קרור אחזקות הודיעה היום על אישור של תוכנית לרכישה עצמית של מניות בעלות של עד 60 מיליון שקל. התוכנית צפויה להתבצע באמצעות רכישות מחוץ לבורסה.
בדיווח לבורסה מסרה החברה כי טרם נקבע העיתוי המשוער לביצוע הרכישות העתידיות: תכנית הרכישה תתבצע במועדים, במחירים ובהיקפים כפי שייקבעו על ידי ההנהלה. אין בהחלטת הדירקטוריון לאימוץ תוכנית רכישת המניות כדי לחייב את הנהלת החברה לבצע את תוכנית רכישת המניות וההנהלה תהא רשאית שלא לרכוש מניות כלל או לרכוש מניות בהיקף כספי נמוך יותר מזה שאושר, הכל על פי שיקול דעתה של הנהלת החברה.
תוכנית הרכישה אושרה על ידי דירקטוריון החברה ביום 20.6.2016 לאחר שהונחה דעתו כי החלוקה מקיימת את מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון, כמשמעם בסעיף 302 לחוק החברות, היינו כי הרכישה (ככל שתהיה) מתבצעת מתוך יתרת עודפיה של החברה ולא קיים חשש סביר שהרכישה כאמור תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, הידועות במועד קבלת ההחלטה, בהגיע מועד קיומן.
לעניין העמידה במבחן הרווח, הדירקטוריון אישר את תוכנית הרכישה על בסיס יתרת העודפים של החברה ליום 31.3.2016, בניכוי יתרת רווח כולל אחר מצטברת אם סכומה שלילי, העולה על סכום תוכנית הרכישה שאושרה.
לעניין העמידה במבחן יכולת הפירעון, הדירקטוריון שקל, בין היתר, גם את העניינים הבאים: נתונים בדבר מצבה הפיננסי של החברה ובכלל זה נתונים בדבר יתרות הנזילות של החברה, הסתברויות לחלוקת דיבידנדים מחברות בנות ומוחזקות, מסגרות האשראי הבנקאיות והאחרות האפשריות של החברה, תנאיהן ועלותן, ההשקעות הצפויות על ידי החברה בשנתיים הקרובות וכן רגישויות לתרחישים שונים. בעקבות בחינת העניינים הנ"ל, אישר הדירקטוריון שהחברה עומדת במבחן יכולת הפירעון ביחס לתוכנית הרכישה האמורה, לרבות בתרחישים שמרניים.
להערכת הדירקטוריון רכישות מכוח תוכנית הרכישה לא ישפיעו באופן מהותי לרעה על מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה על מבנה ההון שלה, רמת המינוף שלה ומצב נזילותה. אין לחברה כל דרישה לעמידה בדרישות ו/או אמות מידה פיננסיות, אין מגבלות פיננסיות המוטלות עליה וכן אין לתוכנית הרכישה השלכות על יכולתה להמשיך ולפעול במתכונת פעילותה הקיימת וליישם את הזדמנויות ההשקעות שלה.
הדירקטוריון אינו מסתמך על יכולת החברה לממש נכסים קבועים של החברה וההחלטה אינה מותנית במקורות כספיים הנובעים מחברות המוחזקות על ידי החברה. הדירקטוריון אינו מסתמך על חלוקה מרווחים הנובעים משערוך שווי הוגן של נכסים פיננסיים או מכשירים פיננסיים של החברה או השפעות תוצאתיות אחרות אשר אינן נחשבות כ"ממומשות" לפי תקני חשבונאות מקובלים, ככל שישנם.