו לפועל בצורה סבירה שתיקח בחשבון את מלוא ההשלכות בכוח שלהן על המדיניות המקרו-כלכלית והיציבות הפיננסית בישראל.

באשר להמלצות עצמן של ועדת שטרום, קרן המטבע מתנגדת לרעיון להפריד את כאל מבנק דיסקונט והבינלאומי, ומציינת כי צעד שכזה יקשה עליהן להתחרות בבנקים הגדולים, וגם עלול לפגוע ביציבות של הבנקים הבינוניים, שכן כאל מהווה מקור רווח חשוב (במיוחד עבור דיסקונט המחזיק בכ-72% מהמניות). ראוי לציין כי נכון להיום מסתמן שאכן כאל לא תופרד מהבנקים.

הקרן מדגישה כי אין להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל (הייתה כוונה לעשות זאת, אך לפי המסקנות שהציג שר האוצר משה כחלון לממשלה, נושא זה ירד מהפרק)."השארת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בבנק ישראל תבטיח שיישום הרפורמה תיעשה בזהירות תוך שמירה על היציבות מבלי להתפשר על השיפור בתחרות, והקרן מאוד ממליצה על זה", נכתב.

עוד נאמר: "השארת הפיקוח בבנק ישראל תבטיח שהפיקוח יהיה איכותי, וגם תשמר את יחסי העבודה הקרובים והאפקטיביים בין אגף הפיקוח ואגפי המדיניות המוניטארית והתשלומים בבנק ישראל, שהם הבסיס ליציבות הפיננסית במדינה".

הדוח של קרן המטבע העולמי מתייחס לא רק לוועדת שטרום, אלא גם באופן כללי לעבודת הפיקוח על הבנקים. הקרן מציינת לטובה את עבודת הפיקוח: "בסביבה גיאופוליטית קשה, אגף הפיקוח ממשיך להיות תורם קריטי לקידום היציבות הפיננסית בישראל".

יחד עם זאת קרן המטבע מבקרת את הגישה השמרנית של הפיקוח על הבנקים: "הפיקוח על הבנקים בישראל נוקט גישה קפדנית ומקיפה מאוד. הפיקוח של מחלקת הפיקוח הבנקאי בבנק ישראל מקביל ולעיתים עולה במובנים רבים על הנהלים הסטנדרטיים במדינות מפותחות אחרות, הן בהיקף רגולציה והן באינטנסיביות והעומק של הערכות הסיכון", נכתב בדוח.

עוד צוין כי דרישות הפיקוח המתמשך אינטסיביות, מה שמביא ללחץ על הפיקוח על הבנקים עצמו מבחינת חלוקת משאביו המוגבלים. "עלות הציות לתקנות נראית גבוהה יחסית", כותבים בדוח הקרן.

לצד הביקורת בקרן המטבע מציינים כי ניכר שהפיקוח על הבנקים, אליו מונתה לפני פחות משנה מפקחת חדשה - ד"ר חדוה בר, עובר שינוי: "משלחת קרן המטבע מציינת לשבח את המאמצים הנוכחיים של אגף הפיקוח לעדכן ולתעדף את המסגרת הרגולטורית כדי להפחית את נטל הרגולציה ולעודד תחרות וחדשנות", הם כותבים.

קרן המטבע גם ממליצה לפיקוח על הבנקים להכין מסמך של תאבון סיכון, בו יגדיר הפיקוח על הבנקים את המקומות וההיקפים בהם יהיה מוכן לספוג כשלים, כשם שבאנגליה לדוגמה ניסח הרגולטור המקומי כי הוא יהיה מוכן לספוג כשל בבנקים קטנים. בבנק ישראל מקבלים את ההמלצה הזו, ועמלים על ניסוח מסמך שכזה.