אזרחי בריטניה החליטו לעזוב את האיחוד האירופי, כאשר כ-52% מהמצביעים בחרו באפשרות ה-Leave. בהתאם לסקרים המוקדמים, המירוץ היה מאוד מאוד צמוד. מנגד, אתרי ההימורים טעו בהערכתם כי מחנה ה-Remain יגבור.
על פי אופנהיימר, תגובת השווקים הפיננסיים לא מותירה מקום לספק ומלמדת על צפי כי המהלך יפגע משמעותית בכלכלה הבריטית במיוחד, אך גם בשאר מדינות אירופה. הפאונד מאבד כ-10% מול הדולר (לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1985!) וכ-6% מול האירו. החוזים העתידיים מלמדים על צפי לירידה של כ-9% ב-FTSE100 ושל כ-5% ב-S&P500 האמריקאי. במקביל, נרשמת בריחת משקיעים לנכסים שנתפסים כ"מלקטי בטוחה" ("Safe Havens"), דוגמת אג"ח ממשלתיות בארה"ב, גרמניה, שוויץ ויפן, כאשר גם היין היפני (עולה בכ-6%) והזהב (עולה בכ-8%), שני נכסים עם תפיסת סיכון נמוכה במיוחד, נהנים מביקושים עצומים.
את ההשפעות של המהלך ניתן לחלק ל-3:
1. השפעות על השווקים הפיננסיים – את השפעה זו ניתן לראות כבר עכשיו והיא באה לידי ביטוי בצניחה של הפאונד, ירידה חדה בשווקי המניות ועליית תשואות בבריטניה. לתנודות אלו יש השפעות משמעותיות, בין השאר על המדיניות המוניטארית והפיסקאלית בבריטניה. כאמור, ישנה מנגד תנועה לכיוון נכסים עם תפיסת סיכון נמוכה, שנהנים מביקושים גבוהים מצד משקיעים המחפשים מקום להתגונן עד יעבור זעם. השוק אומר Risk Off, ובאגרסיביות.
2. השפעות כלכליות - האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של בריטניה, והיא מייצאת כחצי טריליון פאונד בשנה בשירותים ומוצרים לאיחוד. יציאת בריטניה מהאיחוד תגרור הסכם סחר חדש בין הצדדים, שבוודאות יוביל למכסים והיטלים חדשים על מסחר בין הצדדים ולכן, גם צפוי לפגוע בייצוא הבריטי לאיחוד. ההערכות הן כי בריטניה תפלוט כ-3 מיליון משרות בתחום המסחר בלבד בעקבות המהלך. למספר זה יש להוסיף את האזהרות של חברות תעשייתיות רבות, דוגמת Airbus, Siemens ו-BMW, שהודיעו כי יציאת בריטניה מהאיחוד תשפיע משמעותית על ההיקף ההשקעות שלהן בבריטניה ובנוסף, עלולה גם לגרום לקיצוץ בכוח האדם המועסק במדינה. השפעה נוספת צפויה להגיע מסקטור הפיננסים, כאשר גם במקרה זה ישנן אינדיקציות רבות לגל פיטורים בבריטניה במקרה של יציאה, מצד בנקים גדולים דוגמת HSBC, דויטשה בנק ואחרים. לבריטניה יש גרעון של כ-5% בחשבון השוטף, מה שאומר שהיא מייבאת הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. לכן, גם היבואניות הגדולות לבריטניה צפויות להיפגע מהעזיבה והכוונה פה היא בראש ובראשונה לשאר מדינות האיחוד האירופי – גרמניה בעיקר, אבל גם צרפת, איטליה, ספרד ועוד.
3. השפעות פוליטיות – מרבית ההערכות הן כי דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, שנבחר מחדש לתפקיד רק במאי 2015, יתפטר בעקבות התוצאות. קמרון היה התומך המרכזי בהישארות בריטניה באיחוד ובנוסף, הוא זה שחתם על הסכם חדש מול האיחוד האירופי בתחילת השנה, הסכם שאמור היה לשכנע את הבריטים לשמור על חברותם באיחוד. הניצחון של מחנה ה-Leave הוא בעצם הצבעת אי אמון בקמרון ובפוליטיקה הבריטית, שיודעת לכבד את בוחריה, קמרון עשוי להבין כי הוא לא האיש שאמור להוביל את המפלגה השמרנית. במידה וקמרון אכן יתפטר, מי שעשוי לתפוס את מקומו הוא בוריס ג’ונסון, ראש עיריית לונדון לשעבר, שהיה ממובילי קמפיין ה-Leave. גם ברמה האירופאית ישנן משמעויות פוליטיות והן בעיקר נוגעות לפגיעה התדמיתית שחטף האיחוד האירופי, שכעת מאבד את חברות הכלכלה השנייה בגודלה ביבשת. במידה מסוימת, מדובר במכה קשה ללגיטימיות של האיחוד האירופי. החשש הגדול הוא כמובן שמדינות נוספות, שאינן רוות נחת מהחברות באיחוד האירופי או בגוש האירו, ילכו בדרכה של בריטניה. מועמדת אפשרית היא איטליה, שנאבקת עם שיעורי אבטלה גבוהים וחובות עצומים. במקרה של איטליה, היציאה היא מורכבת הרבה יותר, שכן היא כידוע חלק מגוש האירו וצריכה עקרונית לאמץ מחדש מטבע משלה. במידה וכלכלת בריטניה תעבור בשלום יחסי את היציאה מהאיחוד, איטליה, ואולי גם מדינות נוספות, עשויות לשקול מהלך דומה ברצינות.
כפי שאמרנו בעבר, בריטניה לא יוצאת מהאיחוד האירופי מחר בבוקר. שני הצדדים ייכנסו עכשיו למו"מ ארוך, שעשוי לארוך שנתיים ואפילו יותר, שמטרתו גיבוש תנאי יציאה, כולל הסכם סחר חדש. עם זאת, את השוק זה כמובן לא מעניין והוא מתמחר כבר היום את ההשפעות ארוכות הטווח של התהליך.
בנוגע לכלכלה הבריטית, היא נכנסת עכשיו לתקופת אי וודאות גדולה מאוד. צריך יהיה לראות כיצד יגיבו החברות הבריטיות (והחברות הבינלאומיות הפועלות בבריטניה) להחלטה לצאת מהאיחוד, כאשר החשש הוא שהם יקפיאו השקעות עד שיקבלו רמזים בנוגע לאיך תראה בריטניה ביום שאחרי.
השאלה הגדולה היא מה תהיה עוצמת התגובה בשווקים הפיננסיים וכרגע נראה שהתגובה מאוד אגרסיבית, כאשר ה-Sell Off אינו מדלג כמעט על אף נכס סיכון. ההמלצה שלנו היא להקטין סיכון בתקופה הקרובה, שצפויה להיות מאופיינת בוולטיליות גבוהה ובהרבה מאוד אי וודאות. עם זאת, ייתכן ותגובת העדר בשווקים תגרום ל-"Overshooting" ותיצור הזדמנויות לטווח הארוך, במיוחד בנכסים שאינם צפויים להיפגע משמעותית מה-Brexit. כרגע, אנו ממתינים לראות מתי המהלך השלילי בשווקים ייעצר, מה יהיו הנזקים שלו ובנוסף, כיצד יגיבו הכלכלה והחברות הבריטיות ליציאה. בהמשך, נתחיל לבחון ולאתר הזדמנויות בנכסים שנפגעו יתר על המידה מהמהלך וייתכן ויכולים להניב ערך רב בטווח הארוך.