בנק לאומי בסקירת מאקרו שבועית: היקף הדירות החדשות ביזמה פרטית, שנמכרו בחודש אוגוסט, עמד על 1,745 יחידות. בהשוואה לחודש המקביל ב- 2009, מדובר בעלייה של 6%. במידה רבה, ניתן לייחס את העלייה בקצב המכירות באוגוסט לפרויקט יחיד בפתח תקווה ולכן הנתון של חודש זה עדיין אינו מעיד על התגברות קצב המכירות בכלל הארץ או אף במחוז מסוים. עקב הנתון החריג, שאינו מעיד עדיין על שינוי במגמה, רצוי שלא לייחס משקל לירידה שחלה באוגוסט במספר חודשי ההיצע. בנטרול המכירות החריגות בפרויקט הנ"ל, לא ניכר שינוי משמעותי בקצב המכירות או במספר חודשי ההיצע. בכל מקרה, יש להוסיף שגם אם מנטרלים את ההשפעה הנקודתית של מכירות החריגות של חודש אוגוסט, אנו עדיין מצויים בתנאים העקביים עם המשך עליית מחירי הדירות.
ניתוח הביקושים על פי איזורים גיאוגרפיים מצביע על כך שהלחצים לעליית מחירי הדיור הנם כלל ארציים ואינם מתרכזים באזור מסוים. לשם המחשה, מאז ראשית השנה, חלה עלייה בהיקף המכירות של דירות חדשות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר במחוז הדרום (52%) ומחוז הצפון (24%). אזורים אלו ניכר גם המחסור בהיצע דירות חדשות, שכן חודשי ההיצע בהם נמוכים מאוד במונחים היסטוריים. עלייה מתונה יותר חלה במחוזות חיפה (3.3%) והמרכז (1.4%), אשר מאופיינים גם הם בחודשי ההיצע נמוכים מאוד ביחס לעבר (3.9 ו- 4.2 בהתאמה). באזור ירושלים ותל אביב חלה ירידה בהיקף המכירות, אם כי בתל אביב מלאי הדירות הצטמצם ב- 18% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובירושלים הוא עלה ב- 16.5%.
סחר חוץ: נתוני היצוא החלשים של ספטמבר מעבירים את המאזן המסחרי הבסיסי מעודף לגירעון לראשונה מזה כשנה וחצי
הגירעון המסחרי הכולל של ישראל (עודף היבוא מעבר ליצוא), הסתכם ברביע השלישי של 2010, בכ-2.4 מיליארד $. זוהי עלייה של 27% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, בו עמד הגירעון על כ-1.9 מיליארד $. מקורו של גידול זה הוא בעליית ההוצאה במונחים דולריים על יבוא חומרי גלם ותשומות ייצור בשנה האחרונה, דבר שמשך כלפי מעלה את היקף היבוא הכולל. ההתרחבות ביבוא חומרי גלם במהלך השנה האחרונה באה לידי ביטוי בכל קבוצות הסחורות וככל הנראה שיקפה עד לפני חודשים ספורים את התרחבות הפעילות הכלכלית המקומית וכן את הרצון להגדיל את רמות המלאי. במהלך הרבע השלישי של 2010 התמתנה מאוד ההתרחבות ביבוא ברוב סוגי סחורות חומרי גלם ומגמה של התרחבות אפיינה רק ענפים קטנים יחסית כמו חקלאות, עץ ונייר.
לגבי היצוא ללא רכיבים תנודתיים כמו מטוסים, אוניות ויהלומים, במהלך הרבע השלישי של 2010 נרשמה חולשה במרבית רכיביו, תוך כדי ירידה בשיעור של כ-17% במונחים שנתיים בהשוואה לרבע השני של השנה.
המעבר לגירעון בסיסי בחודש ספטמבר, הוא על רקע החולשה בנתוני היצוא בחודש זה, כמו גם ברבע כולו. היצוא התעשייתי התכווץ במרבית ענפי הפעילות ברבע השלישי (לעומת קודמו), בפרט, בלטה הירידה ביצוא ענף הכימיקלים והתרופות ששמר עד לאחרונה על יציבות יחסית. התכווצות נרשמה גם ביצוא של ענפי ההייטק, אולם בשיעור מתון יותר בהשוואה לענפי הטכנולוגיה המסורתית. בהשוואה ליצוא, היבוא הדולרי הבסיסי על מרכיביו השונים, שמר על יציבות יחסית, תוך ירידה מתונה של כ-0.5% ברביע (לעומת קודמו).
ההאטה ביצוא הישראלי, אינה מפתיעה, לאור השפעת הביקושים העולמיים אשר לאחרונה סובלים מאובדן של מומנטום. למגמה השלילית (באם תימשך), תהיה השפעה ממתנת על צמיחת המשק המקומי בשנים 2010-2011. על כן, נראה כי מה שצפוי לתמוך בצמיחת המשק הישראלי בשנים אלו הם הביקושים המקומיים ובראשם הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים.